הנתונים שנציגי אגף כוח אדם בצה"ל העבירו בתחילת אוגוסט לכנסת מצביעים על גידול מדאיג במספר החיילים שששלחו יד בנפשם מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. מתחילת השנה ועד תחילת אוגוסט נספרו בצה"ל לפחות 16 מקרי התאבדות של חיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים, מספר המתווסף לעוד 21 מקרי התאבדות שאירעו במהלך 2024. מתחילת אוגוסט אירעו לפחות עוד שני מקרים התאבדות של חיילים לאחר שסיימו סבבי שירות ארוכים בזירות לחימה, בעיקר בעזה.
לפי נתוני צה"ל, מספר מקרי ההתאבדות ב־2023 עמד על 17 ובשנת 2022 על 14. באכ"א טוענים כי אין שינוי מהותי במספר ההתאבדויות בקרב חיילים בשירות חובה וכי הנתונים מהשנים 2024 ו־2025 מצביעים על גידול נומינלי נמוך ביחס לגיוס נרחב של מאות אלפי חיילי מילואים בשל המלחמה.
אלא שהתרחבות תופעת ההתאבדויות בצה"ל היא נגזרת טרגית של המלחמה המתמשכת החושפת לוחמים למראות קשים של הרג, סבל וזוועות, אובדן של חברים לנשק ולחץ נפשי מתמשך — מצבים שמעצימים מצוקות אישיות.
כבר בתחילת המלחמה צה"ל נתן את דעתו למצבם הנפשי של חיילים הנחשפים למצבי דחק ועלולים לפתח בגללם תגובות קרב. מספר הקב"נים (קציני בריאות נפש) המלווים את יחידות הצבא המשתתפות בלחימה הוגדל משמעותית ליותר מ־800, ורבים מהמפקדים קיבלו הדרכה והכשרה שיאפשרו להם לאתר ולזהות סימני מצוקה בקרב לוחמים. ככל שהמלחמה נמשכת ואיתה החיכוך היום־יומי עם מציאות של זוועות, עומס נפשי ומתח, התופעה עוד עלולה להוסיף ולהאריך את הרשימה הארוכה ממילא של "הנופלים השקטים".
