פרופ' רפי מלניק: "המדיניות המוניטרית הנוכחית לא תבלום את האינפלציה במשק"
פרופ' רפי מלניק: "המדיניות המוניטרית הנוכחית לא תבלום את האינפלציה במשק"
נשיא אוניברסיטת רייכמן, מבכירי כלכלני המאקרו בישראל, מתח בכנס אלי הורביץ ביקורת על הקו שמובילה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל וטען שיש לנקוט בקו מיליטנטי ואגרסיבי הרבה יותר כדי לנצח את האינפלציה. הכלכלנים שקדמו לו התריעו מפני ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית, ומנכ"ל האוצר גרם מהומה כשקרא "לנסות להוציא את המקסימום בהינתן המצב"
"להבנתי, המדיניות המוניטרית אינה מרסנת דיה, היא לא תבלום את האינפלציה במשק", כך אמר פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, ומכלכלני המאקרו הבולטים בישראל. מלניק השווה את התקופה הנוכחית לשנת 2007 – לפני המשבר הפיננסי ותקופת הריבית הנמוכה שבאה בעקבותיו, ואמר: "ב-2007 הריבית במשק הייתה דומה לזו הנוכחית, המשק היה בתעסוקה מלאה, אך האינפלציה עמדה על 2%. כיום אנחנו נמצאים בתעסוקה מלאה אך עם אינפלציה מעבר ליעד". דבריו של מלניק הם ביקורת על המדיניות המוניטרית שמובילה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בראשות הנגיד ירון. מלניק סבור שיש לנקוט בקו מיליטנטי ואגרסיבי בהרבה בכדי לנצח את האינפלציה.
דבריו של מלניק נאמרו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. הכלכלנים שנכחו בכנס התריעו מפני ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית, כך לדוגמה אמר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי - שעד לפני זמן קצר היה ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל - כי לפי סימולציה שערך, הגרעון צפוי לעלות בחדות בשנים הקרובות: "אם ניקח את תרחיש האמצע של בנק ישראל, תהיה לנו ירידה בצמיחה שתביא גם לעלייה באבטלה, לצד ירידה בכניסת חברות חדשות לארץ. זה יביא לגרעון של 4.2% ב-2035, 6% ב-2026, ו-10% ב2027". בנוסף, "להצהרות שר האוצר לפיהן הרפורמה תקודם גם בכפיה יש 'קנס ריבית', הנתונים מראים באופן ברור כי חלק מהעלאת הריבית נובעת מהסיפור הזה".
פרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל ונגיד בנק ישראל לשעבר אמר בדיון כי "יש כלל חשוב בניווט: אם מגלים שטועים לא ממשיכים לרוץ קדימה אלא חוזרים לנקודת המוצא ומחשבים מסלול מחדש", ובכך התייחס לתכניות לגבי המשך החקיקה.
פרנקל המשיך ואמר כי הטיעונים שאזהרות הכלכלנים הן שפוגעות בתדמית המשק הישראלי, חסרות כל שחר שכן הדבר דומה לטיעון לפיו ״חזאי מזג האוויר שמזהיר מפני סופה מתקרבת הוא זה שגורם לה. אזהרת הכלכלנים מתבססת על שיקולים מקצועיים שנועדה להתריע לפני האסון, וזאת באופן דומה לצורך להציב את תמרור האזהרה לפני הצומת ולא אחריו״. פרנקל הוסיף כי מבחינתו המחאה אינה שאלה של ״ימין״ או ״שמאל״. ״מוניתי לתפקידי לכהונה הראשונה כנגיד בנק ישראל על ידי יצחק שמיר, ולאחר מכן לכהונה שנייה על ידי בנימין נתניהו. עמדותיי הפוליטיות לא רלוונטיות. אנחנו נלחמים על הבית, ועל הדמוקרטיה ולכן המחאה חוצה גבולות מפלגתיים".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר ניסה לעקוף את הביקורת ואמר "בסופו של דבר נתוני המאקרו של ישראל לא רעים, אנחנו עוברים את תחזית ההכנסות". בנוגע לביקורת על הרפורמה, ביקש לשתף פעולה מעבר ואמר: "השר מתכוון להניח תכנית לאומית על השולחן, שתכלול צעדים לחיזוק ההייטק, שוק ההון, הבאת משקיעים לישראל, מיצוב ישראל כמעצמת בינה מלאכותית, זו לא חכמה להגיד 'יש רפורמה משפטית ולכן אנחנו לא עוזרים', צריך לחשוב איך בהינתן המצב, אנחנו מוציאים את המקסימום". הייזלר הוסיף ואמר "אם נסכם את האירוע סביב הרפורמה המשפטית במשפט אחד, זה שיש צורך באחריות ציבורית של כל הגורמים בדבר", בכך ביקש להטיל אחריות גם על מתנגדי הרפורמה.
דבריו של הייזלר גרמו למהומה שהובלה בעיקר על ידי תא"ל אסף אגמון. אגמון אמר לכלכליסט: "זה דומה לאדם שלא מגיע אליו חמצן למוח, וכל רגע נפגעים עוד תאים, ואנחנו מושכים זמן, כל יום יש עוד חברות הייטק ועוד גופים שעוזבים את ישראל".
