המהפכה השקטה: מעל 50% מהשיעורים הפרטיים בישראל עברו לאונליין
במרץ 2020, רק 10% מהשיעורים הפרטיים בישראל התקיימו באופן מקוון. חמש שנים אחרי, יותר ממחצית השיעורים מתקיימים מול מסך - והמספר לא יורד. זו לא עלייה הדרגתית, זו מהפכה ששינתה את שוק השיעורים הפרטיים מהיסוד
"בהתחלה חשבנו שברגע שהסגרים ייגמרו, כולם יחזרו לשיעורים פרונטליים", מספר רועי נעים, מייסד אתר לימוד נעים. "האמת שקרה בדיוק ההפך. לא רק ששיעורי האונליין נשארו - הם הפכו לסטנדרט החדש".
העולם הישן: כשאונליין היה חריג
עד שנת 2020, רק 10% מהשיעורים הפרטיים בישראל התקיימו באופן מקוון. מי שלמד אונליין היו בעיקר סטודנטים שמצאו מורה זול מחו"ל או מהארץ, או מקרים חריגים של תלמידים מרוחקים גיאוגרפית. השוק המרכזי היה פרונטלי לחלוטין.
ההתנגדות להוראה מקוונת הייתה גדולה. הורים שאלו "איך לומדים מתמטיקה מול מסך?", ומורים רבים פשוט לא ידעו איך להתחיל. היה גם מחסום טכנולוגי - לא לכל משפחה היה מחשב נייד עם מצלמה, והקשר לאינטרנט לא תמיד היה יציב.
בעיקר, היה מחסום מנטלי. שיעור פרטי היה דבר שקורה בבית, עם אינטראקציה פנים אל פנים. הרעיון שאפשר להעביר שיעור איכותי דרך המסך נשמע לרבים כמו פשרה.
הסגר הראשון בתקופת הקורונה
הסגר הראשון שינה הכל בין לילה. מורים שמעולם לא השתמשו בזום נאלצו ללמוד תוך יום או יומיים. להורים שהתנגדו לרעיון פתאום לא היתה ברירה.
"בשבוע הראשון של הסגר, קיבלנו מאות פניות של מורים ששאלו איך מעבירים שיעור בזום", נזכר נעים. "היה כאוס מוחלט - מורים שלא ידעו איך לשתף מסך, תלמידים שנשארו עם מיקרופון סגור, הורים שניסו להבין איך זה בכלל עובד".
חלק מהשיעורים בוטלו לחלוטין בשבועות הראשונים. אבל לאט לאט, המורים התחילו להסתדר. הם גילו שיתוף מסך, למדו להשתמש בלוח דיגיטלי, והבינו איך להעביר שיעור אפקטיבי גם מרחוק.
ומה שהפתיע את כולם - זה עבד. לא מצוין, לא מושלם, אבל זה עבד הרבה יותר טוב ממה שציפו וגם לא היתה ממש ברירה.
ההתאמה: מה עבד ומה לא
אחרי שנה של ניסוי וטעייה, התחילו להבין איזה מקצועות מתאימים להוראה מקוונת ואיזה פחות.
המנצחים הגדולים: מתמטיקה, לימודי שפות ומדעי המחשב
במפתיע, מתמטיקה - המקצוע הכי מבוקש עם 30% מכלל החיפושים לשיעורים פרטיים - הסתבר כמושלם להוראה מקוונת. הלוח הדיגיטלי המשותף אפשר למורה ולתלמיד לעבוד יחד על תרגילים, לשמור את כל השיעורים המוקלטים, ולחזור על חומר בכל רגע.
"מורה טוב למתמטיקה עם לוח דיגיטלי היום יכול להעביר שיעור איכותי יותר מאשר עם לוח לבן בבית לפני חמש שנים", מסביר נעים. "יש לו צבעים, אפשר למחוק ולחזור, התלמיד יכול לקבל צילום של הלוח, וכמובן שאפשר גם להקליט את השיעור".
גם אנגלית (20% מהחיפושים), ומדעי המחשב עברו מצוין לפורמט המקוון.
בשיעורי אנגלית אונליין, היתרונות אפילו מפתיעים - מיקרופון איכותי ואוזניות מאפשרים לשמוע את ההגייה בצורה ברורה יותר מאשר בחדר רועש, אפשר להקליט את השיעור ולחזור על חוקי הדקדוק ועל ההגייה הנכונה, ובעיקר - התלמידים פחות נבוכים לדבר מול מצלמה מאשר פנים אל פנים.
בשיעורי תכנות, האפשרות לשתף מסך ולעבוד יחד על קוד התבררה כיתרון אמיתי.
הקושי: גילאים צעירים ומקצועות פיזיים
אבל לא לכולם הכל עבד. ילדי יסודי התקשו לשבת מול מסך - הקשב נמוך, הם צריכים יותר אינטראקציה פיזית, וההורים צריכים להיות נוכחים בשיעור. עד היום, רוב השיעורים לגילאי יסודי נשארו פרונטליים.
בחטיבה, החלוקה שווה יותר - בערך חצי מהשיעורים אונליין וחצי פרונטלי. זה תלוי בבגרות הילד, ביכולת שלו להתרכז, ובסגנון ההוראה.
תיכון, סטודנטים ומבוגרים? הם עברו כמעט לחלוטין לאונליין.
ויש עוד סוג של מקצועות שנשארו פרונטליים כמעט לחלוטין: כלי נגינה, הוראה מתקנת, וכל מה שדורש נוכחות פיזית. אי אפשר ללמד לנגן בגיטרה דרך המסך באותה צורה ואיכות כמו בשיעור פרונטלי.
היתרונות שגרמו לזה להישאר
אז למה, כשהסגרים נגמרו והחיים חזרו לשגרה, מספר שיעורי האונליין לא ירד? התשובה פשוטה - כולם מרוויחים.
המורים חסכו את מה שהכי חשוב - זמן
מורה פרטי שנוסע לתלמידים מבלה בממוצע 2-3 שעות ביום בנסיעות. זה זמן שלא מקבלים עליו כסף, וזה מגביל את מספר השיעורים שאפשר להעביר ביום.
כשהשיעורים עברו לאונליין, אותו מורה פתאום יכול להעביר 6-7 שיעורים ביום במקום 4-5. זו עלייה משמעותית בהכנסה החודשית, בלי להגדיל את שעות העבודה.
בנוסף, המורה יכול ללמד תלמידים רבים מחוץ לאזור הגיאוגרפי שלו - השוק הרבה יותר גדול.
"כמעט כל המורים שרשומים אצלנו מציעים היום גם לימודי אונליין", אומר נעים. "מי שלא מציע - מפסיד שוק".
התלמידים והורים קיבלו גמישות ובחירה
אבל היתרון לא רק למורים. הורה בבאר שבע יכול היום להזמין מורה מתל אביב מבלי לשלם על נסיעות. זו דמוקרטיזציה אמיתית של השוק.
המחירים השתנו בהתאם. בעוד שבתל אביב שיעור פרונטלי במתמטיקה עם מורה מנוסה עולה 150-220 שקל, שיעור אונליין עולה 150-200 שקל. ההבדל לא תמיד משמעותי, אבל הנוחות היא עצומה.
"אמא לא צריכה לעזוב עבודה כדי להסיע את הילד לשיעור", מסביר נעים. "הילד לא מבזבז שעה בפקקים. זה משנה את כל המשוואה".
ויש עוד יתרון: גמישות. שיעור אונליין אפשר לקבוע ל-7 בערב, או אפילו ל-21:00 אם זה נוח יותר. בפרונטלי, המורה לא רוצה לנסוע לתלמיד בשעה כזו.
ההפסדים: מי שילם את המחיר
אבל לא כולם ניצחו מהמהפכה. מורים שהיו מבוססים על "קרבה גיאוגרפית" מצאו את עצמם פתאום עם תחרות מכל הארץ.
בעבר, אם הייתם מורה טוב בבאר שבע, היה לכם יתרון מקומי - משפחות העדיפו מורה מקומי על פני מישהו מהמרכז. היום, כשזה ממילא מול מסך, השוק הוא ארצי. מורה בבאר שבע מתחרה עם מורה מתל אביב, ומי שמנצח הוא המורה עם ההמלצות הטובות יותר.
"הדיגיטליזציה יצרה שוק יותר תחרותי", אומר נעים. "מי שלא השתפר, לא הסתדר עם הטכנולוגיה, או לא השקיע ברמת ההוראה - נשאר מאחור".
הטכנולוגיה השתפרה - ואיתה האיכות
אבל לא רק השוק השתנה. גם הטכנולוגיה עצמה עברה שדרוג משמעותי בחמש השנים האחרונות.
ב-2020, זום היה הפתרון היחיד, והוא לא היה מושלם. היום יש עשרות פלטפורמות מותאמות להוראה: לוחות דיגיטליים איכותיים, כלים לשיתוף פעולה בזמן אמת, אפשרות להקליט ולעבור על השיעור שוב.
"רמת העברת השיעור עלתה באופן דרמטי", מספר נעים. "מורה שמעביר שיעור אונליין היום יודע להשתמש בכלים מקצועיים, יש לו תאורה טובה, מיקרופון איכותי, ולוח דיגיטלי שעובד חלק".
גם התוכנות הרבה יותר יציבות. בסגר הראשון, זום קרס כל הזמן. היום זה נדיר. גם חיבורי האינטרנט השתפרו, והמחשבים בבתים יותר מתקדמים.
הפתרון ההיברידי: הטוב משני העולמות
ויש עוד טרנד מעניין שהתפתח - השיעורים ההיברידיים. חלק מהמורים והתלמידים הבינו שאפשר לשלב: מספר שיעורים אונליין, ואז מפגש פרונטלי אחד לתקופה.
"זה עובד מצוין בקורסים ארוכים", מסביר נעים. "למשל, תלמיד שלומד לקראת הבגרות יכול לעשות שיעורים שבועיים אונליין, ופעם בחודש להיפגש עם המורה פנים אל פנים. זה שומר על החיבור האישי אבל נותן את הנוחות של האונליין".
2026: המגמה ממשיכה
אז מה קורה עכשיו, בתחילת 2026? המגמה ממשיכה. האחוזים של שיעורים המועברים דרך המחשב לא יורדים - הם ממשיכים לעלות, במיוחד בקרב סטודנטים ובמקצועות אקדמיים.
יש שיח מסוים על "חזרה לפרונטלי", בעיקר בגילאים הצעירים. הורים של ילדי יסודי אומרים שהם מעדיפים את המגע הפיזי, את האינטראקציה הישירה. ובמקצועות מסוימים, זה נכון.
אבל בתיכון ומעלה? המצב ברור. אונליין הוא הסטנדרט, ופרונטלי הוא האופציה החלופית. זה היפוך מוחלט ממה שהיה לפני חמש שנים.
מה עם AI? הטכנולוגיה הבאה כבר כאן
ויש עוד שינוי שמתחיל להשפיע - הכניסה של בינה מלאכותית לתמונה. ChatGPT וכלים דומים משנים את האופן שבו תלמידים לומדים, והמורים מתחילים להשתמש בהם כעזרים בשיעור.
"אנחנו רואים מורים שמראים לתלמידים איך להשתמש ב-AI בצורה נכונה", אומר נעים. "זה לא מחליף את המורה - זה נותן לו עוד כלי".
השאלה היא מה יקרה בעוד חמש שנים. אם האונליין קפץ מ-10% ל-55% תוך חמש שנים, מה יקרה עד 2030? האם נראה AI שמסייע בהוראה באופן אקטיבי? האם השיעור הפרטי יהפוך למשהו אחר לגמרי?
הלקח: מה שחשבנו שזמני הפך לקבוע
כשהסגר הראשון התחיל במרץ 2020, כולם חשבו שזה זמני. "עוד כמה חודשים וכולם יחזרו לנורמה". אבל חמש שנים אחרי, הנורמה עצמה השתנתה.
הקורונה אילצה שינוי שהשוק לא היה מוכן לו - ומתברר שזה היה שינוי לטובה. החינוך הפרטי כבר לא מוגבל לגיאוגרפיה. מורה מעולה בחיפה יכול ללמד תלמיד באילת. משפחה בפריפריה יכולה לגשת לאותם מורים כמו משפחה במרכז.
השיעור הפרטי של 2026 לא נראה כמו זה של 2019 - והורים, תלמידים ומורים מרוויחים מזה. המהפכה שחשבנו שהיא זמנית התברה כקבועה, והיא רק בהתחלה.
