סגור
ניוז רום גג חדשדסקטופ

אליעזר גרוס יו"ר בסדנו: העניין בחדשנות הישראלית יגדל דווקא בגלל המלחמה

אליעזר גרוס יו"ר קבוצת בסדנו: "מלחמה, כמו כל אירוע דרמטי, מייצרת עוד ועוד המצאות. אי אפשר להתעלם מהטכנולוגיה הישראלית ומהעובדה שמדינות רבות בעולם מגלות עניין בחדשנות הישראלית" ומה עושים המשקיעים בעקבות מצב המלחמה?

ארבעה חודשים לתוך המלחמה ובאופן מפתיע (או שלא), מרבית תרחישי האימה לא התממשו. על־אף הגירעון, יחס החוב־תוצר של ישראל טוב יותר מזה של מדינות עשירות בהרבה ואפילו שוק העבודה חזר לשגרה.
נכון שעדיין יש למעלה ממאה אלף ישראלים גולים בארצם שחלקם עדיין לא חזרו לעבודה. נכון שהנזקים בצפון הולכים ונערמים מיום ליום, ונכון שאי אפשר להתעלם מהדיסוננס בין מצבם של יישובי עוטף ישראל בדרום ובצפון למצבם של אלה שבשאר חלקי הארץ. אבל עדיין, יכולת ההסתגלות של המשק הישראלי, של העם בישראל, היא לא פחות ממדהימה.
5 צפייה בגלריה
 אליעזר גרוס יו"ר קבוצת בסדנו
 אליעזר גרוס יו"ר קבוצת בסדנו
אליעזר גרוס יו"ר קבוצת בסדנו
(יח"צ)
בכל זאת, יש מספר ענפים שלא התאוששו. אחד מהם הוא ענף הבנייה, בו קיים נכון להיום מחסור גדול מאוד בידיים עובדות, בעיקר בכל מה שקשור לעבודות רטובות. המחסור משפיע כמובן על קצב הבנייה, על המחירים, על היזמים ועל המשקיעים.
בעניין זה שאלנו את איש העסקים אליעזר גרוס יו"ר קבוצת בסדנו שמתמחה בהשקעות נדל"ן והייטק, מה להערכתו יקרה לשוק הדיור בפרט ולענף הבנייה בכלל בעקבות המלחמה - והאם המלחמה לא פגעה בנכונות המשקיעים להשקיע בנדל"ן.
גרוס מתייחס בראש ובראשונה למשקיעים ואומר: "הרבה לפני המלחמה היה ניתן להבחין בשתי מגמות שמתהוות. יותר ויותר ישראלים ויתרו על השקעה בדירות להשכרה וחיפשו אלטרנטיבות דוגמת השקעה בסטארט־אפים, בעיקר של חברות ישראליות. ויחד עם זה, משקיעים שחיפשו השקעות בנדל"ן חיפשו אותן מעבר לים ובדרך כלל במסגרת יזמות של 'להיכנס ולצאת' ולא במסגרת השקעה ארוכת טווח בנכסים להשכרה". לדבריו, המגמות הללו התעצמו מאז פרצה המלחמה.
5 צפייה בגלריה
יותר ויותר ישראלים ויתרו על השקעה בדירות להשכרה וחיפשו אלטרנטיבות דוגמת השקעה בסטארט־אפים בעיקר של חברות ישראליות
יותר ויותר ישראלים ויתרו על השקעה בדירות להשכרה וחיפשו אלטרנטיבות דוגמת השקעה בסטארט־אפים בעיקר של חברות ישראליות
יותר ויותר ישראלים ויתרו על השקעה בדירות להשכרה וחיפשו אלטרנטיבות דוגמת השקעה בסטארט־אפים בעיקר של חברות ישראליות
(אליעזר גרוס - יו"ר בסדנו)
"בימים הראשונים הבחנו בעצירה כמעט מוחלטת, אבל מהר מאוד השוק חזר לעצמו. צריך לזכור שבקבוצה שלנו יש מגוון גדול של חברות הזנק ישראליות ומטבע הדברים רבים מהעובדים והמייסדים נקראו למילואים. רובם הגדול אף לא חיכו שיקראו להם. ועל־אף הכל, בסופו של דבר, די מהר, השוק חזר לעצמו" אומר גרוס ומוסיף: "זה נכון שאנשים חוששים וחשים חוסר יציבות ולכן אנחנו מחדדים עוד יותר את הצורך בפיזור ההשקעות כדי לצמצם סיכונים. אנחנו נמצאים במעקב הדוק יותר על השוק ועל הכיוון אליו הולכת החדשנות הישראלית. אבל כאמור, השוק חי, תוסס ומדהים ביכולת התגובה המהירה שלו".
לא עוד טייחים וצבעים
הורדת הריבית, כך מתברר, רק דחפה עוד ועוד משקיעים לחזור להשקעה בהייטק. תומר כהן, מנהל הפיתוח העסקי של קבוצת בסדנו, אומר: "יש ציפייה להורדות ריבית נוספות כי האינפלציה התכנסה לתוך היעד הממשלתי. כך שאנשים שעד לא לפני הרבה זמן העדיפו להסיט כספים לקרנות שקליות בגלל הריבית, חוזרים ומחפשים הזדמנויות השקעה בסטארט־אפים".
בבסדנו הזכירו השבוע מוצר השקעה מעניין אותו פיתחו לפני כשנה במטרה לתת מענה למשקיעים שחיפשו את היציבות שמעניק הנדל"ן ואת פוטנציאל התשואה הפנומנאלי של ההייטק. "בנינו מוצר שמשלב את שני הסקטורים ביחס של 80-20 לטובת הנדל"ן וקראנו לו נדל"ן ולעניין. כך שאלה שהשקיעו בו הרוויחו פעמיים. פעם אחת בשל היציבות שיש בנדל"ן ופעם שנייה בשל פוטנציאל התשואות שיש להייטק", אומר דוד בוגרד, שמאי מקרקעין ומנהל מחלקת הנדל"ן של בסדנו. בוגרד מוסיף ואומר: "הרעיון נולד עוד בשלהי ימי הקורונה והתחזק עם פרוץ המלחמה באוקראינה. אנשים ראו ששוק ההון נמצא בסחרחורת וחיפשו אפיקי השקעה נוספים. הנדל"ן בישראל כבר היה בשיא כך שהתשואות היו אפסיות. המוצר הזה בא בדיוק בזמן ועכשיו, במצב שאנחנו נמצאים בו כיום, הוא נעשה עוד יותר מבוקש על־ידי המשקיעים".
5 צפייה בגלריה
"אלה שהשקיעו בו הרוויחו פעמיים. פעם אחת בשל היציבות שיש בנדל"ן ופעם שנייה בשל פוטנציאל התשואות שיש להייטק"
"אלה שהשקיעו בו הרוויחו פעמיים. פעם אחת בשל היציבות שיש בנדל"ן ופעם שנייה בשל פוטנציאל התשואות שיש להייטק"
"אלה שהשקיעו בו הרוויחו פעמיים. פעם אחת בשל היציבות שיש בנדל"ן ופעם שנייה בשל פוטנציאל התשואות שיש להייטק"
(משרדי בסדנו - בני ברק)
אם כבר דיברנו על בעיית המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה נציין כי בקרב חברי הכנסת ושרי הממשלה ישנה התנגדות עזה להכנסת פועלים ערבים מיהודה ושומרון, וכי נשקלת הבאתם של עשרות אלפי עובדים מהמזרח, מסין ומהודו. אליעזר גרוס מחייך ומזכיר את חברת ההזנק 'אוקיבו' מקבוצת בסדנו. אוקיבו הוא סטארט־אפ ישראלי מדהים שפיתח רובוט שיודע לתכנן, לטייח ולצבוע בדייקנות מרבית חללים גדולים מבלי לבזבז חומר. מבלי לסטות אף לא כמלוא נימה מהמידות והכמויות המדויקות הנדרשות לשם כך.
"עבור הקבלן זו בשורה מדהימה. סוף־סוף יש לו עובד שלא חולה. שלא תלוי בסגר או במזג אוויר. שלא צריך אשרת עבודה בישראל ושיודע לעבוד עשרים וארבע שעות ביממה בלי להתעייף. עבור היזם זו ברכה שאין כמוה. כי הוא חוסך בחומר הגלם ויודע מראש מה תהיינה העלויות של כל חדר ומה הן שולי הרווח שלו בלי להזדקק להשערות", אומר גרוס. אוקיבו מקבוצת בסדנו הוא כבר מזמן לא רעיון אלא מוצר שנמצא בפיילוט באתרי בנייה רבים, ורבים רואים בו חלק ממהפכת הרובוטיקה והבינה המלאכותית, ופיתוח שיעלים את מקצוע הטייחות והצביעה מענף הבנייה.
השקעה ישירה בהייטק ישראלי
בתחילת הכתבה הזכרנו את המלחמה בעזה ובצפון ואת ההשלכות שלה על המשק הישראלי. אבל יש לה גם השלכות רוחב גיאופוליטיות שמשפיעות על הכלכלה העולמית. רמי נבארו מנהל את השלוחה של קבוצת בסדנו במדינות המפרץ, כשהוא נע על קו דובאי-בני ברק-ניו יורק בין השלוחות של בסדנו בעולם. הוא לא מתייחס להיבט הפוליטי של המלחמה ועל האופן בו היא נתפסת בתודעת ערביי המפרץ. הוא מתייחס להיבט הכלכלי ואומר: "נראה שדווקא בגלל המלחמה והעובדה שצה"ל עושה שימוש בטכנולוגיות חדשות שחלקן פותחו ממש באחרונה וחלקן עוברות טבילת אש במשמעות הפשוטה של המילה, הדבר יגרום להרבה מאוד עניין בחדשנות הישראלית".
מאז הוקמה השלוחה האמירתית של בסדנו עם החתימה על "הסכמי אברהם", הספיקו חברות בקבוצת בסדנו לסגור מספר עסקאות עם חברות באמירויות ובבחריין. אחת העסקאות היא העסקה של חברת ההזנק 'טראסטור' מקבוצת בסדנו עם 'אמר', חברת הבנייה הכי גדולה באמירויות, זו שבנתה את המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון – בורג' אל חליפה. טראסטור פיתחה מערכת ניהול ומעקב לאתרי בנייה שמבוססת על חיישנים ובינה מלאכותית. היא מפחיתה בעשרות אחוזים את תאונות העבודה ואת האבטלה הסמויה, מגדילה בעשרות אחוזים את התפוקה ואת ניצולת חומרי הגלם שמחירם לא זול בכלל ומעניקה למנהל האתר וליזם, כלי מדהים וחסר תקדים לשליטה און־ליין באתר ובהתקדמות הפרויקט.
קבוצת בסדנו בהובלתו של אליעזר גרוס היא קבוצת השקעות חרדית שמתמחה בעיקר בהשקעות בחברות הייטק, בדגש על חברות הזנק (סטארט־אפים) ישראליות. החברה הוקמה לפני כתריסר שנים והמיקוד שלה בחדשנות הישראלית הפך אותה לקבוצה בעלת משקל באקו־סיסטם הישראלי. היא גם בית ההשקעות היחידי והראשון בארץ שכל פעילותו ללא יוצא מן הכלל מתנהלת תחת פיקוח הלכתי.
5 צפייה בגלריה
"בית ההשקעות היחידי והראשון בארץ שכל פעילותו ללא יוצא מן הכלל מתנהלת תחת פיקוח הלכתי."
"בית ההשקעות היחידי והראשון בארץ שכל פעילותו ללא יוצא מן הכלל מתנהלת תחת פיקוח הלכתי."
"בית ההשקעות היחידי והראשון בארץ שכל פעילותו ללא יוצא מן הכלל מתנהלת תחת פיקוח הלכתי."
(אליעזר גרוס יו"ר בסדנו)
בבסדנו אומרים: "מעבר לפיקוח ההלכתי של בד"ץ העדה החרדית ירושלים שהוא גוף הכשרות המוביל והמקובל על כל החוגים החרדיים, יש לנו בחברה רב מורה הוראה, דיין בבית דין ורואה חשבון בהכשרתו שמלווה אותנו על כל צעד ושעל. הלקוחות שלנו, כלומר אלה שמשקיעים באמצעותנו, הם ברוב המקרים משפחות חרדיות שמקפידות על הכשרות. לא רק על כשרות האוכל".
באחרונה הודיעה קבוצת בסדנו על מינויו של עורך הדין יניב דריהם, מזכיר הקבוצה והיועץ המשפטי שלה, לתפקיד המנכ"ל. דריהם הוא מומחה במשפטים וּמִנְהָל עסקים, ולו ניסיון רב שנים בתחומי שוק ההון, השקעות, עסקאות וליווי משפטי לחברות. אין ספק שבסדנו פרצה דרך בתחום ההשקעות בהייטק בציבור החרדי. אפשר לומר שקבוצת בסדנו חשפה את הציבור החרדי להשקעות הייטק והכניסה לתודעה הציבורית החרדית את האפשרות של כל פרט להשקיע ישירות בחברות הזנק ישראליות ולא באמצעות שוק ההון וקרנות הון סיכון.
5 צפייה בגלריה
מתוך אירוע העשור של בסדנו: "בסדנו פרצה דרך בתחום ההשקעות בהייטק בציבור החרדי"
מתוך אירוע העשור של בסדנו: "בסדנו פרצה דרך בתחום ההשקעות בהייטק בציבור החרדי"
מתוך אירוע העשור של בסדנו: "בסדנו פרצה דרך בתחום ההשקעות בהייטק בציבור החרדי"
(קבוצת בסדנו)
ולא פחות חשוב, בקבוצת בסדנו לא מעט חברות הזנק שכבר עושות את צעדיהן בשוק הפתוח. יו"ר קבוצת בסדנו, אליעזר גרוס,אומר: "אומרים שההכרח הוא אבי ההמצאה. מלחמה, כמו כל אירוע דרמטי, מייצרת עוד ועוד המצאות. אי אפשר להתעלם מהטכנולוגיה הישראלית ומהעובדה שמדינות רבות בעולם מגלות עניין בחדשנות הישראלית".

זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות