סגור
ניוז רום גג חדשדסקטופ

הורסקי: "שיקום ענף החקלאות הוא הכרחי למדינה - טכנולוגיות אגריטק יכולות לסייע"

בגלל מתקפת הטרור הנוראית בשביעי באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, החקלאים בישראל חווים משבר עצום. ישנו מחסור כבד בידיים עובדות בענף, ההרס החקלאי שנגרם לישובים באזור הנגב המערבי טרם השתקם והמדינה מסתמכת על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל. ישבנו לשיחה עם גיל הורסקי, מייסד קרן ההשקעות FLORA Ventures ואחד מהשותפים ליוזמת קרן ReGrow Israel, שיסביר כיצד ניתן לפתור את המשבר

המתקפה האכזרית של ארגון הטרור חמאס בשביעי באוקטובר 2023, שהובילה לפתיחה של מלחמת חרבות ברזל, והעימות המתעצם בגבול לבנון עם ארגון הטרור חיזבאללה בצפון, גרמו למכה אנושה לתעשיית החקלאות הישראלית – שסבלה מקשיים עוד לפני ההידרדרות במצב הביטחוני. כ-75% מהירקות במדינה ו-20% מהפירות מגיעים מעוטף עזה. יישובי הצפון מספקים כ־73% מסך התוצרת הארצית של הביצים וכ־40% מגידולי הפירות הנשירים. בשני המקרים, החקלאים המקומיים והתוצרת החקלאית שלהם נפגעו בצורה משמעותית.
המצב הביטחוני בארץ הביא לכך שרוב העובדים הזרים עזבו את המדינה, והמשקים החקלאיים ברחבי ישראל נותרו ללא ידיים עובדות. בנוסף, הממשלה, במקום להביא עובדים חדשים או לתמרץ את החקלאים באמצעות מענקים או הקלות, החליטה דווקא להקל בייבוא של ירקות ופירות, מה שעוד יותר החמיר את מצבם של החקלאים הישראלים – שכמובן לא יכולים להתחרות עם המחירים של התוצרת המיובאת, במיוחד לא בעת הזו.
גיל הורסקי, שניהל בעבר את זרוע ההשקעות והחדשנות של ענקית המזון הבינלאומית Mondelēz ולאחר מכן פנה לדרך עצמאית לייסד את קרן FLORA Ventures, המתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בתחום אגריפוד-טק, לקח גם חלק לאחרונה ביוזמה פילנטרופית חדשה בשם קרן ReGrow Israel המוקדשת לשיקום וחיזוק היישובים החקלאיים שנפגעו בנגב המערבי. הקרן הינה יוזמה של העמותה הישראלית VIP- Volcani International Partnerships בשותפות עם משקי הנגב וחקלאי הקיבוצים והמושבים באזור הנגב המערבי.
2 צפייה בגלריה
 גיל הורסקי: "יש לנו חובה מוסרית ואחריות לאומית לתמוך בחקלאי הנגב המערבי"
 גיל הורסקי: "יש לנו חובה מוסרית ואחריות לאומית לתמוך בחקלאי הנגב המערבי"
גיל הורסקי: "יש לנו חובה מוסרית ואחריות לאומית לתמוך בחקלאי הנגב המערבי"
(יח"צ)
"יש לנו חובה מוסרית ואחריות לאומית לתמוך בחקלאי הנגב המערבי שנפגעו בצורה קשה מאוד." אמר הורסקי והוסיף: "עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת לשקם את הישובים החקלאיים שנפגעו. בלי ביטחון תזונתי, אין ביטחון כלל. לפי הערכות שלנו הפגיעה והנזק החקלאי שנגרמו מגיעים לכ -$500 מיליון דולר."
בנוסף לחקלאים שנפגעו, ישנו גם אקוסיסטם מקומי בתחום האגריפוד-טק שפעילותו כמעט הופסקה. הורסקי הסביר: "באזור הנגב המערבי ממוקמים מספר חממות ומרכזי מו"פ חשובים מענף האגריפוד-טק שנפגעו. בנוסף, עקב ההסלמה בוטלו ארועי FoodTech IL ו-Agrivest, שהם מאירועי האגריפוד-טק הגדולים בעולם שקורים פעם בשנה בישראל. אלפי משתתפים מהתעשייה הגלובלית ומשקיעים היו אמורים להיות נוכחים באירועים אלו. ביטולם של האירועים והמצב הביטחוני הפכו את גיוס ההון, שכבר היה מטלה קשה במיוחד, לאף קשה יותר. ללא גיוס כספים, לחברות אגריפוד-טק יהיה קשה להמשיך פעילות."
"אם נשקיע מאמצים נצא מהמשבר מחוזקים"
קרן ReGrow Israel שמה למטרה להבטיח את עתידן של הקהילות החקלאיות ולקדם באופן מואץ את מהלכי שיקום ופיתוח החקלאות בנגב המערבי. הקרן וגם שחקנים שונים כגון: קרן תקומה מתכוונים להשקיע מאמצים רבים ולסייע ביישום פיתוחים טכנולוגיים על מנת לעזור בתהליך השיקום.
2 צפייה בגלריה
קרן ReGrow Israel שמה למטרה לשקם ולהבטיח את עתידן של הקהילות החקלאיות בנגב המערבי
קרן ReGrow Israel שמה למטרה לשקם ולהבטיח את עתידן של הקהילות החקלאיות בנגב המערבי
קרן ReGrow Israel שמה למטרה לשקם ולהבטיח את עתידן של הקהילות החקלאיות בנגב המערבי
(יח"צ)
לדבריו של הורסקי, מדינת ישראל מוכרת כאחת המדינות המובילות בתחום ה- AgriFood Tech, עם כ- 850 סטרטאפים בתחום. "הרוח היזמית שקיימת במדינה, היא דבר ייחודי מאוד. המדינה באמצעות הרשות לחדשנות מעודדת כבר מספר שנים מיזמים בתחום האגריפוד-טק וזה יצר אקוסיסטם מקומי חזק מאוד עם סטרטאפים שפונים מהקמתם לשוק העולמי, היות והשוק המקומי קטן ולכן יש רצון לייצר פתרונות מקיפים לבעיות גדולות ומשמעותיות בתחום האגריפוד-טק. בנוסף, קהילות הקיבוצים בישראל, שהתבססו באופן מסורתי על חקלאות, הובילו בעבר לחידושים חקלאיים מוצלחים ביותר כמו המצאת השקיה בטפטוף על ידי חברת נטפים, פיתוח הזן לעגבניות שרי ועוד חידושים רבים. כל אלו הופכים את ישראל לחממה המושלמת לפיתוחים בתחום."
לטענתו של הורסקי, הדרך לשיקום הענף אינה טמונה רק בהחלטות ממשלה, שכמובן יכולות לסייע בהבאת כוח עבודה ממדינות זרות או בתקציבים , אלא גם בטכנולוגיה בה נעשה שימוש. "אנחנו רוצים להאיץ את השיקום של הישובים בנגב המערבי, באמצעות איחוד של משקיעים ואנשי תעשייה מאחורי מטרה זו ובאמצעות הטמעה של אמצעים טכנולוגיים שיכולים לתת לחקלאות המקומית קפיצת מדרגה. לדוגמא: טכנולוגיות שמפותחת בארץ יכולות לעזור גם בחוסר בכוח עבודה, באמצעות כלי אוטומציה ורובוטיקה מבוססי AI (בינה מלאכותית) וגם בשיפור איכות וכמות התבואה החקלאית, באמצעות פיתוחים שונים. הטכנולוגיה הזו לא רק תעזור בשיקום - אלא גם תחזק את החוסן של החקלאות הישראלית. אם נשקיע מאמצים כעת בשיקום, נצא מחוזקים מהמשבר", אמר גיל הורסקי.
השפעת המלחמה על ענף החקלאות מתבטאת בפגיעה בהכנסתם של החקלאים ובכיס שלנו כלקוחות. לכן, חיוני לפתח פתרונות חדשניים וטכנולוגיים שיתמכו בשיפור ובחיזוק של השוק החקלאי המקומי. תעשיית האגרי-טק יכולה לעזור בהטמעה של טכנולוגיה מתקדמת, שפיתחו סטארטאפים ישראליים, ובכך לשקם ולחזק את הענף.

זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות