בנק ישראל מקדם הקלות משמעותיות בהפקדת כספי קריפטו במערכת הבנקאית
טיוטת אסדרה חדשה של המפקח על הבנקים מציעה לבטל את חובת הבירור האוטומטית על העברות מעל 100 אלף שקל בשנה, ומנחה את הבנקים לפעול על פי פרופיל סיכון של כל עסקה
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום (ג') להערות הציבור טיוטת הנחיות חדשות להפקדת כספי קריפטו. השינוי המרכזי המוצע בטיוטה הוא ביטול החובה האוטומטית שחלה על הבנקים עד כה: לחקור את מקור הכסף ואת מסלולו הדיגיטלי של כל לקוח שהפקיד מעל 100 אלף שקלים בשנה. המטרה של המהלך, לפי בנק ישראל, היא "לחדד את הנדרש מהמערכת הבנקאית בכל הקשור לקבלת הכספים שמקורה בפעילות זו, כדי לתמוך בהרחבת שירותי התשלום בנוגע לפעילות במטבע וירטואלי".
אחד הקשיים הגדולים ביותר של המשקיעים עד כה היה החובה לחקור את "נתיב המטבע". באסדרה החדשה מוגדר נתיב זה כ"התנועות שבוצעו במטבעות הווירטואליים או בכתובת ארנק של מטבע וירטואלי שבה הוחזקו לאורך תקופת ההחזקה בהם, בדגש על זהות המעבירים והנעברים, ונתיב המרת המטבע הווירטואלי למטבע או למטבע חוץ". כעת מקלים על הבדיקה הזו וקובעים כי ברגע שהמטבע הדיגיטלי כבר הומר לכסף רגיל (כמו שקלים או דולרים) ועבר דרך חשבונות בנק רגילים ומפוקחים, הבנק לא יידרש להמשיך ולעקוב אחר מסלולו.
הרקע למהלך הוא מעקב שביצע בנק ישראל בשנתיים האחרונות אחר הכללים הקודמים שפורסמו במאי 2022. כללים אלו אמנם הסדירו את התחום לראשונה, אך הטילו על הבנקים חובת חקירה נוקשה ושרירותית על כל הפקדה שעלתה על 100 אלף שקלים בשנה, וחייבו אותם לעקוב אחר מסלול הכסף גם לאחר שכבר הומר לשקלים או דולרים ועבר דרך בנקים רגילים ומפוקחים. כדי לפתור זאת, בנק ישראל קובע כעת במפורש כי הבנקים לא יוכלו להשתמש עוד במדיניות סירוב אוטומטית: "תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים".
מעתה, במקום כללים נוקשים ואחידים, הבנקים ימפו את העסקאות לפי רמת הסיכון שלהן. לדוגמה, אם הכסף מגיע מחברת קריפטו בעלת רישיון של רשות שוק ההון בישראל (או בעלת רישיון ממדינה זרה שאינה מוגדרת בסיכון גבוה), הדבר ייחשב כ"גורם מפחית סיכון", ובמצבים אלו הבנק אף יוכל לוותר לחלוטין על בדיקת מסלול הכסף. מנגד, במקרים של סיכון גבוה – כמו שימוש בטכנולוגיות שמטרתן לטשטש את נתיב העסקה, העברות מארנקים אנונימיים או פעילות מול מדינות בסיכון גבוה – הבנק יחויב לבצע "בדיקת נאותות מוגברת". בדיקה זו מטילה על הבנקים חובות מוגדרות ונוקשות: הם ייאלצו לחקור באופן אקטיבי את מקור העושר הכללי של הלקוח ואת מקור הכסף הספציפי שמופקד, לדרוש הסברים ואסמכתאות בכתב לכל שלב במסלול, וכן לקבל אישור מיוחד ממנהל בכיר בבנק כדי לאשר את הפעילות. השינויים החדשים מופצים כעת להערות הציבור וצפויים להיכנס לתוקף כחצי שנה לאחר פרסומם הסופי.
