ציר הכסף
בין האיום האיראני והדאטה סנטרים: המים הפכו לבטן הרכה של מדינות המפרץ
לאחר שאיראן סימנה את מתקני ההתפלה כיעד לתקיפה, האתגר במדינות המפרץ עבר מהגדלת התפוקה להגנה על התשתיות. המירוץ לדאטה סנטרים מוביל אותן להקמת מאגרי ענק בתת-הקרקע. פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
בפרק חדש של הפודקאסט ציר הכסף עברנו הפעם מהעיסוק בנפט – למים. בקרב מדינות המפרץ הפרסי נושא מקורות המים הוא קריטי – מיעוט מקורות המים הטבעיים והאקלים החם והקיצוני מחייב אותן להשקיע משאבים גדולים באספקת מים רציפה. כל אלה הובילו את מדינות האזור להשקעות משמעותיות בטכנולוגיות מים, ולאחוזי התפלה מאוד גבוהים.
"המים הם מה שאפשרו למדינות הללו להפוך למרכזי הסחר הגדולים שהן הפכו להיות", אומר פרשן כלכליסט דורון פסקין, "התלות של מדינות המפרץ במים מותפלים היא גבוהה. גם איראן מסתמכת על מים מותפלים, אם כי בצורה פחותה. צריך להבין שהתפלת מים באזור המפרץ היא מאתגרת – התחלופה מועטה בין המתקן לאוקיינוס והטמפרטורה גבוהה. זה מצריך משאבים רבים, ויש לזה כמובן גם מחיר כלכלי אדיר".
גם ישראל מובילה בהתפלת מים, ויכולות להיות לכך הזדמנויות גם בהקשרים של שותפויות עסקיות עם מדינות המפרץ. "יש לישראל גם את הניסיון וגם את היכולת לפתח פתרונות וטכנולוגיות וזה בהחלט יכול לשרת את המפרציות", אומר פסקין, "אבל כפי שדיברנו בפרקים קודמים, מאז 7 באוקטובר יש פחות לגיטימציה לשתף איתה פעולה".
החשיבות הגדולה של נושא המים במפרץ לא נעלמה מעיניי המשטר האיראני, ששם ליעד מאז החלה המערכה מול איראן גם מתקני התפלת מים באזור. "המלחמה הזאת שינתה את התפיסה של המפרציות בהרבה תחומים, גם בנושא התשתיות בכלל והמים בפרט", אומר פסקין, "במפרץ לפעמים מי הים מרוחקים מאות קילומטרים מהמתקנים, ויש צנרת ותשתיות משמעותיות כדי שהאופרציה הזאת תעבוד. איראן ניסתה לפגוע בתשתיות האלה, היא לא הצליחה לגרום לקריסה אבל היא בהחלט הצליחה לשבש את הפעילות. ואם לפני המלחמה האתגר של המפרציות היה איך להגביר את תפוקת המים המותפלים, היום האתגר הוא איך להגן על המים המותפלים. צריך להבין שבאזור המזרח התיכון, בדגש על המפרץ, יש 60% מיכולת התפלת המים העולמית, וכ-65% מהפרויקטים המתוכננים לשנים קדימה הם באזור. המשמעויות כאן הן גם למדינות אבל גם למשקיעים, ההזדמנויות הן גדולות. אחת הסיבות לפרויקטי הענק האלה היא טרנד מרכזי הנתונים (דאטה סנטרים) – המדינות הללו סימנו את הכיוון שהן רוצות ללכת אליו הרבה לפני המלחמה – מרכזי הנתונים צריכים המון מים עבור קירור, ומדינות המפרץ מתכננות להקים פרויקטי ענק של מרכזי נתונים בשטחן. אבל מעבר למים – המדינות הללו יצטרכו עכשיו לשכנע את חברות הטכנולוגיה הגדולות לבוא דווקא אליהן, אחרי הפגיעה הקשה שהן ספגו בביטחון".
לכן מדינות המפרץ כבר מתחילות לחשוב על פתרונות – אחד מהם הוא הקמת מאגרי מים גדולים ותת-קרקעיים. "המדינות הללו, כמו קטאר, משקיעות מיליארדים במאגרים תת-קרקעיים, משולבות פה טכנולוגיות של שימור מים ותשתיות נוספות, וזה באמת פרויקט גדול", אומר פסקין, "פתרונות נוספים יכולים להיות שימוש בטכנולוגיות לחסכון במים – וגם בזה ישראל יכולה לתרום להן".
האם התוכניות שלהן ישובשו שוב וצפוי לנו עימות נוסף בקרוב עם איראן? המו"מ עם ארה"ב תקוע, ושוב נושבות רוחות מלחמה במפרץ. "קשה לדעת אם הולכים לעימות נוסף, אבל ניכר בשטח שהסנקציות האמריקאיות עובדות ומפעילות לחץ גדול על האיראנים, וזו רק שאלה של זמן עד שהלחץ יבעבע וישפיע על המשטר", אומר פסקין.















