ארבע קושיות למשק הישראלי

לא מעט אתגרים עומדים בפני קובעי המדיניות הכלכלית בישראל בתקופה הקרובה. אולם, נראה שארבעה נושאים מרכזיים דורשים את טיפולם המיידי של הממשלה החדשה שהוקמה לפני כשבועיים.

שר האוצר

שר האוצר החדש, יאיר לפיד, יצטרך להתייחס לשינוי המיוחל במדיניות המסים של הממשלה בשנים האחרונות. הממשלות הקודמות בחרו באסטרטגיה של העלאת נטל המסים העקיף והורדת נטל המס הישיר, וזאת על אף הדעה הרווחת בקרב הכלכלנים בארץ שאסטרטגיה זו אינה נכונה ופוגעת במשק.

דעה זו קיבלה חיזוק לאחרונה במחקר שנערך בבנק ישראל ובו התגלה כי הפגיעה במשק הנובעת מהעלאת מסים עקיפים חזקה באופן משמעותי מאשר זו הנובעת מהעלאת מסים ישירים. גם מהבחינה הפוליטית נדמה כי שינוי אסטרטגיית המיסוי בישראל היא צעד חשוב מבחינת שר האוצר וזאת כיוון שמדיניות המיסים הקודמת מיוחסת בעיקר לראש הממשלה. שינוי המדיניות ילמד על עצמאותו של שר האוצר ויקנה לו נקודות זכות בקדנציה הראשונה שלו.

הפטור ממע"מ על פירות וירקות

הבור התקציבי לפניו עומדת הממשלה לשנים הבאות הוא פשוט עמוק מדי ושר האוצר הנכנס שכבר הצהיר כי יקצץ באופן חד בתקציב יאלץ גם להגדיל ככל הניתן את צד הכנסות. עם זאת, את הכדאיות של צעד כזה חשוב כמובן לבחון לאור האלטרנטיבות השונות להגדלת ההכנסות (ביטול פטור או העלאות מיסים) ולאור ההשלכות האפשריות על המשק כולו.

ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות פוגע בראש ובראשונה במעמד הנמוך אולם הוא עשוי להכניס לקופת המדינה קצת יותר מ-2 מיליארד ש"ח, סכום השקול להעלאה של חצי אחוז במע"מ. על פי נתוני הלמ"ס, משקל הפירות והירקות בסל הצריכה בחמישון התחתון כפול אמנם מזה שבחמישון העליון אולם הוא עדיין נמוך ועומד על 3.4% בלבד. בחישוב פשוט, השמת מע"מ על פירות וירקות תייקר את סל הצריכה של משק בית מהחמישון התחתון ב-0.6% בעוד העלאה של המע"מ ב-0.5% תייקר את סל הצריכה של אותו משק בית בכמעט 0.4%.

ההבדל בין האלטרנטיבות אם כן אינו כה משמעותי, במיוחד כשלוקחים בחשבון של-80% מהאוכלוסייה סל הצריכה כולו יוזל עם ביטול הפטור. בנוסף, ביטול הפטור ייעל את גביית המיסים הישירים בקרב הירקנים, מה שמגדיל עוד יותר את הכדאיות של צעד כזה.

סטנלי פישר ובן ברננקי צילום: איי פי

מחירי הדירות

עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות היא קודם כל תוצאה של היצע הדירות הנמוך ורק אחר כך של הריבית הנמוכה במשק. לכן, על מנת לעצור את העלייה במחירים יש צורך להגדיל את קצב התחלות הבנייה באזורי הביקוש. כדי לעשות זאת יש צורך כמובן בתכנון מקדים ואכן על פי המלאי התכנוני הקיים כיום, קצב התחלות הבנייה במשק צפוי לגדול באופן משמעותי בעתיד, בעיקר באזור המרכז המבוקש, מה שיתרום להתמתנות משמעותית ואולי אף לירידה במחירי הדירות.

עם זאת, התהליך להעברת המלאי מהנייר להתחלות בנייה בפועל הוא תהליך ארוך שעשוי להימשך כשנתיים ולכן אין לצפות לירידה זו כבר בשנה הקרובה. באופן עקרוני, קיצור של התהליך הוא אפשרי כמובן אך גם נושא בעלויות. בתקופה בה השיח העיקרי במסדרונות האוצר הוא מאיפה ניתן לקצץ, נראה שיהיה קשה מאוד להקדים את התחלות הבנייה. לכן, בשורה התחתונה נראה כי יחלוף עוד לא מעט זמן עד שמחירי הדירות יתמתנו וכי הממשלה החדשה, באם תחזיק מעמד מספיק זמן, תוכל ליהנות מפירות התהליך שהחלה הממשלה הקודמת (ולקחת קרדיט מלא על התוצאה, כמובן).

הפרישה של פישר

הנגיד החדש שהממשלה תמנה לעמוד בראש בנק ישראל ייכנס ללא ספק לנעליים גדולות מאוד, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישיותית. עם זאת, נראה שלא צפוי שינוי גדול במדיניות המוניטארית של בנק ישראל שתישאר כזו התומכת בצמיחה במשק גם במחיר של אינפלציה גבוהה במעט. הערכה זו נובעת משלוש סיבות עיקריות.

ראשית, בסביבה כלכלית בה הריביות בעולם קרובות לאפס והבנקים המרכזיים הגדולים מדפיסים כסף ככל העולה על רוחם, יהיה קשה לנגיד החדש לשנות את מדיניות הפרו-צמיחה של בנק ישראל. שנית, הממשלה החדשה בעצמה מאופיינת במדיניות פרו-צמיחה כך שסביר להניח שהיא תבחר בנגיד שהשקפת עולמו דומה. שלישית, כך או כך, תחת חוק בנק ישראל החדש (שיזם סטנלי פישר) הנגיד אינו מחליט על המדיניות של בנק ישראל לבדו אלא כחלק שווה בוועדה מוניטארית המורכבת משישה חברים.

חמשת החברים הנוספים בוועדה תומכים כולם במדיניות דומה לזו שהנהיג פישר כך שלנגיד החדש יהיה קשה מאוד לשנותה.

הכותב הוא מנהל מחלקת מאקרו בבית ההשקעות פסגות.

פסגות עוסקת בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני ולא בייעוץ. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, וכן, אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.