אז אמרו: בכירי וול סטריט נכשלו ברוב תחזיותיהם ל-2012

החל מתחזיתו של ג'ון פולסון כי אירופה תקרוס ועד לאזהרתו של מורגן סטנלי שהמניות האמריקאיות ירשמו ירידות - וול סטריט כמעט ולא צדקה באבחנות שלה עבור 2012,  השנה שרק הסתיימה.

פולסון, שמנהל 19 מיליארד דולר בקרן הגידור שלו, האמין כי גוש היורו יתפרק, ואף הימר נגד החוב של האזור. ואילו במורגן סטנלי ניבאו כי מדד S&P 500 יאבד 7% מערכו, בעוד שבקרדיט סוויס ציפו לתנודות רחבות יותר במחירי המניות. השנה שחלפה הוכיחה שכל התחזיות הללו היו שגויות, ונראה שלמשקיעים היה רצוי דווקא להקשיב למנכ"ל גולדמן זאקס, לויד בלנקפיין, שטען כי הסיכון האמיתי הוא פסימיות יתר. "אני נוטה להיות מעט יותר חיובי מהתחזיות שאני שומע מאנשים אחרים", טען בראיון לבלומברג ב-25 באפריל, "אחד הסיכונים הגדולים ביותר שאנשים חייבים לקחת בחשבון, הוא שהדברים יילכו כשורה".

התחזיות שלא התממשו מצביעות על כך כי אפילו הבנקים הגדולים והמשקיעים המוצלחים ביותר לא הצליחו לחזות את האופן שבו פעולות הממשלות ישפיעו על השווקים. תכניות תמריצים חסרות תקדים שבהן נקטו הבנקים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה הובילו לעלייה של 16% במדד S&P 500 כולל דיבידנדים, לצניחה של 23% במדד התנודתיות של בורסת האופציות של שיקגו (Chicago Board Options Exchange Volatility Index), והעניקו לאג"ח אמריקאיות תשואה של 2.2%, זאת על אף שוורן באפט כינה את האג"ח הללו "מסוכנות".

"הם הקדישו יותר מדי תשומת לב לסיבת הפחד היומית", מסביר ג'פרי סאוט, אסטרטג השקעות ראשי בריימונד ג'יימס אסושייטס בפלורידה, "הם חששו מפני ממשל לא מתפקד בארה"ב, והם חששו מפני הטלטלה באירופה וקריסת יוון ו פורטוגל. במקום לבחון את שהתרחש סביבם, הם נתנו לאירועים מאקרו כלכליים לזרוע פחד במשוואות".

על אף תחזיות כמו של פולסון וסיטיגרופ כי גברו הסיכויים לעזיבתה של יוון את גוש היורו,בפועל האג"ח היווניות רשמו את הזינוק הגבוה ביותר בעולם והמדינה הצליחה להישאר בגוש היורו, לאחר שהבנק האירופי המרכזי התחייב להעביר תכנית סיוע רחבה יותר, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ריככה את עמדתה כלפי המדינה.

מנהלי כספים שהימרו נגד יכולתם של מנהיגי גוש היורו לשמור על אחדות המטבע המשותף, פספסו למעשה כמה מהזדמנויות ההשקעות הטובות ביותר, שכן מאז שפל ב-24 ביולי, היורו התחזק ב-9.4% מול הדולר.

"תמיד מאתגר יותר למשקיעים לנסות ולחזות פעולות פוליטיות", מסביר קאיים דו מביירינג אסט מנג'מנט, "באופן כללי, הם מיומנים בניתוח מידע כלכלי, מאזנים וכן הלאה. הם אינם מיומנים בניבוי החלטות פוליטיות".