• תפריט
טכנולוגי

ראיון כלכליסט

"בתוך שנה בועת המטבעות הווירטואליים תתפוצץ"

ג'קסון פאלמר כבר חווה על בשרו את שיגעון המטבעות הווירטואליים: דוגקוין, המטבע שיצר כבדיחה, זינק לשווי מאות מיליוני דולרים. עכשיו הוא מתריע שהסצינה מלאה ב"כסף טיפש, מפתחים בלי ניסיון ומשקיעים נאיבים". האם הביטקוין יהיה בסביבה עוד 10 שנים? אולי לא"

ג'קסון פאלמר יצר מטבע וירטואלי ששווה מאות מיליוני דולרים ‑ ובכלל התכוון לבדיחה. זה התחיל ב־2013. פאלמר היה אז הייטקיסט בן 26 מסידני, אוסטרליה.

 

עידן הביט - כתבות נוספות בפרויקט:

 

 

באותה תקופה, הוא מספר ל"כלכליסט", "היו בסביבה את ביטקוין, לייטקוין, ועוד כמה מטבעות שהיו גרסאות של ביטקוין. התחום היה הרבה פחות פופולארי מהיום, אבל הבחנתי שכל חודשיים צץ מטבע אלטרנטיבי לביטקוין, וראיתי את כמות הכסף שאנשים משקיעים בדברים האלה, את זינוק המחירים, את הספקולציה על מחיר המטבעות".

 

ג'קסון פאלמר ג'קסון פאלמר

 

 

פאלמר רצה להראות את הגיחוך בכל העסק, והחליט להשתמש באחת מבדיחות הרשת הפופולאריות של אותה שנה: דוז' (Doge), מם של כלב יפני מזן שיבה אינו עם פרצוף מופתע ומשפטים באנגלית רצוצה. פאלמר הדביק את פרצופו של הכלב על אייקון של מטבע, וכך יצר את דוז'קוין (או כפי שנהוג לכתוב בעברית: דוגקוין).

 

 

"צייצתי את התמונה בטוויטר, ואמרתי בצחוק שאם מישהו ימציא את הדוגקוין, זה יהיה הדבר הגדול הבא. זו היתה דרך לצחוק על מטבעות הקריפטו באותו זמן. הרגשתי שכל העסק מנופח מדי".

 

למחרת הציוץ של פאלמר, הוא מספר, "כמה אנשים פנו אלי. כולם התלהבו מזה, כי הם הרגישו שכל מה שקשור לביטקוין רציני מדי. ובחור אחד שפגשתי אונליין אמר לי 'בוא נקדם את זה כבדיחה ונראה מה קורה'. עבדנו על זה יומיים, ושבוע אחרי הציוץ ההוא הוצאנו את הגרסה הראשונה של דוגקוין.

 

"חשבנו שזה יהיה משהו חולף, שזה יהיה מצחיק כמה ימים ואז לכולם יימאס מזה. אבל זה המשיך לעלות ולעלות. ופתאום, זה הפך לאחד מ־5 מטבעות הקריפטו המובילים בעולם".

 

בפברואר 2014, פחות מחודשיים אחרי השקתו, דוגקוין הגיע לשווי שוק של 90 מיליון דולר. אבל פאלמר מספר שהמטבע תמיד נשאר פרויקט צדדי שבו התעסק בזמנו הפנוי. "אם אתה יוצר בדיחה, אתה לא עוזב את העבודה בשביל הבדיחה הזאת, זה לא יהיה מאוד חכם. עבורי, זו בעיקר היתה דרך לחנך אנשים על מטבעות קריפטו". אבל בסוף אותה שנה הוא הכריז שהוא לוקח פסק זמן בלתי מוגבל מהפרויקט, ובהמשך כינה את האווירה בסצינה כולה 'רעילה'.

 

מה קרה?

"במשך הרבה חודשים הכל הלך טוב, וזו היתה בעיקר יוזמה קהילתית. חשבנו שאנחנו לא רוצים שהבדיחה תהפוך לרצינית, למשהו שמונע על ידי כסף ‑ כי על זה היתה הבדיחה מלכתחילה. אז התחלנו ביוזמות צדקה של מימון המונים. כל אחד תרם דולר, ועשינו דברים מטורפים, כמו לשלוח את נבחרת מזחלת השלג מג׳מאיקה לאולימפיאידת החורף.

 

"אספנו כסף גם לדברים אכפתיים יותר, כמו כלבי נחייה לעוורים ולילדים אוטיסטים, והיה גם קמפיין שנקרא 'דוז' למים', שבו אספנו 50 אלף דולר לקידוח בארות בקניה. רצינו להזכיר לאנשים שהרעיון הוא לתת כסף, שזה לא דבר רציני. זו היתה הדרך שלנו להשאיר את הרמאים בחוץ ולשמור על רוח חיובית".

 

"אבל כמו בכל הדברים האלה, וזה נוטה לקרות עם רוב הפרויקטים בקוד הפתוח, אם יש מסה קריטית, בסופו של דבר יגיעו אנשים שרוצים להרוויח כסף, או לנצל את הקהילה. באופן גובר והולך, הגיעו אנשים שהתעניינו במחיר של דוגקוין יותר מאשר בתהליך הלמידה, או בקהילה. היה רמאי אחד ספציפי, שנקרא Moolah, שהוציא במרמה הרבה כסף מהקהילה (מי שחשוד שעמד מאחורי 'מולה', ראיין קנדי, עומד כיום למשפט בבריטניה, א"פ).

 

"במהלך הזמן הזה אני נסוגתי בהדרגה מכל העסק. מאוד משונה לעשות בדיחה שהופכת לדבר אמיתי, למה שניסית לצחוק עליו. אני נודעתי בתור הבחור שעשה את זה. אנשים ראו בי את האחראי, והיה הרבה משקל על כתפיי".

 

 

פאלמר יצא מהסיפור עם לקח, שלדבריו רלוונטי מאין כמוהו גם לרגע הנוכחי, בו הביטקוין נהנה מפופולאריות שיא וסצינת הנפקת המטבעות הוירטואליים רותחת (היא סחפה איתה גם את הדוגקוין, שהגיע ביוני האחרון לשווי שוק של 400 מיליון דולר). "מה שלקחתי מזה הוא שכאשר קהילות, ולא משנה כמה הכוונות שלהן טהורות, מושכות תשומת לב, אנשים שעשויות להיות להם כוונות זדוניות נכנסים לקהילה ומנסים לשאוב ממנה כסף.

 

"זה לא ייחודי לקהילות של מטבעות קריפטו, אבל מאחר שהקהילות האלה מתמקדות בכסף, הן הרבה יותר פגיעות לשחקנים 'רעים', שייכנסו וינצלו את האנשים שפשוט אוהבים את הטכנולוגיה. מה שאנחנו רואים היום הוא ערעור של מה שהתחיל כקהילת קוד פתוח עם כוונות טובות, שינה צורה, והפך לשיטה שמונעת על ידי רווח".

 

 

לוגו דוגקוין. המטבע שנוצר כבדיחה לוגו דוגקוין. המטבע שנוצר כבדיחה

 

 

רווחים זה בסדר

 

פאלמר מתגורר היום בסן פרנסיסקו ועובד בחברת הייטק גדולה ומבוססת. בזמנו הפנוי הוא עדיין מעורב בסצינת מטבעות הקריפטו ומנסה "לייצג את קול ההיגיון" בתחום. "אני חושב שהרקע שלי, כמי שבא מהטכנולוגיה המסורתית, עוזר לי להישאר עם רגליים על הקרקע, ולהיות ריאליסט. חשוב לשמור על מידה בריאה של סקפטיות. אני מאוד מעורב בקהילה ועדיין נלהב לגבי הצד הטכנולוגי. אבל אני נודע כסקפטי בתחום הזה, וגם סופג על זה אש".

 

אמרת שהתחום הפך למוכוון רווח. אבל רווח זה מה שמניע את הכלכלה, לא?

"כן. רווחים זה בסדר. אבל כאשר מקרה השימוש היחיד של כל התעשייה הוא רווח, זו בעייה. כיום, בכל מטבעות הקריפטו, כולם מנסים לדבר על מקרי שימוש. הם אומרים דברים כמו 'זה יותר טוב מפייפאל'. או, 'אנחנו הולכים להחליף את ויזה'. או, 'אתה הולך להפסיק לשלוח כסף כל הזמן'. לפעמים הטענות יותר מרחיקות לכת: 'אנחנו הולכים לעשות אחסון קבצים מבוזר באמצעות הדבר הזה'.

 

"אבל כשאתה מסתכל בפועל על המטבעות (או ה'אסימונים') שהחברות האלה מנפיקות, אתה מגלה שמקרה השימוש היחיד שלהם כיום הוא אנשים שמהמרים עליהם כדי להרוויח. לאנשים האלה אין שום עניין בטכנולוגיה שהם מממנים, כל מה שאכפת להם הוא כמה רווח הם יכולים לעשות תוך כמה שבועות מרגע ההנפקה".

 

פאלמר מדבר על סצינת ה־ICO, הנפקת המטבעות הווירטואליים, שצברה תאוצה מסחררת בחודשים האחרונים, ומאפשרת ליזמים לגייס כסף מהציבור עבור הפרויקטים שלהם על ידי הנפקת מטבעות, מבלי לוותר על נתח בעלות כלשהו בחברה שלהם. פאלמר מזהה כאן את אותו דפוס שעליו ניסה לצחוק עם הדוגקוין ‑ על סטרואידים.

 

מה שחולל את השינוי והוביל ליצירת בועה אדירת ממדים, הוא מסביר, היה הופעת טכנולוגיה חדשה. "כאשר יצרתי את דוגקוין, נדרש לצורך העניין קצת ידע טכני. זה עדיין היה שעתוק של ביטקוין, או ליתר דיוק לייטקוין, אבל נדרש ידע טכני כדי לעשות את זה. במשך מספר שנים, זה היה חסם כניסה עבור מי שרצה ליצור מטבעות חדשים".

 

כל זה השתנה באמצע 2015, אז הושק פרויקט אתריום, פלטפורמת קוד פתוח שמאפשרת יצירת מטבעות חדשים. "אתריום מאפשר לך ליצור מטבע משלך עם מעט מאוד ידע. במקום לעבוד כמה ימים על שעתוק של ביטקוין, עם אתריום אתה יכול פשוט ללחוץ על כמה שורות, ויש לך מטבע. זה איפשר לאנשים עם ידע טכני מאוד מוגבל לגייס כמויות מוגזמות של כסף".

 

"היו כמה אנשים שהבינו את זה, והתחילו לבצע ICO. הרעיון דומה לקיקסטארטר. אתה אומר 'אני מגייס כסף כדי לבנות את הטכנולוגיה הזאת'. אבל בשונה מקיקסטארטר, ה־ICO האלה מגייסים כמויות עתק של כסף, בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים.

 

"ויש עוד הבדל: כשאתה משקיע במוצר בקיקסטארטר, אתה לא מצפה להרוויח. אבל אנשים שהשקיעו בפרויקטים האלה גילו שכמות הכסף שהם משקיעים הכפילה את עצמה, כי ערך המטבעות שהונפקו עלה אחרי שתקופת ההשקעה נגמרה. ופתאום היתה תחושה של: 'וואו, יש כאן הזדמנות השקעה'".

 

בשלב הזה, ממשיך פאלמר, "נכנסו אנשים חדשים לתחום. אנשים שלא באים מרקע של קריפטו, אלא מרקע של שיווק ומכירות. בגלל שעם אתריום כל כך קל להקליק וליצור מטבע חדש, האנשים האלה היו מסוגלים, בלי הרבה ידע טכני או יכולת לממש את המוצר שהם מגייסים עבורו, לבצע מאות על מאות של ICO, ולגייס כמויות כסף כאלה".

 

"כך נוצרה דינמיקה שבה בצד העסקי יש אנשים שאם היו מנסים לבצע גיוס באופן המסורתי, מקרן הון סיכון, הם לא היו מקבלים שום מימון, כי אין להם את הכישורים או הניסיון להצליח להרים את הפרויקטים שהם מדברים עליהם. בצד ההשקעה, בגלל שאין עליו רגולציה, יש הרבה אנשים שלא השקיעו בשום דבר קודם, שרואים את זה כדרך להתעשר מהר.

 

"אלה אנשים רגילים שעשויים לקחת את החסכונות שלהם לפרישה, ולשים אותם באחד ה־ICO האלה. הם לא משקיעים מנוסים, הם לא עושים בדיקות נאותות, הם לא יודעים מה לחפש בהשקעה טובה. השילוב של מפתחים לא מנוסים ומשקיעים נאיבים יוצר את הסערה המושלמת. יש הרבה ׳כסף טיפש׳ בסביבה".

 

אנשים באמת שמים את חסכונות הפנסיה בדברים האלה?

"זה מטורף. אם תסתכל בטוויטר, יש אנשים שאומרים שהם מושכים את כספי החסכון לפנסיה שלהם ומשקיעים אותו בקריפטו. בארצות הברית יש אתר שנקרא bitcoinira.com, שעוזר לך למשוך את כספי החיסכון הפנסיוני שלך ולהשקיע אותו בביטקוין.

 

"זה כל כך לא אחראי", פאלמר צוחק בייאוש. "כאן בארה"ב, אם אתה רוצה להשקיע בחברה אתה צריך להיות משקיע מורשה. צריך להיות לך מספיק כסף כך שאם תפסיד קצת, זה לא יפגע בך. אבל קרוב לוודאי שהאנשים המסכנים ששמים את כספי הפרישה שלהם לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד אותם. ובסופו של דבר, אם הבועה תתפוצץ, יהיו הרבה אנשים שיישארו בלי כלום".

 

דיברת על אנשים ללא כישורים שמגייסים כסף. יש גם מקרים יותר זדוניים?

"זו שאלה טובה. אני חושב שאכן יש אנשים שאין להם כוונה זדונית, אנשים שהם אנשי מכירות או שיווק מדרג ג׳, שהם חסרי ניסיון בבניית עסקים, אבל הם מאוד אופטימיים, יש להם רעיון בינוני והם מגייסים הרבה כסף. הם לא בהכרח עושים משהו זדוני, אבל אין להם מספיק ניסיון כדי להרים את העסק. בנוסף אליהם, יש בתחום גם אנשים זדוניים שגוזרים קופון על כל זה. כיום יש כ־100 ICO חדשים כל שבוע. לחלק ניכר מהם, אולי אפילו לחצי, אין שום כוונה לבנות מוצר. הם רוכבים על הגל של מטבעות קריפטו".

 

חמישים אחוז זה המון

"זה נכון. קשה לדעת במדויק, כי הרי כל נוכל ינסה להסוות את הכוונות שלו. הבעייה היא שבגלל שרמאים באים מרקע של שיווק ומכירות, הם מאוד טובים ביחסי ציבור, והם מאוד טובים ביצירת תדמית מקצועית. הניחוש שלי הוא חמישים אחוז".

 

פאלמר מציע עוד דרך להסתכל על הדברים. "אם תיקח סטרטאפים טכנולוגיים מסורתיים, כלל האצבע הוא שתשעה מתוך עשרה ייכשלו בשנה הראשונה שלהם. ואני לא חושב שיש סיבה להניח שמטבעות קריפטו יהיו מחוסנים מפני זה. להערכתי, מתוך אותם מאה ICO שמתבצעים כל שבוע, 99.9% ייכשלו, ולא רק 9 מתוך 10. וגם אם זה יחס של אחד מעשר, הרי שבפרוייקטים שייכשלו מושקעת כמות כסף אדירה. והיא פשוט תיעלם בין לילה".

 

דינמיקה קלאסית של בועה מתפוצצת

 

השאלה הגדולה היא איך שיגעון ה־ICO הנוכחי ייגמר. "זה יכול להימשך שנים", אומר פאלמר. "אם מסתכלים על בועות קודמות, כמו בועת הדוט.קום, או אפילו בועת הנדל"ן בארה"ב, שהביאה למשבר הסאב פריים, רואים שהבועות האלה יכולות להמשיך ולהמשיך, עד שהן מגיעות למסה קריטית".

 

"מה שכן, באופן היסטורי, מטבעות קריפטו מתקדמים באופן מואץ. כל דבר, כולל הטכנולוגיה, מתפתח מהר יותר מהשוק הרגיל. אני חושב שלא יהיה בהכרח דבר אחד שיפיל את התחום אלא אפקט דומינו, ולדעתי הוא יתחיל ברגע שתעבור תקופה של 12 חודשים מרגע ההנפקה של הרבה מחברות ה־ICO האלה.

 

"צריך לזכור שהבהלה לזהב בתחום התחילה ביוני 2017 והיא רק בת 4 חודשים. הרבה מהחברות הבטיחו הבטחות גדולות לגבי המוצר שהן הולכות לספק. היזמים אמרו 'אנחנו הולכים לבנות את כל הדברים האלה', וגייסו מאה מיליון דולר. אחרי שנה, לא יהיה להם שום דבר להראות. לא תהיה להם טכנולוגיה. כשזה יקרה, המשקיעים יתחילו לשאול שאלות. ברגע שאנשים יגידו 'אני יוצא מהסיפור, כי לא מספקים את הסחורה', יתחולל אפקט שרשרת ויהיה תיקון בשוק. כולם ימכרו".

 

"זה מה שקורה בכל מזימת פונזי", ממשיך פאלמר. "כשיש הרבה מוכרים, המחיר צונח. אנשים שהשקיעו אלף דולר בחברות האלה עשויים להישאר עם מאה. כשאנשים רגילים ששמו את החסכונות שלהם מפסידים כסף, מתחילה פאניקה, מתחילים הליכים משפטיים, והרגולטורים נכנסים לתמונה. אולי לא נראה את אפקט הדומינו הזה עד תחילת השנה הבאה, כי הדברים האלה חדשים ואנשים נותנים להם ליהנות מהספק".

 

הטכנולוגיה תישאר, המטבעות ‑ אולי לא

 

אחרי מנת הסקפטיות הגדושה הזאת, פאלמר אומר שהוא עדיין מאמין בטכנולוגיה. "אני חושב שייקחו עוד הרבה שנים עד שהטכנולוגיה הזאת תהפוך למיינסטרים ביישום שלה. אנחנו נראה את העולם נע בכיוון של זהות ומידע מבוזרים. לאור כל דליפות המידע הפרטי, בעיות הבטיחות וההאקינג, אנשים יירצו להיות הבעלים של הנתונים שלהם, ושל הפרטיות שלהם, להיות יותר בשליטה ולא לתת את זה לחברה כמו פייסבוק. אני חושב שזה יקרה, ושהטכנולוגיות שהקהילה בונה עכשיו יהיו הבסיס שיניע את כל זה".

 

אבל כיום, אומר פאלמר, הטכנולוגיה עדיין לא בשלה. הוא משווה אותה לאינטרנט של לפני עשרים שנה, פחות או יותר. "בתקופת בועת הדוט־קום, האינטרנט היה פלטפורמה טכנולוגית מאוד לא בוגרת, שהיה הרבה יותר קשה להפעיל אותה, והיה קשה לעשות הרבה מהדברים שאפשר לעשות היום. גם טכנולוגיית הקריפטו, ובאופן רחב יותר הטכנולוגיה המבוזרת, נמצאת במרחק של 5‑10 שנים מהנקודה הזאת שבה תוכל לרוץ על הטלפונים של כולם, וכולם ישתמשו בה כחלק מהשגרה היומיומית שלהם".

 

"אני מאוד נלהב לגבי הטכנולוגיה, כי אני חושב שאנחנו זקוקים לה. אבל כמו בבועת הדוט־קום, יש הרבה אנשים שמנסים לגזור קופון, והחברות האלה יעלמו. בעוד 5‑10 שנים הטכנולוגיה עדיין תהיה בסביבה. אבל האם גם ביטקוין, אתריום וכל ה־ICO האלה יהיו בסביבה? אולי לא. הטכנולוגיה שמניעה אותם והתיאוריה שמאחוריה עדיין יהיו פה, והן יהיו המנוע של דברים חדשים וטובים יותר.

 

"אנחנו לא משתמשים בדפדפן נטקסייפ היום, וזו אנלוגיה טובה. דברים באים והולכים, ובדיוק אותו אופן ביטקוין ואתריום יכולים לדעוך. אין שום דבר שימנע מטכנולוגיה טובה יותר לזנק מעליהם, כשהיא בונה על אותם רעיונות. כך שכאמור, אני נלהב לגבי הטכנולוגיה, אבל בהינתן המצב הנוכחי שלה, הערכות השווי הרבה יותר מדי גבוהות".

 

לסיום, אני חייב לשאול. האם אתה עצמך התעשרת מדוגקוין?

"למרבה הצער, בגלל שזאת היתה בדיחה, לא כרינו מטבעות מראש וכשהשקנו את דוגקוין לא החזקנו בשום דבר, היינו צריכים לכרות כמו כולם. את מה שהיה לנו נתנו ליוזמות צדקה, כי חשבנו שהעסק ידעך ואנשים ישכחו מזה אחרי שבוע. נתנו הכל, ולא עשיתי שום כסף מדוגקוין. זה מטורף.

 

"אבל הדבר הטוב הוא שזה שמר עלי צנוע. אם הייתי הופך למיליונר מבדיחה, הייתי מוכיח את הפואנטה של הבדיחה שלי. כל הפואנטה היתה לצחוק על אנשים שעושים את זה. אם הייתי מתעשר הייתי יוצא צבוע, וגם לא הייתי סקפטי או ריאליסטי לגבי התחום הזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x