הביטקוין לא שווה בלי האנונימיות

האם שער המטבע הדיגיטלי ביטקוין הוא הבועה המנופחת ביותר בעולם כיום, או שמדובר בהשקעה מצויינת בטכנולוגיה פיננסית שתשנה את העולם? הניחוש שלי הוא שבטווח הארוך הטכנולוגיה תצליח אך הביטקוין יקרוס.

עידן הביט - כתבות נוספות בפרויקט:

• מכספומט, בזירת מסחר או מחלפן: כך תרכשו ביטקוין
• מבלוקצ'יין ועד לקריפוטגרפיה: מגריך מושגים למשתמש המתחיל בביטקוין
• "בתוך שנה בועת המטבעות הווירטואליים תתפוצץ"
• הנפקות מטבע וירטואלי: עתיד הכלכלה או הונאה
• אלנבי.קום: מתעשרי ביטקוין הישראלים לא רוצים להיחשף
• גם מתכנת אלמוני מחדרה יכול לגייס מיליונים בלי שום פיקוח
  

אם לא עקבתם אחרי הביטקוין, אז רק אעדכן שמחירו עלה ביותר מ־600% בשנה האחרונה וביותר מ־1,600% בשנתיים האחרונות. נכון לסוף השבוע, שער הביטקוין נע סביב 5,800 דולר. יחידה אחת של המטבע שווה כעת יותר מפי שלושה מאונקיית זהב. חסידי המטבע צופים שהוא ינסוק אפילו עוד בשנים הקרובות.

מה שיקרה בפועל תלוי מאוד בתגובות הממשלות. האם הן יתעלמו ממנגנון התשלומים האנונימי שמשמש גם להתחמקות ממס ולפשע? האם הן יצרו מטבע דיגיטלי משל עצמן? שאלה חשובה אחרת היא עד כמה יצליחו המטבעות הדיגיטליים שמתחרים בביטקוין.

באופן עקרוני, קל מאוד לחקות ולשפר את הטכנולוגיה של הביטקוין. מה שלא קל לעשות זה לשכפל את היתרון הגדול שיש לביטקוין מבחינת אמינותו בעיני המשקיעים, ואת המספר הרב של יישומים שכבר נבנו סביבו.

לעת עתה, הסביבה הרגולטורית אינה אחידה. ממשלת סין שמודאגת מהתפקיד שמילא הביטקוין בבריחת הון מהמדינה ובהתחמקות ממס, החליטה להוציא מחוק לחוק זירות מסחר במטבע. מנגד, יפן החליטה להתייחס לביטקוין כאל אמצעי תשלום חוקי בתקווה שתהפוך למרכז פינטק בינלאומי.

ארה"ב נקטה צעדים סמליים לרגולציה על ביטקוין, אם כי לא ברור עדיין כיצד וושינגטון מתכוונת להתקדם בעניין. כך או כך, הביטקוין לא זקוק לניצחון בכל מאבק רגולטורי כדי ששערו ירקיע שחקים.

טוקיו, יפן. תקווה להפוך למרכז פינטק בינלאומי צילום: Kakidai

בכירים בעמק הסיליקון משקיעים הון בביטקוין וגם במטבעות מתחרים. אחרי ביטקוין, המטבע הדיגיטלי החשוב ביותר הוא אתריום. השאיפה של יוצריו היא להשתמש בטכנולוגיה שבבסיסו כדי לאפשר למשתמשים לכתוב "חוזים חכמים" על כל דבר אפשרי.

נכון לראשית אוקטובר, שווי השוק של האתריום עמד על 28 מיליארד דולר, לעומת 72 מיליארד דולר של הביטקוין.

מרבית המומחים מסכימים שלטכנולוגיה שמאחורי המטבעות הדיגיטליים יש יישומים רבים בתחום בטחון הסייבר, שהוא קריטי במיוחד ליציבות המערכת הפיננסית הגלובלית. עבור מפתחים רבים, השאיפה ליצור מנגנון תשלום זול ובטוח היתה חזקה מהשאיפה שהביטקוין יחליף את הדולר כמטבע בינלאומי.

אבל זו תהיה טעות לחשוב שהביטקוין יחליף אי־פעם איזשהו מטבע שמנפיק בנק מרכזי. ממשלות שמאפשרות ביצוע עסקאות אנונימיות במטבעות דיגיטליים הן דבר אחד, ואפילו רצוי. אבל התרה של עסקאות אנונימיות בקנה מידה רחב היא סיפור אחר לגמרי. הממשלות פשוט לא יוכלו להתמודד עם היקף העלמות המס והפעילות הפלילית. כמובן שגם ממשלות שמדפיסות שטרות בשווי גבוה מסתכנות בהגדלת היקף ההתחמקות ממס והפעילות הפלילית. אבל כסף מזומן, בניגוד למטבעות דיגיטליים, הוא לפחות מוחשי.

קים קוין

יהיה מעניין לראות איך יעלה הניסוי היפני. הממשלה כבר רמזה שהיא תכפה על זירות מסחר בביטקוין לאתר פעילות פלילית שנעשית בהן ולאסוף מידע על בעלי חשבונות באתר. עם זאת, בטוח שמעלימי מס יחפשו דרכים לרכוש ביטקוין מחוץ ליפן ואז להלבין אותו בחשבונות יפניים.

למעשה, יפן מסתכנת בהפיכתה למקלט מס בנוסח שוויץ, כשהסודיות הבנקאית לא זקוקה לחקיקה כיוון שהיא חלק אינטגרלי מהטכנולוגיה של המטבעות הדיגיטליים.

בניכוי האנונימיות שמבטיח הביטקוין, קשה להצדיק את מחירו הנוכחי. אולי המשקיעים מניחים שתמיד תהיה קהילה של מדינות סוררות שיתירו שימוש אנונימי בביטקוין, או שאפילו ממשלות מוקצות כמו זו של צפון קוריאה ישחקו תפקיד גדל והולך בשוק.

בסופו של דבר, קשה לראות מניעה לכך שהבנקים המרכזיים ינפיקו מטבעות דיגיטליים משל עצמם וישתמשו ברגולציה עליהם כדי להטות את השוק עד לניצחונם. ההיסטוריה הארוכה של המטבעות מלמדת אותנו שממשלות נוהגות לאמץ ואז לפקח על המצאות השוק הפרטי. אין לי מושג לאן יגיע שער הביטקוין בשנתיים הקרובות, אבל אין סיבה להאמין שגורלו יהיה שונה.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית. פרוג'קט סינדיקט, 2017. מיוחד לכלכליסט