"המלך בלומברג רוצה לשכן את האנשים הקטנים בדירות זעירות"
תוכניתו של ראש עיריית ניו יורק לשכן בודדים בדירות מיקרו של עד 28 מ"ר עוררה תגובות מעורבות. המתנגדים אומרים שהיא "פתרון של סוהר" והתומכים טוענים שמנהטן שווה את ההצטופפות. סופרת מקומית ל"כלכליסט": "לא צריך כל כך הרבה חלל"
"אני חושבת שזה רעיון נהדר", אומרת ל"כלכליסט" הסופרת הניו יורקית פליס כהן, בתגובה לתחרות שיזם בשבוע שעבר ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג לתכנון בניין שבו רוב הדירות יהיו מיקרו־יחידות בשטח של 25–28 מ"ר, שגודלו שווה לשני מקומות חנייה או חצי קרון סאבוויי.
בכל דירה יהיה מטבחון, חדר אמבטיה וסלון שבלילה יהפוך לחדר שינה. לדברי העירייה, הדירות יתאימו במיוחד לרווקים וגם לגרושים טריים. התוכנית הניו יורקית, שמטרתה לעודד יזמים לבנות באופן דומה, ממשיכה תוכניות דומות שצצו לאחרונה גם בלונדון, לוס אנג'לס ובוסטון, כאשר כולן מנסות להתאים את מצאי הנדל"ן לעלייה בביקושים ולמגמת הצטמצמות למשקי בית של אדם או שניים. לצורך הניסוי הקצתה העירייה שטח בבעלותה ברחוב 27 מספר 335 בשכונת קיפס ביי שבמזרח העיר, המורכבת ברובה מבנייני שיכון. אם לדירות הזעירות יהיה ביקוש, העירייה תבטל חוק משנת 1989 שלפיו הגודל המינימלי של דירות חדשות בעיר חייב להיות לפחות 37 מ"ר.
כהן (41) שכותבת בימים אלו ספר על חיים בחללים קטנים, מכירה את התחום מקרוב. היא התגוררה עד לא מזמן בדירה ששטחה שליש משטח הדירות שמציע בלומברג: 8.5 מ"ר בלבד. "רציתי לעבור למנהטן. הכל היה כל כך יקר וכבר עמדתי לוותר, אבל אז דיברתי עם חברה שסיפרה לי על המקום הזה", היא מספרת.
הדירה, ללא מטבח ועם מיטה על גלריה שנושקת לתקרה (כך שאם קמים במהירות נתקעים עם הראש בתקרה), עלתה 700 דולר בחודש. בלילה הראשון היא חטפה התקף חרדה, אבל אחר כך התאהבה במקום. "המיקום היה נהדר, באפר ווסט סייד, ושכר הדירה היה נמוך. רציתי לכתוב, לטייל ולהיות בניו יורק והדירה אפשרה לי לעשות את זה. ויש גם הרבה פחות לנקות", היא מספרת. רק לאחרונה, אחרי שהיא הפכה לסלב אינטרנט בזכות הדירה שלה (4.5 מיליון צופים ראו סרטון עליה ביוטיוב), בעל הדירה החליט להעלות את שכר הדירה ל־1,200 דולר ואחרי לבטים היא החליטה לעזוב.
מיטה בדירת 8.5 מ"ר של פליס כהן לא היה קלסטרופובי?
"לא. כשעבדתי הרגשתי שזה משרד, כשאכלתי הרגשתי שזה חדר אוכל, כשהתלבשתי זה היה חדר ארונות. בימים של סופות שלגים, כדי לא להרגיש כלואה, יצאתי לטיולים ארוכים".
זו לא צורת חיים שמעודדת רווקות?
"לא. אירחתי בדירה שלי וזו לא היתה בעיה", אומרת כהן, שגם עובדת כמארגנת מקצועית (Professional Organizer) ומאמינה שלאנשים יש יותר מדי חלל כמו שיש להם יותר מדי בגדים בארון.
מקום לספרים ולמיטה
"אנשים לא מבינים שהם לא צריכים כל כך הרבה חלל", היא אומרת, "אתה הרי לא יכול להיות בכל חדר בבית שלך בו זמנית". בדירה הקטנטנה שלה היא גם כתבה את ספרה "What Papa Told Me" על סבה ניצול השואה. "שאלו אותי 'איך שרדת שם?'. בדירה הזו כתבתי את הספר על סבא שלי והחוויות שלו בשואה וזה עזר לפרספקטיבה שלי. אני גרה במנהטן, יש לי אוכל ומיטה חמה. זה לא נראה לי כמו הישרדות".
גם אורית גת, כתבת אמנות (27) שגרה עד לפני כשנה עם בן הזוג שלה בדירה של 28 מ"ר בברוקלין וללא כיור בחדר האמבטיה, חושבת שאין שום דבר רע בדיור מצומצם: "לא היה לנו גרוש והדירה עלתה 1,100 דולר בחודש. כזוג צעיר זו היתה האופציה היחידה שלנו לגור בלי שותפים. הגודל לא הפריע לנו. אני הגעתי מפריז, שם דירה לסטודנט יכולה להיות בשטח של כ־8 מ"ר. גם ככה אנחנו בניו יורק ויוצאים המון. היינו צריכים מקום רק לספרים ולמיטה. לולא מכת עכברים שתקפה את הדירה, היינו נשארים לגור שם".
אבל יש גם תושבים בניו יורק שלא מתלהבים מהתוכנית של בלומברג. רבים קראו לדירות החדשות "כלובים" ו"קופסאות נעליים", וטענו שמדובר בירידת מדרגה בשטחי המחיה המצומצמים גם ככה (אלא אם אתה מיליונר). הכוונה של בלומברג היא שהמכרז הנוכחי יוביל לשינוי בחוקי הבנייה של העיר, ויקטין את השטח המינימלי לדירה בבנייה חדשה מ־37 מ"ר ל־25 מ"ר, כחלק ממהלך גדול שמטרתו להוסיף 160 אלף דירות במחירים בני־השגה עד 2014. אבל הגדרת הדירות האלה כבנות־השגה מוטלת בספק. מחירן יהיה בערך כמחיר השוק, כ־2,000 דולר לחודש, וייתכן גם שידחפו למעלה מחירים של חללים מעט גדולים יותר. "החלל קטן, אבל המחירים לא", קבע "הניו יורק פוסט". "אז המלך בלומברג, מארמונותיו הרבים והעצומים, רוצה לבנות דירות קיוביקלס קטנות עבורנו האנשים הקטנים", צייצה בטוויטר אלכס סימון, עורכת מניו יורק. ואילו מייקל פרנז איזבל, מנהל טכנולוגיות בהוצאת קונדה נאסט, כתב: "זה פתרון של בעל בית ושל סוהר. לא של בן אדם".
בעוד שמתנגדיו של בלומברג ניסו להציג אותו כמנותק מהעם, ראש העירייה סיפר שגם הוא התגורר בעבר בדירת סטודיו בעיר במשך עשר שנים, וגודלה היה רק פי שניים מהדירות שהוא מציע עכשיו. הוא אמר גם שלא היתה לו בעיה לגור בדירה כזו שוב — אם רק היה צעיר יותר (שטח דירתו הנוכחית הוא כ־700 מ"ר)."צעירים מהמדינה ומסביב לעולם הם העתיד שלנו, ואין להם הרבה כסף", הסביר בלומברג את המהלך.
חלוקה לא חוקית
"יש הרבה ביקוש לדירות קטנות. אין הרבה דירות קטנות בעיר, ומה שיש זה בעיקר בבניינים ישנים", מספר אילן ברכה, יו"ר סוכנות הנדל"ן קלר וויליאמס ניו יורק, מסוכני הנדל"ן המובילים בעיר, שעובד גם הוא על פרויקט עתידי של בניין לדירות קטנות.
ברכה מסביר שהמצאי המוגבל יצר תופעה של חלוקה לא חוקית של דירות, וזו אחת הסיבות שהעירייה יזמה את המהלך. "עד היום אנשים היו בונים קיר ומחלקים דירת חדר שינה אחד לשתי דירות קטנות עם אמבטיה ומטבח משותפים", הוא אומר, "עכשיו, באותו גודל, יש לך אמבטיה משלך ומטבחון, וזה גם יותר בטוח. אתה לא גר עם אדם זר, וזה עונה על תקנות הבטיחות של העיר". ברכה מאמין שהמהלך אמנם לא יוריד את שכר הדירה ("אלו דירות חדשות שהן מלכתחילה יותר יקרות"), אבל "ייתן דחיפה לקבלנים לבנות כאלה דירות ולקונים לקנות. בשטח שפעם בנו כחמש דירות סטודיו יוכלו עכשיו לבנות תריסר. המחיר הממוצע בעיר היום הוא 1,200 דולר לרגל רבועה. אם דירה קטנה היתה עולה לך עד עכשיו 450 אלף דולר, פתאם היא תעלה לך 300 אלף דולר. זה ייתן להרבה אנשים אפשרות לקנות".
הרבה אנשים מוכנים לגור בשטח כל כך קטן?
"העיר הזו היא כמו מגרש משחקים אחד גדול. אנשים מחפשים רק מקום לשים את הראש בלילה. אין במנהטן את המנטליות האמריקאית של לארח בבית, לכן השכונה מאוד חשובה. הדירה היא רק חדר שינה, השכונה היא הבית שלך".
כהן מצטרפת לדעתו של סוכן הנדל"ן ברכה. "אני מקבלת המון מיילים מאנשים שרצו שאמצא להם דירה כמו שלי", היא אומרת. "זה הכל עניין של השקפה: אם אתה רוצה לגור במנהטן, אתה צריך להקריב משהו".
מצטופפים בתפוח הגדול התוכנית של בלומברג
- 1.8 מיליון משקי בית קטנים מתנהלים בניו יורק, אך יש בה רק מיליון יחידות דיור קטנות
- שטח דירה בפרויקט הניסוי יהיה 25 מ"ר, פי ארבעה מגודלו של תא כלא ממוצע
- לפי הערכות מחיר השכירות יהיה דווקא גבוה: 2,200 דולר לחודש
- ראש העירייה מעוניין להוסיף 160 אלף יחידות דיור בר־השגה עד ל־2014
