בלעדי לכלכליסט
רודב מתניע את מכירת וואלה ודורש 220 מיליון שקל
יו"ר בזק שכר את בנק ההשקעות הישראלי Value Base כדי שימכור את אתר החדשות וואלה שעומד בלב תיק 4000. בשבועות הקרובים ייפתח חדר מידע למתעניינים. תג המחיר - יותר מפי שניים משווי וואלה בספרי בזק. הרוכשים הפוטנציאליים: גופי תקשורת ואנשי עסקים שחושקים בהשפעה. בזק און ליין תימכר ב־35—40 מיליון שקל
יו"ר ענקית התקשורת בזק שלמה רודב מתניע את מכירת אתר החדשות וואלה. ל"כלכליסט" נודע כי רודב ודירקטוריון בזק שכרו את בנק ההשקעות וליו בייס (Value Base), שבבעלות עידו נויברגר וויקטור שמריך ובניהול יאיר אפרתי, כדי לנהל את מכירת מלוא האחזקות (100%) באתר. וליו בייס נבחר לאחר שרודב והדירקטוריון ערכו ראיונות עם כמה גופים. מדובר בבנק השקעות שאין לו קשר לבנקים מקומיים או זרים. ייתכן שזו אחת הסיבות לבחירתו.
ככל הידוע, תהליך המכירה מצוי בשלב ראשוני של הכנות לפתיחת חדר מידע למתעניינים ברכישת וואלה. חדר המידע צפוי להיפתח בשבועות הקרובים. עם זאת, כבר ישנם גורמים שפנו לבזק ולווליו בייס, עוד בטרם נבחר להוביל את המכירה, כדי לקבל פרטים ראשונים על אודות האתר. בזק הצמידה תג מחיר של 220 מיליון שקל לאתר החדשות. המחיר כולל בתוכו גם את אתר וואלה שופס, שגורמים שונים התעניינו ברכישתו בנפרד. האתר מהווה 10% מהשווי של וואלה כולו.
- רודב מתכנן לפצל את בזק לשתי חברות: שירותים ותשתית
- המטרה: לשים יד על בזק
- דירקטוריון בזק הודיע: בוחן את מכירת אתר וואלה!
מכירת וואלה היא למעשה חלק מהתוכנית האסטרטגית החדשה של בזק שאותה מוביל רודב. לפי דיווח של בזק לבורסה, שיצא בתום ישיבת דירקטוריון שהתקיימה ב־24 במאי ושבו הצהירה על רצונה למכור את וואלה, התוכנית האסטרטגית היא הסיבה לרצון של החברה למכור את האתר. "כיום מתבצעת עבודת מטה שבמסגרתה נבחנים באופן ראשוני היבטים סינרגטיים מסוימים בקרב החברות־הבנות של החברה, וזאת לאור דרישות הרגולציה, ההתפתחויות הטכנולוגיות והעדפות הצרכנים. בזק מעוניינת להתמקד בפעילות הליבה העתידית של הקבוצה ולהפעיל יחידה לחדשנות", לשון הדיווח. ככל הנראה, פעילות הליבה העתידית של הקבוצה אינה כוללת את וואלה. לפי התוכנית האסטרטגית שנחשפה ב"כלכליסט", החברות־הבנות — פלאפון, yes ובזק בינלאומי — יאוחדו לחברה אחת שבראשה יעמוד מנכ"ל פלאפון רן גוראון. ואכן, ביום ראשון הודיעה בזק כי גוראון ימונה גם למנכ"ל yes במקום רון אילון.
דירקטוריון בזק החליט למכור גם את בזק און ליין. המחיר המבוקש: 35—40 מיליון שקל.
אתר פופולרי שיעניין את מי שמחפש השפעה
וואלה הוא אחד מאתרי החדשות הפופולריים בישראל. למעשה, היקף החשיפה שלו הוא השני בגובהו לאחר ynet. למרות זאת, לא בטוח שהמחיר שבזק דורשת עבור וואלה ריאלי וזאת בשל כמה סיבות. ראשית, מדובר במחיר יותר מכפול מהשווי שבו וואלה רשום בספרי בזק - 93 מיליון שקל בלבד.
בנוסף, נכון להיום, מדובר באתר שמפסיד כסף. את 2017 סיים וואלה עם הפסד של 8—10 מיליון שקל. וזו לא השנה היחידה שהסתיימה בהפסד. לפי פרסומים שונים, מאז 2012 הפסיד האתר כ־60 מיליון שקל, זאת לאחר כמה שנים טובות שבהן האתר היה רווחי. כך, למשל, וואלה הרוויח 20 מיליון שקל ב־2009. כמו כן, ב־2010 מכר האתר את אתר המודעות yad2 לתאגיד הגרמני אקסל שפרינגר תמורת 800 מיליון שקל, ששימשו לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל לבזק ולפירעון חובות - בעיקר הלוואות בעלים שנטל האתר מבזק.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לכן, המחיר הגבוה שדורשת בזק עבור וואלה אינו נובע מתחשיבים כלכליים, אלא מהעניין שגורמים שונים יכולים לגלות באחזקת כלי תקשורת משמעותי שמקנה השפעה לבעליו. לחלופין, בבזק בונים על כך שגורמים שונים בשוק התקשורת, שפעילות וואלה תהווה סינרגיה משלימה עבורם, יגלו עניין באתר ויסכימו לשלם את המחיר הגבוה.
משום כך הרוכשים הפוטנציאליים הם חברות כמו סלקום ופרטנר, שמביעות עניין; רשת וערוץ עשר (שחתמו לאחרונה על מזכר הבנות למיזוג ביניהם והגישו בקשת מיזוג לרשות ההגבלים העסקיים); וחברת RGE, שנמנית עם בעלי המניות של ערוץ עשר. בנוסף, ישנם גורמים שהתמודדו בעבר על רכישת כלי תקשורת שעשויים לרכוש כעת את וואלה, כמו אנשי העסקים אלי עזור ודיוויד דווידוביץ', שהתמודדו על רכישת העיתון הכלכלי "גלובס".
וואלה עומד במרכז תיק 4000
וואלה עלה לכותרות בחודשים האחרונים בעקבות תיק 4000, שבמרכזו עומד החשד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הטבות רגולטוריות שונות לבזק ולבעל השליטה הקודם בה שאול אלוביץ' בהיקף של כמיליארד שקל בתמורה לסיקור אוהד ולו ולמשפחתו באתר וואלה. במסגרת החקירה, המשטרה שמה את ידה על הקלטות שבוצעו על ידי מנכ"ל וואלה אילן ישועה. המנכ"ל הקליט שיחות שונות משום שחשש להיקלע למצב שבו הוא עובר עבירה פלילית. הקלטות האלו מצטרפות לראיות ועדויות נוספות, בין היתר של עד המדינה ניר חפץ, ששימש בעבר כיועץ התקשורת של בני הזוג נתניהו.
תיק 4000 נולד למעשה מתוך חקירת פרשת בזק־yes ובזק־חלל תקשורת שבמסגרתן נבדקות עסקאות בעלי עניין בין אלוביץ' לבזק. המשטרה המליצה להעמיד את אלוביץ' ובכירי בזק באותה העת לדין.
במידה רבה ניתן לומר כי מכירת וואלה היא חלק מניקוי האורוות הכללי שמתרחש בבזק בימים אלו, שבמסגרתו עזבו את החברה כל האנשים המזוהים עם אלוביץ'.
זכות הסירוב הראשונה והצעת הרכש: כך הפכה בזק לבעלת הבית היחידה בוואלה
בזק הפכה לבעלת המניות היחידה בוואלה באפריל 2012. עד אותו מועד האתר היה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה. באותה העת בזק החזיקה ב־71.5% מהמניות. את רכישת יתר המניות, שאפשרה את מחיקת החברה מהבורסה, ביצעה החברה באמצעות הצעת רכש ל־13 מיליון מניות שהיו בידי הציבור (28.5% מהחברה) במחיר של 5.25 שקלים למניה ובתמורה כוללת של 68 מיליון שקל. המחיר שהוצע שיקף פרמיה של 50% על המחיר שבו החברה נסחרה באותה העת — הצעה שהמשקיעים לא יכלו לסרב לה ואכן לא סירבו.
אך בזק הפכה לבעלת השליטה היחידה בוואלה עוד קודם לכן. עד מרץ 2010 לבזק היה שותף לשליטה - עיתון הארץ שהחזיק ב־32% ממניות החברה. באותו החודש סיכם העיתון על מכירת אחזקותיו באתר לקרן ההשקעות סקיי של צבי יוכמן וניר דגן תמורת 88 מיליון שקל לפי שווי של 270 מיליון שקל. לפי ההסכם בין בזק להארץ, בזק (שבאותה העת החזיקה ב־34.2% מוואלה) החזיקה בזכות סירוב ראשונה על כל מכירה של נתח מוואלה על ידי הארץ. בזק השתמשה בזכות הסירוב שלה ורכשה את מלוא האחזקות של "הארץ" בוואלה במחיר שעליו סיכם העיתון עם קרן סקיי. כך עלתה ענקית התקשורת לאחזקה של 66.8%, שגדלה עד למועד הצעת הרכש.
יניב רחימי