$
בורסת ת"א

בר: "היו אצלי במשרד משקיעים שהתעניינו ברכישת בנקים"

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, אמרה כי הפיקוח נמצא במו"מ עם האוצר על מנת לאפשר שיווק מוצרי ביטוח על ידי בנקים חדשים, וכן למתן ביטוח פקדונות

מיקי פלד ורעות שפיגלמן 10:5814.06.16

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, אמרה היום (ג') במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות, כי הפיקוח על הבנקים נמצא בימים אלו בדיאלוג עם משרד האוצר על מנת לאפשר לבנקים דיגיטליים לשווק ביטוח.

 

בר ציינה זאת במסגרת סקירת הצעדים וההקלות שיעמדו לרשותם של שחקנים חדשים במערכת הבנקאית. התנאים המקדימים שדורש בנק ישראל משחקנים חדשים בענף הבנקאות: רמת הון של 50 מיליון שקל (במקום 400 מיליון שקל כיום), ביטוח פקדונות, כפי שקיים בכל העולם, מתודה לטיפול בכשלים והון ליבה של 8%. תנאי מקדים נוסף הוא קיומו של מאגר נתוני אשראי שיירכז היסטוריית אשראי של כל משקי הבית בישראל.

 

"אנחנו דורשים שיהיה ביטוח פקדונות בישראל ונפעל ביחד עם משרד האוצר לבנות מתווה לכל מדינת ישראל, כפי שיש בכל העולם ונדרש שגם בישראל יהיה. זה חלק", אמרה בר.

 

ביטוח פקדונות הוא למעשה הגנה של המדינה על החסכונות של הציבור בבנקים, כלומר שבמקרה שהבנק מתמוטט הביטוח יפצה את הלקוחות. ביטוח כזה אמור למנוע מצבים של "ריצה אל הבנק", שהוא מצב בו הלקוחות של בנק מסוים מושכים בבת אחת את כספם בשל חשש מהתמוטטותו של וכך בפועל מביאים להתמוטטותו. ביטוח כזה אמור לספק ללקוחות אמון בבנק חדש, אם וכאשר יקום, וכך להגביר את התחרות. זוהי עמדה מוכרת של בנק ישראל, אך עד כה דבר לא נעשה כדי לממש את הביטוח הזה.

 

בר הוסיפה בהקשר של מסקנות ועדת שטרום כי "אנחנו מסירים את כל חסמי הכניסה להכנסת בנקים חדשים ואנחנו מגדילים את התחרות. בפרט מדובר על תחום הקמעונאות והעסקים הקטנים שם יש מקום לשפר את התחרות. כך גם נקל על בנקים קטנים ובינוניים להיות יותר תחרותיים. יכול להיות שחברת כרטיסי אשראי תחליט להיות בנק, ויכול להיות שיקום בנק חדש מהיסוד. אני מאמינה שבמקרים האלה זו תהיה בנקאות מבוססת טכנולוגיה ולא על פריסת סניפים גדולה. אנחנו מסירים חסמים בתחום ההון, בתקשורת דיגיטלית, בתשתיות מיחשוב, מיכון ועוד".

חדוה בר חדוה בר צילום: נמרוד גליקמן

 

בר אמרה גם כי הבנקים הקטינו את החשיפה שלהם לחו"ל בעקבות החקירה של רשויות המס האמריקאיות על הלבנת הון אפשרית של אזרחים אמריקאיים באמצעות בנקים ישראלים. "הבנקים הפיקו לקחים מהחקירות של הרשויות האמריקאיות. יש עוד שני בנקים, פועלים ומזרחי, שעוד לא סיימו את החקירה אבל הבנקאות כולה צמצמה את החשיפות שלה מול תושבי חו"ל . התהליך של הטיוב וההקפדה מוביל לכך שחלק מהפקדונות של תושבי החוץ יצא מהמערכת הבנקאית. הפקת לקחים נוספת היתה לצמצם את הפעילות בחו"ל ומספר הנציגויות בחו"ל ירד".

 

בר חזרה על כך שעל הבנקים בישראל להתייעל ואמרה כי "היעילות של הבנקים בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. בישראל יחס היעילות לא טוב והמשמעות היא שהבנקים חייבים להתייעל ואנחנו מאוד מקדמים את ההתייעלות הזו. ההתייעלות תאפשר לבנקים לחלק יותר דיבידנדים וגם להוריד מחירים לצרכנים" והוסיפה כי השמרנות של הבנקים בישראל היא גם חיובית ולראיה "בהשוואה בינלאומית תיק האשראי של הבנקים בישראל מאוד איכותיים. הבנקים יותר שמרניים באשראי לנדל"ן, משכנתאות וכדומה. זה קורה גם כאשר המרווח הפיננסי ירד בשנים האחרונות, בהתאמה לירידה של ריבית בנק ישראל אבל גם כתוצאה מגידול האשראי לעסקים הקטנים. יש צעדים של התגברות התחרות".

 

בר אמרה עוד כי יש גם התקדמות בהתייעלות של הבנקים ולראייה "מספר הסניפים של הבנקים הצטמצם, כאשר הצמצום הוא בערים הגדולות והם ממזגים סניפים קרובים אחד לשני ובפריפריה יש גידול מתמשך ומהיר במספר הסניפים וזה תומך באוכלוסיות בפריפריה. אני מעריכה שנראה עוד צמצום בסניפים עקב שינויים טכנולוגיים שמשנים את התנהלות משקי הבית ואנחנו צפויים לראות עוד סגירות של סניפים בשנים הקרובות והלקוחות יקבלו את כל השירותים בדרכים אחרות. יש עלייה בתחרות בעקבות הצעדים שמובילים יחד עם האוצר וזה אתגר שהבנקים צריכים להיערך לו".

 

"אצלי במשרד היו משקיעים שהתעניינו ברכישת בנקים", סיפרה בר. המפקחת לא חשפה באילו בנקים מדובר, אך לא מן הנמנע כי מדובר היה בבנקים מזרחי והבינלאומי, שבשל חוק הריכוזיות הבעלים שלהם - מוזי ורטהיים ומשפחת עופר במקרה של מזרחי וצדיק בינו במקרה של הבינלאומי - צריכים למכור אותם אם ירצו לשמור על האחזקות הריאליות שלהם. בר אמרה עוד כי "בנק לא חייב להיות בשליטת גרעין שליטה ויכול גם להימכר לציבור (כפי שקרה בדיסקונט - מ"פ). באותו אופן חברות כרטיסי האשראי יכולות לעבור גם לפיזור השליטה לציבור ולא בגרעין שליטה".

 

בר אמרה כי לאחרונה קיבל הפיקוח הצעות קונקרטיות והתעניינות מצידם של משקיעים זרים להשתלב במערכת המקומית.  בר הסבירה כי משקיעים זרים בשנים עברו החליטו שלא להיכנס לשוק הישראלי בשל אי כדאיות ואי יכולת לתרום לרמת התפקוד שהיתה קיימת אז, ולא בשל אי שיתוף פעולה מצידו של בנק ישראל, אך כיום הערוצים הנישתיים ההתמקדות בפלחי אוכלוסייה שונים בשילוב עם הטכנולוגיה כן יאפשרו זאת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x