"יש הבדל ענק בין הרגולציה על אשראי שמעניק מוסדי לבין זה שנותן בנק"

"במערכת הבנקאית יחס האשראי לתוצר בתחילת שנות ה-2,000 היה מעל ל-100% ומאז חלה ירידה דרמטית לכ-80% מהתוצר", כך אמר היום אמר היום שמעון גל, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים בכנס אשראי שקיימה חברת הביטוח הפניקס.

"ישנה ירידה חדה במימון הבנקאי למול החוץ בנקאי ונראה שמדובר במגמה. המשאב של בנק הוא ההון שלו. בתחילת שנות ה-2000 יחס הלימות ההון של המערכת הבנקאית עמד על 9%", הוסיף גל. "לא צריך ללכת הרבה אחורה כדי לגלות ששוק האשראי בכלל והעסקי בפרט נשלט על ידי המערכת הבנקאית. אפשר לראות שאז כמעט לא היה אג"ח קונצרני שלא לדבר על הלוואות פרטיות מצד גופים מוסדיים. לרגולציה יש פה השפעה דרמטית על היקפי האשראי שהבנק יכול לתת קשה היה להסביר ללקוחות כת ההבדלים התהומיים בין בנק לגוף מוסדי שזה משחק אחר לגמרי בצורת החשיבה", אמר גל.

שמעון גל צילום: אריאל בשור

גל הוסיף כי "למוסדיים אין מגבלות יחס הון ויש לו זרמים אדירים של כסף ולכן משחק במגרש אחר לחלוטין. בנקאי לא יודע לחשוב במונחים של ריבית אלא רק במונחים של מרווח. אין אצלו ריבית אבסולוטית. הבנקאי חושב במונחי מרווח והמוסדי במונחים של ריבית אבסולוטית. ראיתי הרבה עסקאות בעיקר בתחום הנדל"ן המניב שקל יחסית לתת לו אשראי".

"כשמגיע נכס מניב וצריך להתחרות על מרווח של 0.2%-0.3% זה לא באמת מעניין את הבנק ביחס לדרישות הקצאת ההון. אין שום תמריץ לבנק לעסקה כזו כי אי אפשר לייצר רמת תשואה נדרשת. בצד השני יושב המוסדי שמה שמעניין אותו שיש לו זרם אדיר של כספים שדורש השקעה. הוא משווה בין האשראי הזה בריבית הזו ברמה אבסולוטית בהשוואה לריביות אחרות. במערכת הבנקאית אין סיכוי למתן אשראי כזה. יש לה ארביטראז' רגולטורי עצום בין המוסדיים לבנקים", הוסיף גל. 

נתן חץ: הסטת האשראי לשוק המוסדי היא מהלך טבעי

נתן חץ אמר בכנס כי הסטת האשראי לשוק המוסדי היא מהלך ראוי. "אני מתפלא למה לקח כל כך הרבה שנים למוסדיים להיכנס לתחום האשראי החוץ בנקאי. כספי המוסדיים הם לטווח ארוך ולכן צריך לחפש הלוואות לטווח ארוך והסטת הכספים לשוק המוסדי היא מאד טבעית. פרויקטים של תשתיות ונדלן ממומנים בכל העולם על ידי מוסדיים ולא על ידי הבנקים", אמר חץ.

חץ הוסיף כי מערכות אשראי של המוסדיים עדיין קטנות. "לאט לאט יעברו עוד מנהלים טובים מהמערכת הבנקאית לגופים המוסדיים", אמר בעניין זה.

דורי סגל הציע שורה של הבחנות על האשראי המוסדי לפעילות חברות הנדל"ן המניב. "לעסקי הנדלן המניב מאד מתאים אשראי מוסדי כי ההסתכלות היא ארוכת טווח. התקופה היא טובה ללוות כסף כי כולם מדברים על הסיכון של עליית ריבית אבל לא על הסיכון ממיתון וירידת תשואות. צריך להגן על החברה ממצב שהביצועים בעסק עצמו יחלשו, שנכסים מסויימים יתפקדו פחות טוב".

"כשאנחנו מסתכלים על אשראי יש 3 ספקים - הבנק וקווי אשראי לא מנוצלים למקרה שלשנה שנתיים נעלם השוק, זה מממן רק עסקאות קצרות כמו רכישת חברה. השוק השני הוא שוק ההון והנפקת אג"ח, בעלי החוב שלנו צריכים להרגיש נוח לתת לנו כסף, וכמובן התחום השלישי של משקיעי החוב דרך ההלוואות הפרטיות. לא יכולנו לצמוח ולהתפתח ללא מימון בנקאי. עיקר החיכוך עם הבנקים היום זה ביחס לקווי אשראי מתחדשים. אנחנו קונים מהבנקים היום בעצם סוג של ביטוח לתקופות קשות ומהמוסדיים אשראי. חברות בסדר גודל שלנו מרגישות שככל שגדלים יותר סיכון האשראי עולה, כי צרכי האשראי גדלים. זו גם הסיבה לתהליך ירידת המינוף בעולם. אין פריויליגיה לעשות טעויות".", פירט סגל.

צחי סולטן בעלי כלל חיתום אמר בעניין זה כי אכן יש כרגע 3 ספקי אשראי מתחרים ומשלימים. "לדעתי המערכת הבנקאית תתמקד בצד הקצר וארגון הלוואות אם כי המוסדיים ינסו להתחרות בהם גם בנקודה זו. המתחרים העיקריים זה השוק הסחיר מול הלוואות פרטיות. לפעמים בחדר אחד של גוף מוסדי יש אחראי לאשראי סחיר ובאחר לאשראי לא סחיר. יש שם תחרות. למה לממן בהלוואה פרטית ולא ללכת לשוק ההון שמציע ריביות זולות?", אמר סולטן.

סולטן הוסיף: "יש את נושא הגמישות. חוב פרטי לא כפוף לרגולציה של חוק סילוקין קשיח. יש נקודות יציאה ואפשרות למשיכות תקופתיות של כסף ולא צריך לקחת את כל הסכום מראש. ברגע שיש אג"ח סחיר גם כשיש תקלה זה עשוי להיות קטסטרופה עם טראבל מייקר עם אינטרסים לאו דווקא טהורים, אבל אחד על אחד השיח יותר ענייני".