$
מט"ח וסחורות

נדין בודו-טרכטנברג רומזת: הריבית בישראל יכולה לרדת מתחת לאפס

המשנה לנגידת בנק ישראל אמרה בראיון כי "בנקים מרכזיים אחרים בעולם מתנסים בריביות שליליות, דבר שלא חשבנו בעבר שיכול לקרות. בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית ושוקל גם כלים אחרים"

שי סלינס 15:5325.02.15

הריבית בישראל יכולה לרדת אל מתחת לאפס - כך רמזה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס היום (ד').

 

בודו-טרכטנברג אמרה כי "שבנקים מרכזיים אחרים בעולם מתנסים בריביות שליליות - דבר שלא חשבנו בעבר שיכול לקרות. בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית ושוקל גם כלים אחרים".

 

עוד הסבירה טרכטנברג את ההחלטה להוריד את הריבית לשפל היסטורי ואמרה כי "למרות שאנחנו מרגישים בטוחים עם קצב הצמיחה הצפוי של 3.2% ב-2015 עלינו למנוע התחזקות נוספת של השקל שתיפגע בייצוא שהוא המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית".

 

שפל היסטורי בריבית

כאמור, לפני יומיים, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל נקטה בצעד מפתיע וחריג, כשהחליטה להפחית את הריבית לחודש מרץ ב-0.15% ל-0.1% - שפל היסטורי שכמוהו לא נרשם במשק הישראלי מעולם.

 

בהודעת הריבית שפרסם הבנק הובהר כי אחת הסיבות העיקריות להחלטה המפתיעה להפחית את הריבית היא ההתחזקות שנרשמה בשבועות האחרונים בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם. לדבריו, "החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי".

 

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל אמרה בסמוך להחלטה כי "ההחלטה להפחית את הריבית היא החלטה שצופה פני עתיד. כפי שהפחתות הריבית שביצענו בקיץ סייעו למשק להתאושש מההשלכות הכלכליות של צוק איתן, ההחלטה הנוכחית מיועדת לאפשר למשק להתמודד עם ההתפתחויות בכלכלה העולמית".

 

טרכטנברג נכנסה לתפקיד לפני כשנה על רקע המלצה של נגידת בנק ישראל. בנוסף למשנה לנגידה, מכהנת טרכטנברג, אשתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, גם כחברה בוועדה המוניטרית של הבנק ובמועצה המנהלית.

 

 

קרנית פלוג קרנית פלוג צילום: יהודה עשור

 

כיום הבנקים המסחריים מקבלים תמורה חיובית על הכספים שהם מפקידים בבנק ישראל. בתנאים של ריבית שלילית יהיה עליהם לשלם לבנק המרכזי על כל שקל שהם מפקידים אצלו. ריבית מסוג זה נהוגה כיום בכמה בנקים מרכזיים בעולם, שהבולטים שבהם הם הבנקים של גוש היורו ושל שווייץ.

 

מטרת המהלך היא לשכנע את הבנקים להלוות יותר כסף לציבור, במקום להפקיד אותו בבנק המרכזי, ובדרך זו לעודד את הפעילות הכלכלית במדינה.

 

אלא שבתנאים כאלה נוצרת "מלכודת הנזילות". המשמעות היא שבריביות אפסיות כלל לא ברור שהפחתת ריבית נוספת אכן תגדיל את הביקושים לכסף. ההוכחה הטובה ביותר לקיומה של מלכודת הנזילות היא העובדה שהפחתות הריבית שבוצעו בגוש היורו כמעט ולא הגדילו את היקף האשראי למגזר העסקי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x