$
בורסת ת"א

ביקושים מקומיים נענים ע"י תשובה, האם יש מקום לשחקנים נוספים?

הערכת הצריכה של ועדת צמח לתחום התחבורה עד שנת 2040, הגיעה ל־40 מיליארד מ"ק בלבד, היקף ששווה לחוזה בודד אחד של חברת החשמל

ליאור גוטמן 08:2501.10.13

המשק הישראלי נחשב לצרכן גז קטן יחסית, כשעיקר הגז מופנה לייצור חשמל. בהיעדר שוק מקומי ותחת הנחה שהיצוא ייאסר, נולד חשש שחברות הגז ייקלעו למלכוד - לא יהיה למי למכור מחד ויהיה איסור לייצא מאידך. החשש מתעצם נוכח העובדה שהחברות שבשליטת יצחק תשובה חתמו על חוזי אספקה ארוכי טווח לבין 15 ל־17 שנה.

 

 בחינת דו"ח דלק קידוחים של יצחק תשובה, ששותפה בכלל מאגרי הגז, מעלה שהיא חתומה על לא פחות מ־19 חוזי אספקה. חלקם משויך למאגר ים תטיס המתכלה, וחלקם ניזון ממאגר תמר שהחל לפעול במרץ האחרון. כל חוזי אספקת הגז שנחתמו הם מול תחנות כוח, חלקן פעילות (דוגמת אלו שמופעלות על ידי חברת פז בבית הזיקוק שלה) או כאלו שעתידות לפעול עד סוף העשור הנוכחי (דוגמת תחנת הכוח של דליה אנרגיות שנבנית בימים אלו בסמוך לקריית מלאכי). לפני כחודש התקבלה החלטה ממשלתית לס פק גז רק ממאגר תמר שלקח על עצמו את חוזי ים תטיס לצורך הכנתו של האחרון כמאגר אחסון אסטרטגי לאומי, מהלך שהפסיק את השאיבה ממנו.

 

מונופול תמר ולווייתן

 

סיכום חוזי הגז של תמר מגיע לכ־200 מיליארד מ"ק גז טבעי (כשני שלישים מנפח המאגר), כולל שלושה חוזי ענק שעברו לידי תמר לאחר התפרקות אמפל ואספקת הגז ממצרים, חוזים עם חברת החשמל, תחנת הכוח הפרטית דוראד והחברה לישראל. מציאות זו הובילה את הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה להכריז על תשובה ושותפיו בתמר כמונופול, הכרזה שתאפשר פיקוח מחירים בעתיד. כך או כך, תשובה ושותפיו נשארו הספקים היחידים בשטח. לפי רשות ההגבלים העסקיים, עם פיתוח מאגר לווייתן (שגדול ממאגר תמר בכ־78%), מציאות זו תישמר גם בעשור הבא.

 

קידוח לווייתן קידוח לווייתן

 

ומה לגבי לקוחות גדולים אחרים? כאלו אין באופק המיידי. כך, לדוגמה, הערכת הצריכה של ועדת צמח לתחום התחבורה עד שנת 2040,הגיעה ל־40 מיליארד מ"ק בלבד, היקף ששווה לחוזה בודד אחד של חברת החשמל. לתחום התעשייה כבר שריינו היקף כפול, אבל זה תלוי בהקמת תשתיות הולכה לכל חבלי הארץ, משימה שנמצאת בעבודה (בדרום הארץ), בחיתוליה (במרכז) או לא התחילה בכלל (בצפון), ותושלם ברמה הארצית רק ב־2018.

 

אפשרות תיאורטית נוספת להגדלת הצריכה המקומית היא הקמת בית זיקוק חדש לייצור דלקים סינתטיים (GTL), אולם יש להביא בחשבון כי מדובר בפרויקט גדול, בשווי מיליארדי שקלים, שבנייתו תארך כחמש שנים. כל זאת תחת ההנחה שהמדינה תשכיל למצוא שטח להקמתו ותצלח התנגדויות תושבים וארגוני סביבה. תחנות כוח נוספות לא נמצאות בתכנון באופן משמעותי פרט לתחנות שמוקמות בימים אלו (עד 2020 עתידות להצטרף עוד שתי תחנות בינוניות, אחת בבאר טוביה והשנייה באזור השפלה).

 

היעדר מוטיבציה

 

האם אספקת גז לתעשייה או לתחבורה תספיק להבטיח הכנסות ליזמים חדשים? נראה שלא. כאמור, הישועה לא תגיע מתחום התחבורה לפי ועדת צמח, והערכות לביקוש של כ־40 מיליארד מ"ק של גז טבעי. וזאת יש לזכור תחת ההנחה הנדיבה שמשרדי הממשלה בכלל ישכילו להטמיע את השימוש בגז בתחבורה, ויואילו לפתח צנרת הולכה פנים־ארצית לכל תחנות הדלק.

 

"החלטה של איסור יצוא עלולה להשפיע ברמה כזאת שלא ברור האם הענף ימשיך בכלל להתקיים במתכונתו הנוכחית. בתסריט הזה קשה לראות מפעילים חדשים משקיעים פה כסף. הפעילות היחידה שנראה היא במסגרת נובל ותשובה או

מישהו שיבוא למשרד האנרגיה ויגיד 'אני מוכן להתחרות בקיימים' - כגון אדיסון, רציו, מודיעין ושמן - שיחכו לנפט, כי כמעט ואיןמה לעשות עם הגז", מסביר גיל בשן מאי.בי.אי. לטענתו, המצב היחיד ש"ישבור את מחסום היצוא" הוא מציאה חוזרת של מאגר ענק דוגמת תמר, כזה שיחייב את המדינה לאשר יצוא. "מי שיש לו זיכיון במקום שבו הסיכוי למצוא גז גבוה לא יוותר על ההזדמנות וימשיך בחיפושים. הבעיה היא עם כל הרישיונות הבינוניים, כאלה שעצם המחשבה כי הם יכולים להתחרות בתמר היא מופרכת. אלו חייבים אופק עסקי או לנסות להשתלב במקום אחר".

 

ככל שיאשרו יצוא, מציין בשן, "חלק מבעלי הרשיונות ינסו לקדם באמצעות הממשלה הסכם בילטראלי עם קפריסין להקמת מתקן ליצוא גז נוזלי (LNG - ל"ג) משם ואז יקצו כמויות או יפתחו עוד מאגר לספק משק מקומי. האפשרות הכי מעניינת היא מתיחת צינור לטורקיה או FLNG (מתקן יצוא ימי צף לגז נוזלי - ל"ג) עם וודסייד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x