הפסקת מסחר: "כשכל החיילים קראו ספורט, אני התמכרתי לשוק"

"לא הגעתי בטעות לעיסוק בשוק ההון", מסביר דקל קוטלר, סמנכ"ל אילים קרנות נאמנות. "זה היה רצון חזק שלי כבר מגיל צעיר. בתיכון למדתי כלכלה כמקצוע ראשי. בצבא שירתי כמפקד טנק. במעט הזמן החופשי שהיה לנו - כששאר החיילים קראו את מדורי הספורט - אני דווקא נמשכתי לטורי הכלכלה. אז גם השקעתי בפעם הראשונה כסף פרטי שלי בשוק ההון". 

לאחר שהשתחרר נסע קוטלר לשנה בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק ואחרי שניקה את הראש המשיך ללימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול במכללה למינהל. "במסגרת הלימודים התמקדתי בקורסים הרלבנטיים לקבלת רישיון ניהול השקעות. בתחילת שנות האלפיים לא היה הכרח לעשות את המבחנים של הרשות כדי לקבל רישיון ניהול השקעות, אם הסטודנט סיים קורסים מסוימים שהוגדרו כחובה לצורך קבלת הרישיון", מסביר קוטלר. "סיימתי את הלימודים ב־2002, ולמעשה הייתי צריך רק לעשות סטאז', אבל לפני זה רציתי להספיק סיבוב נוסף בחו"ל". קוטלר טייל כחצי שנה במרכז אמריקה, וכשחזר התחיל לחפש עבודה.

נכנסים למשחק: העבודה הראשונה בשוק ההון

אחרי ששב מחו"ל החליט קוטלר להתחיל לעבוד במקום שיבטיח לו סטאז'. בסוף 2006, לאחר חצי שנה של חיפושי עבודה, התקבל קוטלר למודוס סלקטיב - חברה־בת של הבנק הבינלאומי, כמנהל קשרי לקוחות. במהלך התפקיד עשה את הסטאז' וקיבל את רישיון ניהול ההשקעות המיוחל שלו.

בתפקידו כמנהל קשרי לקוחות היה אחראי קוטלר על כ־200 מלקוחותיה של החברה. "הייתי מעדכן כל אחד לפחות פעם בחודש־חודשיים על מצבו של התיק, ובודק מהם צורכי ההשקעה שלו ומסביר מה עשה הכסף שלו מאז השיחה האחרונה", מסביר קוטלר. "הלקח החשוב ביותר שלמדתי מאותה תקופה הוא להבין כיצד לקוח חושב, כיצד השווקים פועלים בעתות משבר קיצוני - כמו משבר הסאב־פריים - ואיך להתנהל בתקופות לחץ כאלו מול הלקוחות בכל הקשור לניהול כספם. הייתי כמו הפסיכולוג שלהם, ובמקביל התחלתי להבין גם את הפסיכולוגיה של השווקים".

ממשיכים קדימה: טבילת האש בקרנות הנאמנות

לאחר שנתיים בתפקיד מנהל קשרי לקוחות ביקש קוטלר להתקדם לתחום ניהול קרנות נאמנות. וב־2008 קיבל את טבילת האש הראשונה שלו בתחום, בתפקיד מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של מודוס, שנוהלו מסוף 2010 מבחינה רגולטורית על ידי יובנק קרנות נאמנות, חברה־בת של הבנק הבינלאומי. הקרנות, שכיום מנהלות כ־900 מיליון שקל, נרכשו במאי 2012 על ידי בית ההשקעות אילים שבבעלות אמיר איל ושינו את שמן לאילים קרנות נאמנות.

דקל קוטלר. חובב כדורגל מושבע צילום: אוראל כהן

סבלנות: בקרוב המצב ישתפר

בהקשר זה קוטלר לא מתרגש כשמדברים על הקונסולידציה המתרחשת בקרב בתי ההשקעות. "אני סבור שהתהליך הזה של מיזוגים ורכישות אינו מאיים עלינו, להפך - כמות מתחרים קטנה יותר תאפשר לנו להבליט את היתרונות היחסיים שלנו תוך הגדלת נתח השוק. לדעתי, אלו שכבר שרדו ימשיכו לפעול תחת הרגולציה הקיימת.

"לבתי השקעות קטנים לא שווה להעסיק כל כך הרבה עורכי דין או רואי חשבון כדי להתאים את עצמם לדרישות הרגולטוריות. לעומת זאת, בבתי ההשקעות הגדולים לא צריך אנשים נוספים שיטפלו ברגולציה ולכן החלו להיפלט אנשים מהענף ברגע שבתי השקעות מוזגו זה לתוך זה". קוטלר מאמין שבשנה־שנתיים הקרובות, אחרי שהשוק יתחיל להתאושש ולצמוח, מגמת ירידת השכר והפיטורים בתחום בתי ההשקעות ככל הנראה תתהפך".

שומר על זהירות: עבודה בסביבת אי־ודאות

"מכל כיוון שומעים הצהרות שהשוק צפוי להציג ביצועים טובים, אבל דווקא משום שכולם אומרים את זה אני שומר על זהירות. המצב באירופה הוא לכאורה — ורק לכאורה — ברגיעה. תשואות האג"ח ירדו אבל האבטלה עדיין גבוהה מאוד והצמיחה אנמית. אני חושש שגוש היורו עדיין לא עבר את קו הסכנה, ובמקרה כזה עדיין עלולה להיות פגיעה ביצוא הישראלי. שיעור הריבית הנמוך בעולם כולו מלמד כי התשואות הנמוכות על האג"ח הממשלתיות אינן בשיווי משקל, ויכולות להתהפך במהירות להפסדי הון עם העלאת הריבית. זה מחייב להיות עם האצבע על הדופק. משכך, המסקנה היא שצריך להיות שמרן מאוד בכל הקשור להשקעה באג"ח מדינה. בעניין זה אמליץ להתרחק מאג"ח ארוכות שעלולות לגרום להפסד הון בתהליך של העלאת ריבית".

המלצות: הזדמנויות בשווקים

"אני ממליץ להשקיע במח"מ של שלוש שנים, בעדיפות למח"מ סינתטי של שלוש שנים - הרוב באג"ח קצרות וחלק קטן בארוכות. בכל הקשור לאג"ח הקונצרניות בישראל, אני ממליץ להסתכן כדי להשיא את התשואות של הפורטפוליו. אני סבור שיש הזדמנויות באג"ח לא מדורגות או בדירוג נמוך, דווקא משום שרוב המשקיעים שונאים סיכון ולא נכנסו לתחומים האלה. בנוסף, אני ממליץ על חשיפה של 20% לאג"ח ממשלות גלובליות (דרום קוריאה, מלזיה, אינדונזיה ואוסטרליה), שסביבת הריבית שם עדיין גבוהה יחסית, ובעיקר בשווקים במזרח אסיה שהם מוטי יצוא ויש להם כסף נזיל רב, בניגוד לספרד או לאיטליה, שצריכות לממן את עצמן באמצעות הנפקת חוב.

"בתחום המניות אמליץ לחלק את ההשקעה באופן שווה בין ישראל לחו"ל, כשמחוץ לגבולות ישראל אמליץ על מניות אמריקאיות. בארץ אמליץ על סקטור הבנקאות, שסיפק דו"חות כספיים טובים ומכפילי ההון בו נמוכים. תחום נוסף שאני ממליץ עליו הוא הביומד. אני מאמין ביצירתיות הישראלית שנמצאת בדנ"א שלנו. לחברות הביומד הישראליות יש הרבה מה למכור בתחום. סקטור מעניין נוסף הוא חברות הגז והנפט הקשורות לשותפויות תמר ולווייתן".

קריירה שנייה: טוב לי איפה שאני

"האמת, אני לא יכול לדמיין את עצמי עושה משהו אחר חוץ משוק ההון".