הסכם האוצר-כיל: העלאת התמלוגים לא תורגש בכיס של בעלי המניות בכיל
"כלכליסט" מנתח את השלכות ההסכם בין המדינה למפעלי ים המלח על החברה־האם כיל: קופת המזומנים תעמוד בהוצאות הקציר, הדיבידנד לא ייפגע בטווח הארוך והביצועים אף עשויים להשתפר
"ההסכם בין המדינה למפעלי ים המלח הוא ניצחון של כיל" - כך אמר אתמול אנליסט בכיר בשוק ההון בתגובה לפרסום המתווה למימון קציר המלח בבריכה הדרומית של ים המלח והעלאת שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה. לדבריו, "ההשפעה על כיל היא שולית. לתהליך אף צפויות להיות השלכות חיוביות, למשל בהגדלת התפוקה. המדינה לקחה על עצמה לממן חלק מעלות קציר המלח, על אף שהוא חלק אינטגרלי מעלות הייצור של מפעלי ים המלח. מדובר בתוצר לוואי, ניקיון של פסולת".
חלקו הראשון של ההסכם מתייחס למימון קציר המלח, שהצטברותו יוצרת סכנת הצפה של המלונות באזור. לפי הודעת האוצר אתמול, עלות הקציר מוערכת ב־3.8 מיליארד שקל ומפעלי ים המלח יישאו ב־80% מהמימון, 3.04 מיליארד שקל. יתרת המזומנים בקופת החברה נמוכה מסכום זה, והיא עומדת על כ־2.4 מיליארד שקל, נכון לסוף ספטמבר. אולם פרויקט קציר המלח צפוי להשתרע על פני כמה שנים ולכן העלות צפויה גם היא להתפרס לאורך התקופה. תזרים המזומנים של כיל מפעילות שוטפת צפוי להספיק לצורך מימון חלקה של החברה בפרויקט.
מימון פרויקט קציר המלח מעמיס על מפעלי ים המלח עלויות גבוהות, עובדה שעלולה להקטין את היקף הדיבידנד המחולק על ידי כיל בשנים הקרובות. מדיניות חלוקת הדיבידנד של כיל, שאומצה במרץ 2007, מאפשרת חלוקה של עד 70% מהרווח הנקי. בשנים האחרונות נהנו המשקיעים בכיל מחלוקת דיבידנדים נדיבה: ב־2009 חולקו 550 מיליון דולר, ב־2010 הסכום קפץ ל־1.2 מיליארד דולר והשנה חולקו 963 מיליון דולר. תשואת הדיבידנד השנתית, היחס בין הדיבידנד המחולק לשווי החברה, היא מרשימה ונעה בטווח של 7%-3.5%. אין להוציא מכלל אפשרות שתשואת הדיבידנד של כיל תיפגע בשנים הקרובות לאור הצורך של החברה במזומנים.
הסיכון העיקרי לכיל: חריגה מהעלויות המתוכננות
חלקו השני של ההסכם בין המדינה למפעלי ים המלח מתייחס להעלאת התמלוגים שמשלמת החברה על כריית אשלג, המהווה משאב ציבורי. התמלוגים צפויים לעלות מ־5% ל־10% על הכנסות שמעל למכירת 1.5 מיליון טונות. באוצר העריכו אתמול כי משמעות ההעלאה היא תוספת של 175 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה. בניכוי השפעות מס, תוספת זו לקופת המדינה שווה לגריעת 130 מיליון שקל ממפעלי ים המלח. בהתחשב בעובדה שהרווח הנקי של החברה־האם כיל בשנים האחרונות עמד על כ־5 מיליארד שקל בממוצע, ההשפעה של הכפלת התמלוגים על הרווח הנקי צפויה להסתכם בשיעור נמוך של כ־3%.
נוסף על כך, על פי ההערכות שפורסמו בדו"ח של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, פרויקט קציר המלח עשוי אף להיטיב עם כיל. לדבריו, פינוי השכבה העליונה שהצטברה בבריכות האידוי צפוי להביא לחיסכון בעלויות של מפעלי ים המלח. המשמעות היא, שבהנחה שהפרויקט יושלם כמתוכנן, ייתכן שיפור בביצועי כיל.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
סיכון נוסף שבפניו חשופים מפעלי ים המלח הוא תשלום תמלוגים רטרואקטיבית. ההסכמות עם האוצר לא הסדירו את המחלוקת ביחס לאופן חישוב התמלוגים משנת 2000. כיל עדיין חשופה לתביעת המדינה לקבלת כ־1.1 מיליארד שקל, המתבררת בימים אלו.
גם החברה לישראל חשופה להשפעות ההסכם
מניית כיל, החברה־האם של מפעלי ים המלח, ירדה אתמול קלות בשיעור של 0.3%. מתחילת השנה ירדה מניית החברה בשיעור של כ־29%, הן בהשפעת חוסר הוודאות סביב המגעים בין כיל למדינה, והן בהשפעת האווירה המתוחה בשווקים. המשמעות היא מחיקת כ־20 מיליארד שקל משווי השוק של החברה, סכום הגבוה משמעותית מההשקעות שכיל תידרש לבצע כחלק מהשתתפותה במימון פרויקט קציר המלח.
החברה, בניהולו של עקיבא מוזס, שייכת לקונצרן החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. כיל מהווה חלק משמעותי משווי אחזקותיה של החברה לישראל, ולפיכך להשפעה של ההסכם על כיל תהיה השפעה מהותית גם על החברה־האם, החברה לישראל. מתחילת השנה ירדה מניית החברה בכ־42%, אך אתמול היא סגרה את יום המסחר ללא שינוי.
