מי צריך את כור?

ירידות השערים החדות במניית קרדיט סוויסגרמו לכור לאבד (לפחות על הנייר - כיוון שהמניות לא נמכרו ולא הוכר ההפסד) חלק מהרווח שלה מעסקאות הרכישה והמכירה של מניות הבנק.

כור היא חברת אחזקות, וככזו היא תחווה עוד הרבה עליות וירידות של ערך אחזקותיה. השיקול של המשקיעים האם להחזיק במניית כור, או אולי להעדיף אחזקה ישירה בקרדיט סוויס ובמכתשים אגן, צריך לנבוע מההפרש בין ערך השווי הנכסי הנקי (NAV) של כור ובין ערך השוק של המניה, ולא מכותרות על רווח או הפסד של מיליארדי שקלים שנבעו משינויים במחיר מניית קרדיט סוויס.

חישוב השווי הנכסי הנקי של כור מתחיל מהחוב הפיננסי נטו של החברה באמצע נובמבר, שעמד על 2.01 מיליארד שקל, מרכישות נוספות של מניות קרדיט סוויס מאז אותו מועד ועד העדכון האחרון של החברה בנוגע לאחזקותיה בהיקף של 2.1 מיליארד שקל, ומדיבידנד שחולק בהיקף 360 מיליון שקל.

אם כור היתה מפרסמת דו"ח כספי כעת, עודף ההתחייבויות הפיננסיות של החברה (אם לא מחשיבים את האחזקה בקרדיט סוויס בנכס פיננסי) היה עומד על כ־4.4 מיליארד שקל. לכור, כמובן, יש נכסים מהותיים ובראשם האחזקה בקרדיט סוויס שערכה עומד על כ־5.32 מיליארד שקל, והאחזקות במכתשים אגן ובקרפור. נכון לנעילת המסחר ביום שני, השווי הנכסי הנקי של כור עומד על 5.13 מיליארד שקל וערך השוק של המניה עומד על 4.68 מיליארד שקל. כלומר, הדיסקאונט הנוכחי של מניית כור עומד כעת על 9% בלבד.

כיוון שדיסקאונט זה נמוך יחסית לדיסקאונט הממוצע שבו נסחרה החברה בחודשים האחרונים (שעמד על 20%–30%), אין סיבה להעדיף כעת אחזקה במניית כור על פני אחזקות ישירות בקרדיט סוויס ובמכתשים אגן.