איומי השביתה של לשכת עורכי הדין: אשליה של כוח שאין מאחוריה דבר
הכרזות עורכי הדין כי לא יתייצבו לדיונים לאחר החג כאות להזדהות עם השופטים הנאבקים על תנאי הפנסיה שלהם הן בבחינת איום סרק שלא מוסיף להם כבוד
07:5916.04.17
כלי התקשורת זעקו כי לראשונה מאז קום המדינה קיים חשש להשבתת מערכת המשפט. זאת על רקע הודעת לשכת עורכי הדין כי בכוונתה להורות לעורכי הדין שלא להתייצב לדיונים לאחר הפסח, ולהשבית את מערכת המשפט,
כהזדהות עם מאבק השופטים על תנאי הפנסיה שלהם.
צילום: bigstock
זהו איום סרק אשר יש להניח כי, למעט הלקוחות, אשר חוששים אולי מדחייה נוספת בסחבת בעניינם, איש מהגורמים הרלוונטיים אינו לוקח אותו ברצינות.
לשכת עורכי הדין היא גוף סטאטוטורי שהוקם על פי חוק וסמכויותיו מוגדרות בו. הסמכות להכריז על שביתת הזדהות כזו או להורות לחבריה לשבות פשוט אינה קיימת.
חובתנו ונאמנותנו כעורכי דין היא בראש ובראשונה ללקוחותינו. החוק מצווה עלינו לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת שולחינו ולעזור לבית המשפט לעשות משפט. קשה לראות כיצד שביתת הזדהות תואמת את חובתנו המקצועית.
אם כבר, היא עשויה להוות הפרה של חובתנו זו. אינטרס הלקוח הינו לקבל יומו בבית המשפט. יומו מגיע בדרך כלל חודשים ארוכים לאחר פתיחת ההליכים, בשל העומס בבתי המשפט. האם אי התייצבות לדיון של הלקוח בבית המשפט, כאשר סוף סוף הגיע יומו, על רקע זה, מהווה שירות נאמן ומסור ללקוח התואם את האינטרס שלו?
צילום: bigstock
עו"ד אשר לא יתייצב לדיון בעניינו של לקוחו, בשל הוראה של לשכת עורכי הדין לשבות, יפר את חובת נאמנותו ללקוחו וימעל בתפקידו, ועשוי לעמוד לדין משמעתי.
עו"ד אשר שכרו שלו אינו משולם, מחויב עדיין לייצג את לקוחו ולהתייצב לדיון בעניינו, אלא אם אישר לו בית המשפט להשתחרר מתפקידו. אם אינטרס כספי ישיר של עורך הדין אינו צידוק להיעדרות, היעלה על דעת כי תנאי הפנסיה של השופטים, מהווים צידוק כזה?
וכיצד ינהגו השופטים אם לא יתייצבו עורכי הדין לדיונים הקבועים בפניהם? דחיית דיון או ביטולו טעונה אישור של בית המשפט. בתי המשפט מקמצים באישורים לדחיית דיונים, בשל בזבוז זמן שיפוטי יקר.
יש להניח כי אף שופט לא יחליט שהיעדרות מדיון משפטי במסגרת שביתת הזדהות היא מוצדקת, ולו מן הטעם שלוקה היא בניגוד עניינים מובנה. מתן הכשר להיעדרות מדיון כהזדהות עם מאבק השופט על תנאי שכרו אינו מתיישב עם חובתו של השופטים לשפוט ללא אינטרס אישי.
לשכת עורכי הדין אינה איגוד מקצועי ואינה יכולה לכפות על עורכי הדין לשבות. היא גם אינה יכולה לנקוט הליך משמעתי כלשהו כנגד עו"ד שסרב לקיים הוראה שיישומה מהווה הפרת אתיקה מצדו.
זאת בצירוף חוסר האמון בלשכה, המתבטא בשיעורי הצבעה נמוכים בבחירות למוסדותיה, וקריאות לביטולה, מלמדים כי מדובר איום סרק, שאין מאחוריו דבר, מלבד הרצון למצוא חן.
הפתגם "אל תפשיל שרוולים כשאין לך זרועות" מיוחס לפילוסוף הסיני לאו טסו. במקור, ציין הפילוסוף כי לפעמים, הדרך לנצח מלחמה אינה בהצגת כוח, אלא באמצעות יצירת אשליה של היעדר כוח. כך, הפשלת השרוולים על מנת להראות לאויבך שאין לך נשק (באנגלית arms) חבוי עשויה להפחית את ערנותו ולהעניק יתרון הפתעה. אלא שתרגום שגוי של המונח "arm" ל"זרוע" העניק לביטוי משמעות שונה לפיה אין טעם לאיים כשאין לך כלים לממש את האיום.
נראה כי לשכת עורכי הדין בחרה דווקא בטקטיקה הפוכה של יצירת אשליה של כוח, כאשר במציאות אין מאחוריו דבר. טקטיקה כזו בעייתית, שכן אם וכאשר ייחשף "הבלוף", ויגיע הרגע "להפשיל שרוולים" ו"לגלות את הקלפים", הגילוי שאין בידי הלשכה נשק או זרוע להשתמש בכזה, לא יוסיף לה כבוד.
הכותב עו"ד עצמאי שהתמודד ברשימת האופוזיציה לראש הלשכה המכהן בבחירות האחרונות
