• תפריט
משפט

עשור לחוק הייצוגיות: הציבור קיבל 1.3 מיליארד שקל בחזרה

סיכום של 7,400 בקשות לאישור ייצוגית שהוגשו מאז נכנס חוק תובענות ייצוגיות לתוקף מגלה שרק 0.2% מההליכים מסתיימים בפסק דין וכ־17% בהסדר פשרה. אחרי גמול ושכר טרחה לתובע ובא כוחו לחברי הקבוצה המיוצגת נותרים בדרך כלל פירורים

משה גורלי וזוהר שחר לוי 08:5806.01.16

האם התביעות הייצוגיות הן הגרסה הישראלית של "רודפי האמבולנסים" בארה"ב או מדובר בכלי חשוב של אכיפה אזרחית כלפי חברות שעושקות ומנצלות אותנו?

 

התשובה הבנאלית "גם וגם" נכונה במקרה זה. לדברי עו"ד אסף פינק, "מצד אחד מוגשות תובענות רבות בתחומים קטנים יחסית שגוזלות זמן שיפוטי רב, ויש עורכי דין שמגישים 100 ייצוגיות בשנה. ומצד שני, ב־15 הפשרות ופסקי הדין הגדולים של העשור הושבו לציבור 1.325 מיליארד שקל". במילים אחרות, המסקנה היא שהמכשיר חשוב, אבל עדיין זקוק לכיול.

 

כרכז האקדמי של כנס בנושא תביעות ייצוגיות, אסף עו"ד פינק נתונים רבים שממחישים את העשור שחלף מאז נחקק בכנסת חוק התובענות הייצוגיות. 7,400 תביעות הוגשו במשך העשור. בארבע השנים האחרונות הוגשו 5,300 תביעות, לעומת 2,100 שהוגשו בשש השנים הקודמות.

"קו פרשת המים היתה שנת 2012, שהוגשו בה כ־1,400 ייצוגיות". ההסבר לקפיצה לפי עו"ד פינק "אינו נובע מיזמות של עורכי דין, אלא מהעובדה שהמדינה משילה יותר ויותר מאחריותה כמפקחת וכרגולטור, והתובענות הייצוגיות הופכות לאמצעי של אכיפה אזרחית במקום המדינה". ולא רק שפינק דוחה את הטענה ל"רדיפת אמבולנסים", שאוחזים בה לא מעט שופטים, אלא שהוא גם אינו שבע רצון ממש משכר הטרחה הראוי. לפי הנתונים של עו"ד פינק, הפשרות ופסקי הדין הגדולים בתחום החזירו לציבור סכום של 1.325 מיליארד שקל. אותם תיקים הניבו לעורכי הדין של התובעים 67.5 מיליון שקל שכר טרחה.

 

עו"ד אסף פינק: "בתי המשפט חוטאים בהבנת התשומות הנדרשות לניהול ייצוגית. אם רוצים לעודד תביעות חשובות, חשוב לתמרץ דווקא את עורכי הדין" עו"ד אסף פינק: "בתי המשפט חוטאים בהבנת התשומות הנדרשות לניהול ייצוגית. אם רוצים לעודד תביעות חשובות, חשוב לתמרץ דווקא את עורכי הדין" צילום: עמית שעל

 

המדינה מתנערת

 

לדברי עו"ד פינק, "בתי המשפט והתקשורת חוטאים בהבנת התשומות הנדרשות לניהול תיק של ייצוגית. ממוצע שכר הטרחה ב־15 התיקים הגדולים של העשור עומד על 5% בלבד מההשבה, הרבה פחות ממה שהיינו מצפים. אם רוצים לתמרץ דווקא תביעות טובות וחשובות, חשוב מאוד לתמרץ את עורכי הדין".

 

מי שהתייצב בנחישות לצד התובעים הייצוגיים הוא היועץ המשפטי לממשלה היוצא יהודה וינשטיין, שלפני כחודשיים העניק גיבוי למוטיבציות של עורכי הדין בייצוגיות בחוות דעת שכתב לבקשת בית המשפט העליון. היועץ התנגד ל־28.5% מהסדרי הפשרה שהוגשו לעיונו, וב־47% מהתיקים היו לו הערות, אף שלא התנגד להם. היועץ הרבה להעיר גם בתיקים שבהם לא התנגד לפשרה שהושגה, ואפשר להתרשם שמעורבותו של היועץ המשפטי בהליכים של תביעות ייצוגיות גוברת לאורך השנים.

 

אחד מנציגי היועץ המשפטי בכנס שציין עשור לחוק הייצוגיות שהתקיים אתמול היה עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל אביב. לדברי וינבאום, "היום היועץ ממעט להתערב בנושאי גמול ושכר טרחה למעט במקרים שהסכם הפשרה לא עומד בכללים שנקבעו בפסיקה. אנחנו חושבים שבשכר טרחה וגמול יש לנהוג בכבוד ובזהירות כי ברור לכולם שזה המנוע והתמריץ להליכים ייצוגיים".

 

מימין: עו"ד גיורא ארדינסט ו עו"ד ליאב וינבאום מימין: עו"ד גיורא ארדינסט ו עו"ד ליאב וינבאום צילום: אוראל כהן ועמית שעל

 

וינבאום הוסיף ש"נדרשת קורלציה בשכר טרחה וגמול בין מה שמקבלים המבקש ובא כוחו לבין גובה ההטבה לחברי הקבוצה. היועץ המשפטי מצפה שחברי הקבוצה יקבלו את ההטבה במקביל לשכר הטרחה והגמול".

 

עו"ד רם כספי רואה בתובענה הייצוגית ובאחותה התאגידית, התביעה הנגזרת, חרבות המתנופפות מעל ראשי לקוחותיו. "להיות דירקטור בחברה ציבורית הפך לעיסוק מסוכן ביותר", אמר כספי. "הם יצרו לא רק הרתעת יתר, אלא לעתים נעשה בהם שימוש שלא כדין".

 

גם עו"ד גיורא ארדינסט הצטרף לכספי והזהיר: "אם דירקטורים לא יוכלו להיות בטוחים שבמקרה שבו לא נהגו בזדון לא ייקחו להם את הבית, כי יש להם ביטוח והם יכולים להיות שקטים שגם אם התרשלו הם לא יאבדו את הבית, אז להנפיק חברה בת"א זה מעשה חסר אחריות. זו הרתעת יתר".

הדברים של כספי וארדינסט נגעו לפסק דינו של השופט עופר גרוסקופף בנגזרת דסק"ש־מעריב שנקבע בה שהדירקטורים בדסק"ש פעלו בפזיזות שאינה מכוסה על ידי הביטוח, שכולל כיסוי של רשלנות בלבד.

 

חרבות מתנופפות

 

במשך חמש השנים האחרונות הסתיימו 2,788 הליכים של תובענות ייצוגיות. רק 14 מהתיקים הללו הוכרעו בפסק דין, ורק 166 בקשות להכיר בתביעה כייצוגית אכן אושרו. לטור ההצלחות הזה יש להוסיף גם 260 "הודעות חדילה", פריבילגיה ששמורה למדינה במקרים שבהם היא הנתבעת בייצוגית. בניגוד לכל נתבעת אחרת, למדינה מותר להגיב על בקשה להכרה בתביעה ייצוגית בהודעה שהיא חדלה לבצע את המעשה או המחדל שעוסקת בו התביעה, ובמקרה כזה מסתפק בית המשפט בהודעת החדילה ואינו יכול להורות על השבה כלשהי או על גמול לתובע הייצוגי או על שכר טרחה לבא כוחו.

 

התחום הבולט בעשור של תביעות ייצוגיות הוא בגזרת צרכנות הפרט (4,387 תביעות, 60%) ואחריו רשויות מקומיות (1,459 תביעות, 20%). כל היתר - ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ני"ע - משתרכים הרחק מאחור. עו"ד פינק מצר על היבול הדל של ייצוגיות שעניינן סביבה וחברה. "איננו רואים כמעט תביעות ייצוגיות בתחומים שמניעים שינוי חברתי כמו אפליית מיעוטים, אפליה בעבודה, איכות הסביבה. חשוב שעורכי דין חברתיים וארגונים יאמצו את הכלי הזה וימנפו אותו לצורך שינוי חברתי אמיתי".

 

הנה האלופים

 

שלושת המנצחים הגדולים של הכלי הייצוגי בשנה האחרונה הם עורכי הדין איל גולדנברג ועדי קסטנבאום, שהשיבו לציבור 70 מיליון שקל בתביעה נגד חברות הביטוח על גבייה מופרזת של דמי ניהול; עורכי הדין רם דקל, עמית מנור, יוקי שמש ורם גורדינסקי, שהשיבו לציבור 70 מיליון שקל מהבנקים על הסדר כובל בתעריפי העמלות; ועו"ד גיל רון, שהשיב לציבור 65 מיליון שקל מצ'מפיון מוטורס על תקלה ברכב.

 

בתחום ני"ע הובילו עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש שבלטו בזכות הצלחתם להשיב לציבור 37 מיליון שקל מכלל תעשיות, בתביעה שעסקה בקיפוח בעלי מניות מיעוט.

 

ארבעת המקרים האלה הסתיימו בפשרה שזכתה לתוקף של פסק דין.

 

בטל שלח
    לכל התגובות