בונים את ירידת מחירי הדיור

כל כך הרבה נושאים דחופים לדיון, משברים בתחום התעסוקה, האשראי הבינלאומי, הפוליטיקה. אבל הציבור בישראל ישפוט אותו על סמך כמה פרמטרים בודדים: יוקר המחיה, ובעיקר מחירי הדיור.

מדינת ישראל הפסידה את העשור האחרון בתחום הדיור. ממשלת ישראל חייבת לחסוך לכולנו את העשור הקרוב. ולא מדובר רק בשיווק קרקעות וקיצור תהליכי תכנון.

בנייה (ארכיון) צילום: אלעד גוטמן יש עתיד

לחברות הבנייה בישראל אין מספיק כוח אדם מקצועי ומיומן על מנת לממש את תוכניות הבנייה, גם אם כל הקרקעות ישווקו וגם אם יש את כל היתרי הבנייה הנחוצים. בסופו של דבר צריך ידיים עובדות, צריך מנהלי עבודה, וללא כוח אדם מקצועי – לא ניתן לבנות דירה אחת בישראל.

זו אחריותה של המדינה לתמוך בתהליך הכשרה כזה. כל השותפים לתהליך כבר נרתמו לעניין. חברות הבנייה, הסתדרות עובדי הבניין, הישראלים עצמם כבר הוכיחו שהם רוצים לעבוד בבניין. רק המדינה לא עושה מספיק.

בהשקעה של 30-20 מיליון שקל בשנה ניתן היה לפתור את מצוקת המחסור של ידיים מקצועיות תוך שנים בודדות. אם היו עושים זאת לפני עשר שנים, בישראל היו כיום מספיק עובדי בניין, והרוב המכריע שלהם היה יכול להיות ישראלי.

ניתן היה גם לתת מענה לבעיית התעסוקה של אלפי ישראלים. מקצועות הבנייה מאפשרים שכר גבוה, אופק מקצועי ופיתוח קריירה לאורך זמן. אם חברות הבנייה תומכות בתהליך, למה הממשלה לא עושה מספיק?

מה הפלא שלאחרונה הודיע צה"ל שהוא זקוק ל 6,000 עובדים זרים על מנת לקדם את עיר הבה"דים בדרום. אם היינו דואגים לכך לפני עשור, הכותרת הזו כלל לא הייתה קיימת, ואלפי ישראלים היו עובדים כיום בפרויקט המפואר והמבורך הזה. ולמה צה"ל זקוק בדחיפות לעובדים זרים? כי הממשלה לא עשתה את המתבקש: להשקיע בישראלים.

נקודה חשובה נוספת היא העיכוב בזמן בניית דירה בישראל. אם בעבר העיכוב נמדד ב-18 חודשים, אז כיום העיכוב עומד על 24 חודשים ויש פרויקטים שמתעכבים ב-36 חודשים. בשביל היזמים והקבלנים מדובר בהמון כסף, שמישהו הרי צריך לשלם אותו. כל עיכוב בבנייה מביא לעליית מחירים. אם היו כאן מספיק הכשרות מקצועיות לישראלים, העיכוב היה שולי והמחירים היו יורדים.

יצחק מויאל הוא יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ ומ"מ יו"ר הקרן לעידוד ישראלים בענף הבנייה