כלל תעשיות מפסידה בקרב הראשון בדרך לתביעה ייצוגית

הקרב הראשון במערכה לאישור התביעה הייצוגית נגד כלל תעשיות (כת"ש) הסתיים בניצחון המבקשת, העמותה תועלת לציבור. 

בסוף השבוע הורה השופט כבוב לכלל תעשיות להעביר לידי באי כוחה, עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, מסמכים רלבנטיים להוכחת הוגנות התהליך והמחיר, וכן התיר להם לצרף את חוות דעת המומחה מטעמם, אף שלא הוגשה במועד הקבוע בחוק. את כת"ש מייצגים עורכי הדין אהוד סול ויוסי אשכנזי מהרצוג פוקס נאמן.

בבסיס בקשת האישור עומדת הטענה כי רכישת מניות הציבור בכת"ש בידי אקסס (בשליטת לן בלווטניק) במחיר 15.8 שקל למניה היא בלתי הוגנת ובלתי חוקית. לטענת המבקשת, אקסס ביצעה הצעת רכש מלאה (הטעונה אישור מיוחד של 95% מבעלי המניות) ב"כסות" של מיזוג משולש הפוך, הטעון אישור של רוב רגיל בלבד.

את העסקה הובילה מטעם כת"ש ועדה שכללה את הדירקטורים זאב בן אשר, ליאורה פלצ'וק ודוד לויתן, שנתבעים אף הם (ומיוצגים בידי עורכי הדין גיל אוריון ועודד רביבו מפישר בכר חן וול אוריון). איידן ותירוש טוענים שהוועדה היתה מוטה לטובת בעל השליטה ולכן אימצה מחיר נמוך מדי. לטענתם, המחיר צריך להיות כ־18 שקל למניה, כך שיש פער של 370–530 מיליון שקל בין המחיר שנקבע למחיר הראוי.

השופט חאלד כבוב. ההחלטה לקבל את חוות הדעת היא פתח למלחמת גרסאות וסרבול התהליך צילום: אוראל כהן

נזיפות והתלבטויות

בפתיחת הדיון בשבוע שעבר החל הקרב על המסמכים, וכבוב הורה לכת"ש להעביר לתובעים תכתובות והערכות שווי שנערכו לחברה. כמו כן הורה להעביר את כתב המינוי של חברי הוועדה כדי לבחון את עצמאותה מול בעל השליטה. הממד העקרוני־תקדימי שמעורר כאן עניין הוא היקף ההתערבות של בית המשפט בכלל "שיקול הדעת העסקי" - האם בית המשפט מוגבל לבדיקת טוהר ההליך שבו קבעה הוועדה את המחיר, או שבכוחו להתערב במחיר גם אם ההליך התנהל כשורה? בעניין זה כבר רמז כבוב שאם יתברר שהוועדה פעלה בתום לב, כוחו מוגבל. ובכל זאת, החלטותיו מעידות על כוונה להיכנס בעובי הקורה: הוא התיר לתובעים לבחון לא רק את הוגנות ההליך, אלא גם את הוגנות המחיר באמצעות חוות דעת של המומחה מטעמם, ד"ר טל מופקדי, העוסקת בשווי הכלכלי של כת"ש. בעקבות זאת תקבל כלל הזדמנות להגיב והתהליך יתארך.

במהלך הדיון נזף השופט במבקשת שלא הזכירה את חוות הדעת של מופקדי בעת בקשת האישור, כפי שנדרש בחוק. כבוב התלבט: דחיית חוות הדעת תקשה על בירור התביעה; קבלתה תכשיר התנהלות דיונית פגומה. השופט חושף את לבטיו בהחלטה - "שקלתי אם ראוי לקבל את עמדת המשיבים (כת"ש והדירקטורים - מ"ג) ולפיה הגיעה העת לומר את הדברים באופן ברור במניעת צירוף חוות הדעת, כדי להעביר מסר בדרך שבה ראוי שינהגו כל המבקשים לעתור

בבקשות דומות בעתיד". והוא ממשיך ומדגיש: "עמדתי העקרונית היא כי אכן הגיעה העת לעשות זאת".

צדק על פני משפט

אלא שכבוב מעדיף "צדק" על פני "משפט". הוא מביא בחשבון את הסרבול שייגרם מהאפשרות שנפתחה כעת לכת"ש להגיש את הערכות השווי מטעמה, ובעיקר את הנטל שעמס על כתפיו - להכריע בין חוות הדעת הסותרות.

ואכן, לבסוף החליט כבוב להבליג ולקבל את בקשת "תועלת לציבור" וצירף את חוות הדעת של מופקדי, אבל הטיל עליה הוצאות של 30 אלף שקל כתנאי לצירוף חוות הדעת. בעתיד, כתב, ינהג אחרת: "הגענו לקו פרשת המים, שלאחריו על הצדדים לדעת כי בית המשפט לא יגלה אותה מידה של סבלנות ואיפוק. להבא לא אהסס לדחות בקשות מסוג זה".