מראני: "בשנתיים הקרובות חצי מחברות חיפושי הגז יעלמו"
לדברי מנכ"ל הכשרת הישוב אנרגיה, חסר כסף בשוק קידוחי הגז. יוסי גבורה סמנכ"ל כספים בדלק קידוחים: "נצטרך לצאת לחו"ל ולחפש את המימון"
15:5403.03.14
"השוק קידוחי הגז חסר בכסף כעת. אם הייתי צריך לתת תחזית הייתי אומר שבשנתיים הקרובות חצי מחברות החיפושים יימחקו ויעלמו, יישארו רק החברות החזקות", כך אמר אוהד מראני מנכ"ל הכשרת הישוב אנרגיה, בוועידה הלאומית לאנרגיה בתל אביב.
קראו עוד בכלכליסט:
- השר עמיר פרץ: עד סוף 2014 תסתיים החקיקה לאישור ירוק מאוחד למפעלים
- יוסי רוזן: "היוצרות התהפכו - הממשלה מקימה רגולטורים ואלה לא מכירים בה"
- יפתח רון טל על הרפורמה במשק החשמל: "40%-50% יעברו ליצרנים פרטיים"
"מי שמנתח את המפה רואה שזה הכיוון", אמר מראני. "התמונה מסובכת, יש אתגר קשה לחברות בישראל להביא מפעילים זרים ולמשוך אותם לארץ. אפשר לראות שלמכרז שיצא בלבנון לפני חצי שנה למרות שלא היה שם גילוי אחד, בכל זאת כל החברות הגדולות ניגשו ולישראל חברות לא מגיעות לרוב כי לחברות הנפט הגדולות יש אינטרס במדינות ערב. אני חושב שהממשלה צריכה להרים את התמונה של התעשייה. אני לא מצפה שהממשלה תזרים כסף או תפחית מסים אבל היא צריכה להירתם למאמץ להביא לפה חברות זרות, להקל על מתן הרישיונות ולהאריך אותם כדי להזרים חמצן לתעשייה הזו".
בפאנל שריכז יזמים ומשקיעים ועסק ברעיונות ומימון לפרויקט גדול הבא, סיפר יוסי גבורה סמנכ"ל כספים בדלק קידוחים, כי עיקר המימון בתחילת הדרך הגיע ממקורות זרים. "תמר התחילה להפיק גז במרץ 2013 ומחוללת תזרים מזומנים משמעותית ועדיין נדרשת שם עוד השקעה. לגבי לווייתן נובל פרסמה לאחרונה עלויות משוערות 5 מיליארד דולר רק להפקה בלי עלויות ייצור והנזלה. סה"כ אנחנו מדברים על כמעט 15-10 מיליארד דולר. אין אותם בכסף ישראלי ונצטרך לצאת לחו"ל ולחפש את המימון. מדובר בסכומים רציניים.
קידוח לווייתן (ארכיון) "גופים מקומיים השתתפו במימונים שלנו, נכון שזה לקח זמן, ולא היה בשלבים הראשונים, ככל שהלכנו והתקדמנו הם נכנסו להלוואות. זה מאוד קשור לשלב החיים של המאגר במועד הגיוס. אין ספק ברמות סיכונים גבוהים ייכנסו רק מממנים זרים. אנחנו קודחים לעומק 1,700 מטר וזה מצריך עלות יוצאת דופן. בתמר נכנסו כמעט כל הבנקים הגדולים. ברציו נכנסו גופים מוסדיים עם תשואה מכובדת ברמת סיכון נמוכה. עדיין יש בעיות במימון, הבעיה הראשונה היא נזילות, הגופים המוסדיים נותנים הלוואות שיקליות אנחנו מחפשים דולריות. יש מגבלות רגולטוריות מאוד קשה להשיג במשק המקומי ולכן יוצאים החוצה. יש גם ממנים אחרים כמו ECA שממנים אותך בתמורה שתרכוש ציוד ממדינה ספציפית".
עם הנושא הרגולטורי הסכים גם יגאל לנדאו מנכ"ל, שותפות רציו. "יש להצדיע לאנשי תמר שהוכיחו פעם נוספת שהמגזר הפרטי יודע לממן פרויקט של תשתית ראינו בתחנות הכוח הגדולות דליה ודוראד ראינו בכביש 6", אמר. "כשרוצים פרויקט גדול תנו אותו ליזמים הפרטיים. בראיה לעתיד יש את האתגר של פיתוח לווייתן. מימון לא אוהב אי ודאות רגולטורית. הדברים האלה מפריעים החוסר ודאות, השינויים הם מפריעים למימון לטווח ארוך. אני מקווה שאם ההתפתחות גם הגופים הישראליים יידעו מה שהגופים הזרים יודעים לעשות".
ומה יש לגורמים הממנים לומר בנושא?. "המטרה של ההלוואות בכלל זה ליצור קורלציה נמוכה לשוק המניות לתת אשראי לאפיקים היותר סולידיים", הסביר קובי שלום סמנכ"ל בכיר, מנהל תחום אשראי והשקעות לא סחירות בכלל חברה לביטוח. "אנחנו מממן גדול בתמר. יתר המיזמים יהיו עם עקומת למידה. אנחנו רוצים לראות שיש איזון נכון בין רמת הסיכון אל מול התשואה. עדיף לנו לגדר סיכון ולהיכנס יותר מאוחר להשקעה כי אנחנו בסופו של יום משקיעים כסף של חוסכים של פנסיונרים ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון.
"לגבי משק החשמל", אמר שלום, "הוא משק שעובר אבולוציה משמעותית בשנים האחרונות מאין משק ליש משק. ככל שהודאות לגבי המשק הזה תתערער, הרצון שלנו לתת מימון למשק הזה יפחת. אנחנו נפסיק לממן תחנות כוח. המימון של הפרויקטים האלה בשיטה של 80% מהכסף מגיע מהצד המממן בנקים ומוסדיים לא יהיה ככל שלא תהיה ודאות סביב הפרויקטים. ככל שלא תהיה ודאות והפרויקטים האלה עתירי הון וככל שלא תהיה יציבות רגולטורים אנחנו כמממנים לא ניכנס בשיטה הזו בריביות האלה כי אתה הופך פרויקט מאוד בטוח לפרויקט מעורער. ככל שהרגולטור יחליט לשנות את המודלים הפיננסים שעל בסיסם היזמים יצאו לדרך ולהשפיע על המודל זה בסוף חוזר לכסף שהולווה לפרוייקט של אם אין יציבות רגולטורים אין מימון לתשתיות".
"לווייתן הייתה התגלית הכי גדולה בעולם ב-2011", אמר רון מאור מנכ"ל מודיעין אנרגיה, "כל דבר בישראל גורר כותרות היסטוריות והתמונה שהצטיירה שכל מטאטא יורה, מצד שני היו גם כישלונות וגם אותם לקחו לכיוון השני של התעשייה מתה. זה לא הכל ורוד ולא הכל שחור. היה פה כאוס ועקומת לימוד של כולם. יהיה כאלה שישרדו ויהיו כאלה שלא. החברות הגדולות בעולם לא קמים בבוקר ושואלים את עצמם האם לבוא לישראל. בסופו של יום יש להם אקסל, בכל פרויקט ומעל סף תשואה מסוים הוא מחליט לאיזה מקום הוא הולך. אני חושב שהתעשייה תישאר כאן לאורך זמן אבל צריך ללכת צעד אחר צעד. זה לא סטארט-אפ שאפשר למכור אחרי שנה. המספרים פה הם עצומים אבל זה לוקח המון זמן וישע זה לטווח ארוך. יש פה אבולוציה של תעשייה והיא תקרה".
