• תפריט
דעות

יגיעו לנחלה? החקלאים ממתינים לזכות הקניין

הצורך בהסכם חכירה לדורות בין החקלאים לרשות מקרקעי ישראל קיבל הכרה כבר ב-1989 אבל אושר רק השבוע ויאפשר שינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות. נותר רק לקוות שברשות יקדמו אותו במהירות וביעילות

עו"ד גלעד שרגא 11:3401.01.14

אתמול (ג') אישרה סוף סוף רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את נוסח הסכם החכירה לדורות למתיישב ולאגודה השיתופית במושבים ובכפרים השיתופיים. מדובר בצעד ראשוני לקראת השוואת זכויותיהם של החקלאים לאלה של בעלי נכסים אחרים.

עד לאישור, בעלי הנחלות בכ-400 מושבים בארץ, תלויים בהסכמי שכירות זמניים, המתחדשים אחת לכמה שנים, בין רמ"י לאגודה השיתופית. הדבר משפיע על טיב זכויותיהם של בעלי הנחלות בקרקע, על אפשרות רישום הזכויות בטאבו, הזכות לקבלת משכנתאות, יכולת ההורשה ועוד. אם לא די בכך, הם גם חיים בצילה של אי ודאות תמידית: ההסכמים הנוכחיים קובעים, כי במקרה שהחקלאי יפסיק לעבד את אדמתו או במקרה שיוחלט לבצע בה שינוי יעוד, הקרקע תוחזר למדינה. על אף שבפועל לא פונה עדיין אף חקלאי, הרי שיש בחוזה שכזה לערער את הביטחון הקנייני. מציאות זו, יוצרת אפליה מתמשכת כלפי המגזר החקלאי.

הצורך לעגן את זכויות המתיישבים בהסכמי חכירה לדורות הוכר ע"י מנהל מקרקעי ישראל כבר בהחלטות משנת 1989 אלא שבפועל, במשך שנים ארוכות, לא נעשה דבר בעניין. בחודש יוני 2011 אף יצאה פסיקה ברוח זו מבית המשפט העליון (בג"ץ המושבים (1027/04), לפיה המתיישבים יחתמו על חוזה חכירה לדורות באופן ישיר מול רמ"י. מכאן, קצרה הדרך עד לגיבוש הסכם החכירה, שנוסחו אושר לאחרונה.

 

קרקע חקלאית במרכז הארץ. הצורך לעגן את זכויות המתיישבים בהסכמי חכירה לדורות הוכר ע"י מנהל מקרקעי ישראל כבר בהחלטות משנת 1989 קרקע חקלאית במרכז הארץ. הצורך לעגן את זכויות המתיישבים בהסכמי חכירה לדורות הוכר ע"י מנהל מקרקעי ישראל כבר בהחלטות משנת 1989 צילום: אוראל כהן

 

נחלתם של המתיישבים כוללת שלושה סוגי חלקות: חלקת המגורים, החלקה החקלאית הפרטית והחלקה החקלאית שבשטח המשותף לכל חברי המושב. הסכם החכירה האמור מתייחס, למעשה, לשני סוגי הסכמים: האחד הוא הסכם החכירה בין בעל הנחלה לבין רשות מקרקעי ישראל המתייחס לחלקת המגורים; והשני הוא הסכם החכירה בין האגודה השיתופית – קרי המושב עצמו – לבין רשות מקרקעי ישראל, המתייחס לחלקות החקלאיות האישיות ולחלקות החקלאיות המשותפות לכלל חברי האגודה.

 

על פי ההסכם, בעלי הנחלות יוכלו לחתום על הסכמי חכירה ישירים לתקופה של 49 שנה רק לאחר שהאגודות עצמן יחתמו על ההסכם מול רמ"י. תקופת החכירה, אגב, תוארך לשלוש תקופות חכירה נוספות, ובסך הכל ל-196 שנה. חתימה על ההסכמים הינה התנאי הבסיסי ליישומן של החלטות קודמות של רמ"י, המתייחסות לרישום הזכויות בחלקת המגורים, מתן אפשרות להיוון הזכויות בנחלה, פיצול מגרש משטח הנחלה ובנייתו של בית מגורים שלישי.

 

למרות שבנוסח הסכמי החכירה החדשים שאושרו קיימת פגיעה מסוימת בזכויות בעלי הנחלות בהשוואה לנוסח ההסכם שהוצע בהחלטות משנת 1989, הוא עדיף על פני הנצחת המצב הקיים כיום, המותיר את המתיישבים נטולי הסכם חכירה וללא עיגון משמעותי לזכויותיהם.

 

נוסח ההסכם, המקובל הן על רמ"י והן על חלקן הארי של תנועות ההתיישבות, יאפשר שינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות. המשמעות היא מתן אפשרות ריאלית לבעלי הנחלות להביא לרישום זכויותיהם בטאבו ולהשגת הסכם ישיר בינם לבין רמ"י על חלקת מגוריהם.

 

ההחלטה שהתקבלה היא צעד מבורך וחשוב, אך על אף אישור הנוסח החתימה על ההסכמים ללא תתאפשר בקרוב: רמ"י דורשת מהחקלאים כתנאי לחתימה, לסיים את הליכי רישום שונים של הנחלה והחלקות בלשכת רשם המקרקעין, להסדיר את השימושים הלא חקלאיים בנחלה ובשטח המושב ואת תשלום דמי השימוש בגינם. רק מושבים שיעמדו בתנאי הסף יוכלו לחתום על ההסכמים.

 

המדובר בשינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות ולביסוס מעמדם. לא נותר אלא לקוות שברמ"י ישכילו לקדם את העניין במהירות וביעילות.

 

הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום המקרקעין והמושבים, יו"ר ועדת אגודות שיתופיות במחוז ת"א והמרכז - לשכת עוה"ד

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

*לפסק הדין בעניין פורום הערים העצמאיות עיריית תל אביב ו- 14 עיריות אחרות ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל לקריאת נוסח ההסכם: http://www.gilad-law.co.il

 

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

 

 

 

 

 

 

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות