ביה"ד נזף בהסתדרות

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אישר להגיש תביעה ייצוגית נגד קבוצת השומרים שמירה וביטחון, בשם עובדי החברה בשבע השנים האחרונות, שלא הופרשו עבורם מלוא הכספים לקופת הגמל או הופרשו בחסר.

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה על ידי אלירן גלעדי, שעבד בחברה כמאבטח. לטענת התובע, החברה לא הפרישה עבורו ועבור שאר העובדים הפרשות לפנסיה ולתגמולים בשיעור 6% לפי ההסכם הקיבוצי בענף.

בית הדין קיבל את הטענות האישיות של גלעדי וקבע שיש מקום לדון בהן ברמת הקבוצה, אך הוסיף ביקורת קשה על ההסתדרות. זאת משום שלפי חוק תובענות ייצוגיות, במקומות שבהם הסכם קיבוצי או ענפי ארגון העובדים היציג אמור לדאוג לביצועו של ההסכם, מה שלא קרה במקרה הזה. לפי בית הדין, כל שביצעה ההסתדרות היה בדיקה פרטנית של מקרים אחדים.

מאבטח (ארכיון) צילום: סבסטיאן שיינר

קבוצת השומרים טענה בתגובה לתביעה שהמבקש לא טרח לפנות אליה או לארגון העובדים היציג טרם הגשת הבקשה, וכי מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים. הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה טען שמדובר בבקשת סרק ובמקום עבודה מאורגן, וכן כי הליכים קיבוציים או פרטניים עדיפים על ניהול הליך ייצוגי.

אולם ביה"ד השתכנע שהמבקש הוכיח בסבירות ראויה את עילת התביעה האישית, שכן גם החברה הודתה שלא הפרישה עבורו לקרן פנסיה והודתה בזכאותו לקבלת פיצוי של 6%. עוד הוכח לכאורה כי כשהפרישה החברה לעובדיה, היה זה בשיעור 5% בלבד בניגוד לצו ההרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד.

לפיכך הוכחה טענת המבקש, והוא אף הוכיח בסבירות ראויה שהחברה לא הפרישה את מלוא הפרשות הגמל גם לעובדים אחרים. בנוגע לשיעור ההפרשות והפנסיה, השתכנע ביה"ד שמדובר בסעד כספי הניתן לבירור ולחישוב טכני, שעומד בדרישות החוק והפסיקה ושניתן לאשרו למרות השוני הכספי בין חברי הקבוצה. לכן, בנסיבות אלו, ניהול תביעה ייצוגית הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

קבוצת השומרים חויבה ב־5,000 שקל הוצאות המבקש. החברה הגישה ערעור על הפסיקה לביה"ד הארצי לעבודה, בין היתר בטענה כי היא ערכה ועורכת אף היום ביטוח פנסיוני לרבים מעובדיה, ולפיכך לתובע הייצוגי לא עומדת עילת תביעה אישית.