ניתוח כלכליסט
יצרניות המזון חמקו מפגיעה בדרך לממשלה
תנובה, אסם, שטראוס וקוקה קולה לא ייפגעו מהמלצות ועדת המזון, הקמעונאים ישנו מעט את ההרגלים והצרכן לא ירגיש בהבדל
בעוד רוחות הבחירות נושבות ברקע, אישרה אתמול הממשלה חלק מהמלצות הצוות לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק המזון שהונחו על ידי שר האוצר והתמ"ת, שלושה חודשים לאחר שהוועדה בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי סיימה את עבודתה, ולמעלה משנה וחצי מאז הוקמה. אישור הממשלה מגיע בתזמון מטריד במיוחד - גל עליות מחירים שסוחף את כל ענף המזון ומעלה את השאלה האם המלצות הוועדה אכן יצליחו לרסן את המחירים ולטפל ביוקר המחיה, כפי שהממשלה מבקשת לשווק.
- ההמלצות שוועדת קדמי השאירה בחוץ
- "ליצרן קטן אין סיכוי לשרוד בשוק המזון הישראלי"
- ועדת קדמי: מחירי המזון בישראל גבוהים בהשוואה בין לאומית
בתעשיית המזון קיימת תמימות דעים כי אין באישור המסקנות פוטנציאל הוזלה משמעותי, אם בכלל, של מוצרי המזון עבור הציבור הרחב. לאחר עבודת מטה כה ארוכה, הציפייה היתה להחלטות שישנו את פני השוק כפי שהכרנו אותו עד היום, אך בפועל התוצאה מרוסנת ביותר.
הוועדה התקשתה לטפל במוקדי הכוח בשוק המזון ויצרה מעטפת מרוככת בה שורה של הסדרים ביחס לניהול השוק, ובעיקר הרבה מאוד המלצות ביחס לעוד ועדות ועוד צוותי עבודה שיוקמו בהמשך. אולי אלה יצליחו לחולל שינוי של ממש בשוק, הסבירות לכך אינה גבוהה בעיקר לאור הבחירות המתקרבות. התוצאה המרוככת מטרידה במיוחד גם מפני שמאז פרסום המלצותיה הסופיות של הוועדה ביולי האחרון ועד לאישור בממשלה נשמטו מספר סעיפים קריטיים לריסון המחירים בשוק המזון, כמו למשל חיוב ספקיות לדווח על שיעורי הרווחיות שלהן במוצרים מסוימים ועידוד משמעותי של ספקים קטנים ובינוניים באשראי במקום על המדף ובמכרזים ממשלתיים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו צילום: עמוס בן גרשום
למרוויחים והמפסידים מאישור מסקנות ועדת המזון - לחץ כאן
לא פוגעים ביצרנים הגדולים
בחינת המלצות הוועדה ביחס לגורמים שעליהם היתה אמורה להשפיע בשרשרת הערך של שוק המזון הישראלי - קמעונאים, ספקים וחקלאים - מלמדת כי עיקר הפגיעה כיום היא במקטע הקמעונאי (רשתות השיווק) ובמגזר החקלאי, בעוד ספקיות המזון - חברות כמו תנובה, שטראוס, אסם יוניליוור וקוקה קולה - יוצאות כמעט ללא פגע. כך למשל הוועדה מבקשת להפוך את פעילות הרשתות לשקופה יותר באמצעות חיוב בפרסום מחירי מוצריהן בכל סניף באופן מקוון (מה שאמור לעצור תופעות של פערי מחירים משמעותיים בין המרכז לפריפריה) ולהגביל את יכולת ההתרחבות של רשתות בטריטוריות שבהן יש להן כבר פעילות משמעותית - מה שעשוי לפגוע גם ברשתות קטנות שלהן מובהקות אזורית. הרדיוס שבו לא יורשו הרשתות להתרחב במקרה שקיימת להן ריכוזיות אזורית ייקבע בהמשך על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.
ניתוח יחסי הכוחות מעלה מסקנה מטרידה במיוחד. המלצות ועדת קדמי שהופיעו בדו"ח הסופי מיולי האחרון היו אמורות לרסן באופן אגרסיבי יותר גם את פעילותן של יצרניות המזון הגדולות בישראל. אלא שהמסקנות הללו כלל לא הגיעו לשולחן הממשלה וממילא גם לא אושרו, וכך הוסט מרכז הכובד של הפגיעה לקמעונאים ולחקלאים בעוד ספקיות המזון יוצאות יחסית כמעט ללא פגע.
כך למשל, ועדת קדמי המליצה לחייב את הספקיות לדווח על שיעורי הרווחיות שלהן בקטגוריות ספציפיות - בעיקר אלה שבהן הן מחזיקות בנתח שוק מונופוליסטי - כאשר במקור הבטיחה הוועדה שבמקרה של רווחיות מוגזמת תישקל האפשרות להכניס את המוצרים הללו לפיקוח מחירים. ההמלצה הזו היתה אמורה לפגוע ביצרניות המזון והשמטתה תפגע באופן משמעותי בצרכנים. דוגמא נוספת היא המלצתה המקורית של הוועדה על מתן הקלות ליצרני מזון קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים ביצוא ובאשראי, ועל חיוב בהקצאת שטחי מדף ליצרנים הקטנים. גם המלצות אלה לא הגיעו לאישור הממשלה, עוד אתנן ליצרניות המזון הגדולות.
וכך, בשעה שיצרניות המזון הגדולות חמקו מתחת לרדאר של הוועדה, גם קמעונאיות המזון שבהן הפגיעה יחסית גדולה יותר זכו להקלה משמעותית, שכן לאישור הממשלה לא הובאה המלצה ביחס לעידוד מותגים פרטיים על ידי יצרנים קטנים, שהיו פוגעים בפעילות של הרשתות הגדולות והבינוניות.
בתעשייה מתרעמים
בתעשיית המזון התייחסו למסקנות הוועדה ומחו על כך שכמעט כל ההמלצות המקוריות שהתייחסו לעידוד עסקים קטנים נותרו בחוץ. "הצרכן לא יקנה אוכל יותר בזול. כל עוד לא ישפרו את נקודת המוצא של השחקנים הקטנים מול הגדולים, לא יהיה שום שינוי בשוק", אמר גורם בשוק המזון.
מצד יצרניות המזון הגדולות בירכו בעיקר על כך שהמדינה תבקר מעתה את פתיחת הסניפים החדשים של הרשתות לפי אזורים. "יתחילו להגדיר מתחמים ואזורים ולבדוק האם יש בהם תחרות או לא. מי שירוויח מזה הם רמי לוי, ויקטורי, טיב טעם ואחרים, אבל גם עליהם תהיה בקרה כי רמי לוי לא יוכל לפתוח כמה סניפים שבא לו בשוק החרדי. יהיה פה איזון בין הרשתות ושליטה ובקרה של הממשלה על מתן רשיונות לפתיחת סניפים", הסביר הגורם.
צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, יוצא בעיקר נגד הסעיף שמדבר על הגדלת הייבוא של מוצרי מזון, אבל מתנגד להמלצות באופן כללי. "הייבוא מאד מרגיז אותנו", אמר. "אנחנו מתנגדים להמלצות הללו ואנחנו לא חושבים שזה יביא להורדת מחירים. מה שיביא להורדת מחירים זה הורדת עלויות של מע"מ על מזון והורדת מחיר המים, הארנונה והחשמל. הממשלה שלנו היא היחידה בעולם שמסירה היטלים ומקלה על הייבוא, כאשר כל הממשלות בעולם מטילות מגבלות על הייבוא כדי להגן על התעשייה המקומית שלהם ואצלנו החליטו משום מה להקל על היבוא. זה לא ישיג מטרה של הורדת מחירים מכיוון שהכסף הזה ייכנס לכיס של היבואנים ולא יגולגל לצרכנים".
בצד מסקנות המזון אושרו אתמול גם המלצות ועדת המשנה שעסקה במחירי החלב. הממשלה אישרה הפחתה של מחיר המטרה של החלב הגולמי על פני 4 שנים ובמקביל אישרה תוכנית לסגירת רפתות קטנות ולא יעילות. יחד עם זאת, גם כאן לא מדובר בבשורה צרכנית מובהקת, בין היתר מכיוון שרק לאחרונה עודכן מחיר המטרה של החלב כלפי מעלה ותנובה, שטראוס וטרה הודיעו כי יעלו מחירים. במצב הזה ועם מתווה הפחתה מתון במחיר המטרה, הפחתת מחיר החלב תחסוך לצרכנים לכל היותר כמה עשרות שקלים בחודש.
עם זאת, סעיף משמעותי בנושא החלב הוא עדכון שיעורי המכס ומכסות הייבוא, למעט על אבקת חלב וחמאה תעשייתית (עוד שינוי לרעת הצרכנים שהוכנס ברגע האחרון). עדכון שיעורי המכס ביחס ליתר המוצרים צפוי לפגוע בחקלאים ובמחלבות מקומיות ובעיקר בתנובה, היצרנית שמייצרת הכי הרבה גבינות קשות נכון להיום. לפני כשנה הוציא האוצר צו להגברת הייבוא של גבינות קשות על ידי הורדת מכסים עליהן ולפני כחודש הודיע השר שבכוונתו לפתוח את שוק החלב כולו לייבוא.
"הגענו להסכמות גם בעניין הזה", אומר דרורי. "יהיה ייבוא של 9,000 טון גבינות, אבל מתוכם רק 2,000 טון יהיו גבינות רכות. מעבר לזה יש יבוא של חמאה שולחנית, שמנת, חלב ניגר ויוגורטים. לא יהיה שינוי במכסות של אבקת חלב וחמאה תעשייתית כי אלה חומרי גלם. כל ההסכם הוא מידתי כדי לא לכרסם באופן קיצוני בייצור המקומי". המרוויחים העיקריים מסעיף זה יהיו הצרכנים ויבואני המזון, שמברכים על פתיחת השוק לייבוא והורדת המכסים שעד כה הפכו את הייבוא עבורם לחסר כדאיות.
