$
בארץ

קריסת מערכות: 2.3 רופאים לכל אלף איש בצפון הנגב

הרשות לפיתוח הנגב גיבשה תוכנית להקמת בית חולים שני בצפון הנגב, בצומת להבים. עכשיו רק חסרים לה 720 מיליון שקל ו-200 רופאים כדי לממש אותה. כתבה שלישית בסדרה

מיקי פלד 22:1003.10.10

נתחיל מהמספרים: באזור באר שבע רבתי חיים כיום כ־540 אלף איש. את אלו משרת כיום בית חולים כללי יחיד: בית החולים סורוקה בבאר שבע, שמפעיל 1,086 מיטות ומעסיק 648 רופאים. אם נבחן את נתוני אוכלוסיית הנגב כולה, נגיע לשיעורים של 1.8 מיטות לכל אלף איש (הנמוך בישראל) ו־2.3 רופאים לכל אלף איש (רק במחוז הצפון המצב רע יותר).

 

עוד בנושא:

 

 

נשמע עגום? זה עוד מצב אופטימי, יחסית לתחזיות הצמיחה לדרום: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה שעד 2025 המספר הזה יזנק ל־880 אלף תושבים (ללא הגירה או שינוי משמעותי בתוחלת החיים והפריון). תוכנית מטרופולין באר שבע מרחיקה לכת עוד יותר, ולפיה באותה שנה יחיו בנפת באר שבע 928 אלף איש - וזה בלי לחשב את המעבר של צה"ל לנגב והקמתן המתוכננת של עיר הבה"דים בצומת הנגב וקריית המודיעין סמוך לעומר, שבמסגרתן יעברו לצפון הנגב עשרות אלפי אנשי צבא קבע ומשפחותיהם, עד 2020.

 

אם אוכלוסיית נפת באר שבע תצמח לפי תחזית הלמ"ס, שיעור המיטות ב־2025 יירד ל־1.27 לאלף איש. אם תוכנית המטרופולין תתממש, השיעור יירד לשפל של 1.17 מיטות. כלומר, רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי יש להוסיף עוד 519 מיטות עד 2025.

 

  • ריכוזי האוכלוסייה שישרת בית החולים החדש. למפה - לחץ כאן

 

כדי לענות על האתגר הזה, החליטה הרשת לפיתוח הנגב ולנסות ולקדם את הקמתו של בית חולים כללי שני בצפון הנגב בצומת להבים. התכנית גובשה על ידי צוות בראשות פרופ' דב צ'רניחובסקי מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן־גוריון, ובוועדת ההיגוי שלה ישבה גם ד"ר אילנה בלמקר, מנהלת משרד הבריאות בדרום, ובכירים ברשויות המקומיות במחוז, במינהל מקרקעי ישראל, ובמשרדי התמ"ת, איכות הסביבה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל - אם כי נוכחותם של נציגי הממשלה לא בהכרח מצביעה על תמיכתם.

 

מימוש התוכנית הוא עדיין בגדר סימן שאלה: מענה אחר למצוקת הבריאות בדרום יכול להיות הכפלת מספר המיטות בבית החולים סורוקה (ראו מסגרת). במשרד הבריאות בוחנים את האפשרויות השונות, בשיתוף עם מנהלת מעבר צה"ל לנגב, בראשות חזי משיטה, אך אומרים כי בית החולים בלהבים לא עומד כרגע על הפרק. ועם זאת, נראה שהסיכויים לכך טובים - ולו בשל הצפי לצמיחה משמעותית בשירותי הבריאות באזור, כתוצאה מתוכנית מעבר צה"ל לנגב.

 

עוד 600 מיטות תוך עשור

 

"ההחלטה על הקמת בית חולים נוסף בנגב התקבלה במסגרת התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב ב־2005", אומר מאיר סהר, אחד מעורכי התכנית ולשעבר ראש הרשות לפיתוח הנגב. "צריך לזכור שמרגע שמחליטים עוברות שנים רבות עד שבית חולים מתחיל לפעול. עם הגידול הטבעי ומעבר צה"ל לנגב, אין ספק שהאזור צריך בית חולים נוסף - לא היום, אבל בעוד 10–15 שנה. בשביל זה צריך להתחיל ולהיערך כבר עכשיו".

 

לדברי סהר, נוסף לתוכנית החדשה, יש להרחיב גם את בית החולים סורוקה עד כמה שאפשר. "הצמיחה האפשרית של סורוקה היא של כ־200 מיטות נוספות, אבל מטרופולין באר שבע והמחוז כולו יצטרכו עוד כ־600 מיטות תוך עשר שנים", הוא מסביר. "זה לא עניין שולי: אם לא יקימו בית חולים נוסף זה יפגע ביישום של כלל התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב".

 

התוכנית שגיבש הצוות מסתמכת על אישור עקרוני לבניית בית החולים באזור התעסוקה עידן הנגב, שבשטח המועצה האזורית בני שמעון, במחצית הדרך שבין רהט מצפון ובאר שבע מדרום. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העניקה לתוכנית אישור ראשוני ב־2002, ותוכנית בניין עיר פורסמה ברשומות כבר ב־2006. לכן, מבחינה תכנונית, כבר אפשר לתכנן את בית החולים ולקבל היתר בנייה - אבל מובן כי ראשית נדרש אישור הממשלה להשקעה הכספית.

 

 

עלות ההשקעה הנדרשת להקמת בית החולים ותפעולו בשלוש השנים הראשונות לקיומו מוערכת ב־720 מיליון שקל. המדינה יכולה לממן את העלות בעצמה, או לנקוט מהלך דומה לזה של מכרז בית החולים באשדוד ולהגדיר מענק הקמה, כך שגוף פרטי או מלכ"ר כמו קופת חולים יהיה הבעלים ויממן את ההקמה והתפעול, ובתמורה יקבל הכנסות משטחי מסחר.

 

על פי התוכנית, המתקן יכלול מבנים ומתקני אשפוז, מרפאות חוץ, מעבדות ומשרדים, מלונית למבקרים ומנחת מסוקים. הוא ישתרע על 230 דונם ויקיף 132 אלף מ"ר בנוי; לשם השוואה, בית החולים סורוקה בבאר שבע משתרע על פני 300 דונם וכולל 180 אלף מ"ר בנויים.

 

בשלב הראשון ייבנו כ־40,370 מ"ר שיכילו 300 מיטות, בדומה לבית החולים ברזילי באשקלון. בעשור הראשון לפעילותו יתווספו לבית החולים עוד 300 מיטות, ובעשור השני עוד 300, כך שבמלאות לו 30 שנה יהיו בו 900 מיטות. בית החולים יוגדר כציבורי - בניגוד למרכזים פרטיים כמו אסותא - ולכן יכיל, כבר מהשלב הראשון, ארבע מחלקות עיקריות: מיון, יולדות, פנימית וכירורגיה.

 

שירותי מעבדה מורכבים יותר יתקבלו מבית החולים סורוקה, שימשיך להיות בית החולים הראשי בנגב. התוכנית מציעה גם כי סורוקה יספק את ניהול מחלקות המחשוב, הלוגיסטיקה וכוח האדם בשלבים הראשונים להקמה.

 

לא בונים על איזון תקציבי

 

עלות ההקמה של בית החולים נחלקת לארבעה מרכיבים: הפיתוח הסביבתי של הקרקע נאמד בכ־100 אלף שקל לדונם, כלומר 23 מיליון שקל. שנית, עלות בניית מ"ר במבנה עצמו (כולל תשתיות) היא 16 אלף שקל למ"ר, כלומר 640 מיליון שקל לשלב הראשון. לאלה יתווסף הציוד הרפואי, שיעלה כ־40 מיליון שקל, אם להסתמך על בתי חולים אחרים באותו סדר גודל. לבסוף ישנו המימון, כלומר השלמת הגירעונות שיהיו לבית החולים בשנתיים הראשונות להפעלתו, הנאמדים בכ־17 מיליון שקל. בסך הכל: 720 מיליון שקל.

מאיר סהר. "אם לא יקימו בית חולים נוסף, התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב תיפגע" מאיר סהר. "אם לא יקימו בית חולים נוסף, התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב תיפגע" צילום: הרצל יוסף

 

בחישוב מעט גס, כותבי התוכנית מוצאים כי אם מימון ההשקעה ייעשה כולו מהלוואה שהחזרה ייפרס על פני 20 שנה, אזי בריבית של 7% לשנה, ההחזר השנתי יהיה כ־68 מיליון שקל. ההכנסות, רובן מתשלומים של קופות החולים עבור ימי אשפוז וטיפולים, צפויות להגיע בשנה השלישית ל־202 מיליון שקל. באותה שנה צפוי לבית החולים גירעון מפעילות שוטפת של כ־26 מיליון שקל, כ־12.8% מההכנסות - בדומה לבתי חולים ממשלתיים בסדר גודל דומה.

 

בשלב השני, שבו יהיו בבית החולים 600 מיטות, ההכנסות צפויות לעמוד על 419 מיליון שקל בשנה, והגירעון השוטף על 43 מיליון שקל (10.2% מההכנסות). בשלב השלישי ההכנסות יעמדו על 867 מיליון שקל לשנה והגירעון יירד ל־14.7 מיליון שקל (1.7% מההכנסות), שכן הגודל יאפשר שימוש טוב יותר במשאבים. העלאת תעריפי יום האשפוז, שאותם קובע משרד הבריאות, יכולה לצמצם את הגירעון השוטף.

 

נתונים אלה עלולים להקשות על המדינה למצוא גורם פרטי שיעוט על הקמת בית חולים ציבורי - קושי שהתגלע כבר במקרה בית החולים באשדוד. בשל כך, כותבי התוכנית ממליצים להקים את בית החולים כחברה פרטית בע"מ, שהתקנון יגדיר אותה כחברה לתועלת הציבור שמטרתה שירותי בריאות בלבד, ואינה מחלקת דיבידנדים. הגדרה כזו תאפשר לחברה לקבל את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בלי צורך במכרז, ותאפשר גם קבלת הכרה של שר האוצר בה כמוסד ציבורי, המזכה את התורמים לו בזיכוי מס הכנסה בגובה של 35% מהתרומה.

 

הרווח של המשקיעים יהיה מחברה כלכלית שתקום לצד חברת בית החולים, ותנהל את שטחי המסחר, החניות ופעילויות כלכליות אחרות, ותעביר את הרווחים למשקיעים.

 

איפה יימצאו רופאים?

 

כבר כיום סובל הנגב מנחיתות במספר הרופאים לאלף נפש מול שאר אזורי הארץ. כך, בעוד שבתל אביב שיעור הרופאים עומד על 4.6 לאלף נפש ובירושלים על 2.9, בדרום מדובר על 2.3 (בצפון המצב רע עוד יותר: 2.1). שיעור האחיות בעייתי גם הוא בדרום, ועומד על 3.7 לאלף נפש, לעומת 5.5 במרכז, 5.6 בירושלים ו־3.8 בצפון.

 

כאן גם טמון הקושי הגדול השני (אחרי זה התקציבי): בית החולים, אם וכאשר יקום, יזדקק לכ־1,500 עובדים, מתוכם כ־200 רופאים וכ־430 אחיות. בשלב השני מספר העובדים יצטרך לגדול לכ־2,200, ומספר הרופאים עשוי לגדול ל־435. במצב הנוכחי, לא ברור מאיפה יימצאו הרופאים שיעבדו בו: גם כך, בעוד חמש שנים צפוי מחסור ברופאים, על פי תחזית משרד הבריאות.

 

הפתרון שמציעים כותבי התוכנית הוא מתן מענקים לרופאים לעבור לדרום, בתקווה שזה יעזור. ניסיון נוסף לפתרון הוא להגדיר את בית החולים כאוניברסיטאי, כמו סורוקה, כך שייקח חלק בהכשרת הסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון ויוכר כבית חולים שאפשר להתמחות בו, בתקווה שהרופאים הצעירים יישארו בו. אם יקום בית החולים, זו תהיה אחת המשימות הקשות של מנהליו, לא פחות מבנייתו.

 

ממשרד הבריאות נמסר כי "מטה משרד הבריאות וצה"ל בוחנים את נושא פריסת השירותים בנגב. נושא בית החולים בלהבים לא נידון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x