מנכ"ל אלביט נגד הפיטורים במשק: "יותר זול לשמר מקומות עבודה"

"כולנו נרצה בסוף לחזור למחזור עסקים רגיל", אומר יוסי אקרמן, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בראיון ל"כלכליסט". "אבל יש דברים שבהם אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, וכאלה הם פיטורי עובדים". "בימי משבר, אתה כמנהל צריך לחפש היכן לשים את הדולר האחרון שיש לך. אז אתה מבין שכדאי לטוס פחות לחו"ל, לקצץ קצת בתנאים ולהדק את החגורה. אבל לפטר לא צריך, אלא כמוצא אחרון. כשמשפחה באה להיערך לתקציב חדש, קודם כל מקצצים בגלידה של הילד, אבל לא מוציאים אותו מבית הספר".

מה לדעתך חלקה של הממשלה?

"בסך הכל הממשלה עושה מה שהיא צריכה לעשות - וזה להקטין הוצאות ולהגדיל את ההכנסות, גם אם זה ממסים. בשעת משבר צריך להשקיע כמה שיותר בתחומים שמייצרים מקומות עבודה, כמו מחקר ופיתוח ותשתיות. העניין הוא שעלויות ייצור של מקומות עבודה חדשים הן אדירות", אומר אקרמן. "לכן אני מציע שלפני שאנחנו מפטרים עובדים שאחר כך נצטרך לדאוג להם, בואו נעצור ונחשוב. העלויות של ייצור אותם מקומות העבודה לאלה שנפלטו מהמעגל גדולות יותר מהעלויות של שימור מקום עבודתם היום. אני קורא על היקף הקיצוצים בתקציב הממשלה ואת רשימת הגזירות, ואני מסכים שצריך לקצץ בשומנים. אולם המספרים שאני שומע על הקיצוץ בתקציב הביטחון הם מטורפים. קיצוץ של 3–4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון משמעו פיטורים המוניים".

יוסי אקרמן צילום: עמית שעל

 

בכמה עובדים מדובר?

"קיצוץ של מיליארד שקל יביא מיד לפיטורים של כאלף עובדים. אבל על כל עובד בתעשייה נפגעים גם ארבעה־חמישה עובדים בשירותים, כך שעל כל מיליארד שקל של קיצוץ בתקציב הביטחון יפוטרו 5,000 עובדים. הכלכלנים באוצר מכירים את המספרים האלה היטב. בעולם, בניגוד לישראל, מאוד נזהרים מלפגוע בפרויקטי מחקר ופיתוח ויודעים שמשמעות הדבר היא פיטורים של מהנדסים, שהמדינה תצטרך לחפש להם עבודה".

בנוגע למצבה של אלביט, אקרמן נשמע רגוע יחסית: "יש לנו צבר הזמנות של 5 מיליארד דולר, ואנחנו מדווחים כל הזמן על חוזים חדשים, בהם גם חוזים שחתמנו לאחרונה ושידווחו בקרוב. אבל אני מזכיר לעצמי מדי יום שלא לעולם חוסן. סביבת הפעילות של אלביט הושפעה מהמשבר הכלכלי, ולכן גם אנחנו מבצעים שורה של מהלכי התייעלות כדי להיערך לעתיד וכדי להימנע ממצב של פיטורים. אני מעריך שלא נפטר, אבל רצינו גם לגייס השנה עוד 500–700 מהנדסים. לאן הם ילכו עכשיו? לכן אני חושב שצריכה להיות מעורבות של הממשלה בתעשייה ומעורבות של התעשייה בממשלה".

גם הפרטה עתידית של חברות התעשייה הביטחונית אינה מדאיגה את אקרמן: "בכל המדינות מפריטים את התעשיות הביטחוניות, וכך צריך לעשות גם בישראל. באירופה רק 10% מהחברות הביטחוניות הן בבעלות ממשלתית, בארצות הברית אף לא חברה אחת ובישראל 60% מהתעשייה נמצאת בידיים שאינן פרטיות. למה מדברים אבל לא עושים את זה - זו כבר שאלה בפסיכולוגיה. אם יחליטו להפריט, כבר אמרנו בעבר שיש לנו עניין וכוונה לקחת חלק ברכישות שיתאימו לפעילות שלנו".