$
די לפיטורים

למה המדינה לא נלחמת במכת הפיטורים?

כולם מדברים על המלחמה באבטלה, אך בפועל לא נעשה הרבה. יותר ויותר אנשים מאבדים את מקום עבודתם מדי חודש, אך מדינת ישראל תקועה היום עם רעיונות ישנים שלא תמיד עובדים, תקציבים נמוכים והרבה כוונות טובות שמובילות לשום מקום

נעמה סיקולר ושאול אמסטרדמסקי 09:3821.04.09

על פי תחזית בנק ישראל, עד 2010 תזנק האבטלה לרמה של 8.3% ותקיף כ־300 אלף איש בממוצע. תוכנית חירום לאומית או אפילו פתרונות נקודתיים - אין. הבטחות, לעומת זאת, יש בשפע.

 

21 יום חלפו מאז הוכרזה הממשלה ה־32 של מדינת ישראל. למי שחשב כי מיד למחרת תגובש תוכנית לאומית להתמודדות עם המשבר הכלכלי, כפי שעשה ממשל אובמה, נכונה אכזבה.

 

אז איך תתמודד ישראל עם מכת הפיטורים? כרגע יש במחסנית שולחן עגול (של נציגי המעסיקים, העובדים והאוצר), עשרות שרים חדשים שעוד חושבים מה לעשות, שורה של מחקרים ותחזיות על כמה רע עוד יכול להיות ונציג עובדים אחד, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שגזר על עצמו שתיקה דווקא עכשיו. למעשה, ישראל כיום היא אחת המדינות היחידות שאין להן משנה כלכלית סדורה, בעיצומו של משבר כלכלי מהחריפים שידענו.

 

גם מה שנראה כמו בשורות חיוביות - 24.2 אלף דרישות לעובדים התקבלו בחודש מרץ בשירות התעסוקה, עלייה של 6.1% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד - הוא למעשה הסחת דעת. לקראת חג הפסח שחל השנה באפריל היתה דרישה מוגברת לעובדי מכירה ושירותים, אך אלו עובדים זמניים שיפוטרו: לראיה, יותר ממחצית הדרישות היו לעובדים בלתי מקצועיים. במקביל פנו ללשכות האבטלה במרץ יותר מ־20 אלף מחפשי עבודה, לעומת 17,830 בפברואר ו־11,856 במרץ אשתקד.

 

ברוש: "התוכניות הקודמות לא היו שוות כלום"

 

"לי דווקא אין טענות לממשלה החדשה", אומר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, האיש שבחודשים האחרונים שב ודרש תוכניות חילוץ נועזות. "תוכנית כלכלית אמיתית ושלמה מצד המדינה היא הדבר היחיד שיכול למנוע או לצמצם את הפיטורים ההמוניים במשק במשהו", הוא אומר, "אבל לא ניתנה לממשלה החדשה שהות מספיקה".

 

את יחסו הסלחני לממשלת נתניהו הוא מאזן בבטן מלאה על שר האוצר הקודם, רוני בר־און: "כל התוכניות הקודמות לא היו שוות כלום".

 

במשרד האוצר, לעומת זאת, טוענים כי בימים אלו הם עובדים על גיבוש חבילת צעדים למאבק באבטלה הגואה. צעדים אלה, אומרים באוצר, יהיו חלק מתוכנית החירום הכלכלית, שגיבושה אמור להסתיים בתוך כשבועיים. עם זאת, דחיית מועד אישור התקציב לאמצע יולי פועלת כחרב פיפיות בידי האוצר, שכן המשמעות היא כי עד אז לא יוכל המשרד להפעיל צעדים תקציביים להגדלת התעסוקה.

 

לפיכך, עד אז ייאלצו באוצר להסתפק בצעדים לא תקציביים, ובהם החרפת המאבק במעסיקי עובדים זרים בלתי חוקיים, הרחבת תוכנית ויסקונסין לפריסה כלל־ארצית, וכן הקדמת הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי לפריסה כלל־ארצית.

שטייניץ. צעדים שסוכמו בהסכם הקואליציוני שטייניץ. צעדים שסוכמו בהסכם הקואליציוני צילום: חיים צח

 

בצד גיבוש התוכניות וחבילות הצעדים נמצא גם משרד התמ"ת. "נושא התעסוקה יהיה הנושא המרכזי והראשון שבו אתעסק", אמר ל"כלכליסט" שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר, "אני יודע שהזמן משחק לרעתנו". תוכנית של ממש אין, כאמור, ולא ברור מדוע כלים מיידיים של המשרד, כמו המדען הראשי ומרכז ההשקעות, אינם נכנסים לפעולה.

 

שולפים פתרונות ישנים לבעיות חדשות

 

במשרד האוצר מתכננים שורה של צעדים, שחלק מהם כבר סוכמו במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין מפלגת העבודה. בין היתר מתוכננת הקצאת משאבים להוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום על חשבון המדינה והמעסיקים, והקמת קרן סיוע למפעלים על בסיס תרומת ימי חופש של עובדים.

 

שרגא ברוש אמר אתמול כי ידרוש, במסגרת השולחן העגול, תוכנית הלוואות לחברות ומפעלים בכל תחומי התעשייה והמסחר והגדלת ערבויות המדינה בביטוחי יצוא. גם ברוש אישר כי אחד הצעדים המשמעותיים עתיד להיות תוכנית מקיפה של הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, במימון כל הצדדים.

 

התוכנית אולי נשמעת טוב, אבל בפועל כל המהלכים הללו הושקו כבר ב־2008, וטרם הצליחו לחולל שינוי. קרנות הסיוע התגלו כסבך ביורוקרטי שמרבית המפעלים התקשו לשרוד בו, ורק עשרות מיליוני שקלים (מתוך יותר ממיליארד שהוקצו למטרה זו) הוענקו בפועל עד היום. למימון החל"ת הוקצו עד היום 150 מיליון שקל, עלות מקבילה למניעת פיטורי 200 עובדים לכל היותר. כמו כן, כלי הסיוע הוגבלו למפעלים בפריפריה - אף שמכת הפיטורים היא תופעה רחבה בהרבה.

 

באוצר נערכים גם להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה (צעד שעלותו נאמדת ב־750 מיליון שקל בשנה), צעד שנוי במחלוקת מבחינת יעילות. אחד החששות הוא שהארכת תקופת הזכאות תתמרץ מובטלים לא למצוא עבודה.

 

אחת מנקודות האור היחידות בתוכנית של האוצר היא עידוד התעסוקה באמצעות הגדלת תקציב ההכשרות המקצועיות (ב־100 מיליון שקל) ובאמצעות פרויקטים שכבר יצאו לדרך על בסיס תוכנית ההאצה, ותוקצבו מבעוד מועד (על בסיס תקציב 2008). עלות כל הפרויקטים שכבר תוקצבו מסתכמת ב־325 מיליון שקל - סכום קטן מאוד, שאינו יכול לחולל שינוי של ממש במפת התעסוקה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x