בדיקת כלכליסט: מכה לאוצר - מזוז פסל את התוספת לקצבאות הילדים

משרד האוצר פרסם אתמול (ב') את הנוסח הסופי של טיוטת חוק ההסדרים שיגיש בימים הקרובים השר יובל שטייניץ לממשלה - זאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הנחה את האוצר להכניס בה שינויים ותיקונים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כמה פרקים מרכזיים שנכללו בטיוטה המקורית של חוק ההסדרים הוסרו ממנה, ובמקביל התווספו לה פרקים חדשים.

אלי ישי, שר הפנים צילום: אורי פורת

קצבאות הילדים נעלמו

אחד הסעיפים המרכזיים שיצא מטיוטת החוק נגע להעלאת קצבאות הילדים. בטיוטה המקורית הוכנס סעיף העוסק בהעלאת קצבאות הילדים בהתאם לסיכום שהושג עם אלי ישי מש"ס בהסכם הקואליציוני, בעלות כוללת של כ־1.5 מיליארד שקל. לסעיף זה הצטרפה הסתייגות מבית מדרשו של האוצר, על פיה רק משפחות לילדים המקפידים להגיע למערכת החינוך וכאלה המקבלים את החיסונים שקבעה המדינה וניתנים בתחנות טיפת חלב יהיו זכאים לקבלת הקצבאות. בטיוטה שעברה תחת ידו של מני מזוז נעלם סעיף הקצבאות לחלוטין.

ל"כלכליסט" נודע כי הרקע לכך הוא התנגדותו של היועץ לתנאי שהוסיף האוצר ביחס לחיסונים הניתנים בטיפות החלב. במשרד המשפטים סבורים כי תנאי זה מפלה כמה קבוצות באוכלוסייה שאינן מחסנות את ילדיהן, על רקע אידאולוגי או בשל היעדר מודעות וקשיים גיאוגרפיים והוא עלול להיפסל בבית המשפט. בטיוטת החוק נותרו הסעיפים הנוגעים להעלאת קצבאות הזקנה, כאשר כל נושא קצבאות הילדים יזכה לטיפול נפרד בהמשך.

בעקבות הערותיו של היועץ המשפטי, נסג האוצר גם מכוונתו למנות חשב לוועדה לתכנון ותקצוב מוסדות השכלה גבוהה (ות"ת). במשרד האוצר מנסים בשנים האחרונות למנות חשב מטעמם לוועדה, כדי לפקח על הקצאת התקציבים במוסדות להשכלה גבוהה - למורת רוחה של זו. האוצר אמנם נאלץ לחזור בו מכוונה זו, אך טיוטת החוק עדיין כוללת החלטה להקים רשות ממשלתית שתדרג את איכות ההוראה והמחקר באוניברסיטאות והמכללות, באופן שיאפשר לתקצב אותן באופן דיפרנציאלי בהתאם לרמתן.

מס הכנסה שלילי לא יורחב

נדבך נוסף שנעלם מהטיוטה המקורית של האוצר נוגעת לכוונה להקדים את הרחבת תוכנית מס ההכנסה השלילי מאזורים מוגדרים מראש - לפריסה כלל ארצית. על פי התכנון, עובדים בעלי משכורות נמוכות היו זכאים למענק מס ראשון עבור שנת 2008 כבר בחודש יולי הקרוב.

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה צילום: גלעד קוולרצ'יק

כעת, לאחר הוצאת הסעיף מטיוטת החוק, ייאלצו העובדים להמתין עד לשנה הבאה כדי להגיש בקשות למענק מס עבור שנת 2009 בלבד. ייתכן שביטול סעיף זה קשור לעובדה שעובדי מס ההכנסה מאיימים שלא ליישם את הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי לכל הארץ עד שהאוצר יעניק להם תקנים חדשים ותוספות שכר.

גזרה אחרת שעקבותיה לא נודעו בנוסח המתוקן היא זו של שינוי שיטת הזיכוי במס לנשים עובדות. על פי הצעת האוצר, נשים עובדות יאבדו חצי נקודת זיכוי במס ואמהות לילדים בגילאי שנה עד שמונה יקבלו נקודת זיכוי נוספת בעבור כל ילד. במשרד האוצר אמרו בעניין זה כי ההצעה לא נעלמה, וכי מדובר בטעות סופר שנפלה במשרד המשפטים, שהיה אמור להעביר סעיף זה מחלק אחד בחוק ההסדרים למשנהו - אולם לא עשתה כן. בעקבות פניית "כלכליסט", אומרים באוצר שסעיף זה יושב להצעת החוק, ויכלל בנוסח הסופי שלה.

גלעד ארדן עוקף את הכנסת

בניגוד לסעיפים שהופיעו בטיוטת החוק המקורית ונעלמו מהנוסח הסופי, הנוסח שפורסם אתמול כולל גם כמה סעיפים חדשים - שכלל לא הופיעו בהצעה המקורית לחוק ההסדרים. הראשי שבהם הוא פרק שלם שמוקדש להגנת הסביבה. לפי גרסת החוק החדשה, האוצר מבקש לתקן את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה כך שהשר להגנת הסביבה לא יידרש לקבל את אישור ועדת הכלכלה כדי להשתמש בכספי הקרן לשמירה על הניקיון ולהזרימם לטובת מטרות שונות.

כיום קובע החוק כי קנסות המוטלים על החברות בהתאם לחוק הפיקדון מועברים לקרן מיוחדת זו, ורק אישור של ועדת הכלכלה מאפשר את השימוש בכספים אלו למטרות סביבתיות. באוצר מבקשים, כאמור, לבטל את הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה בתחום זה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה ודגל בהגברת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, הסביר ל"כלכליסט" כי מטרת הצעד היא להגדיל את מידת האפקטיביות של השימוש בכספי הקרן, אל מול לחצים גוברים של תאגידים שונים על חברי הכנסת בתחום זה.

באוצר מציעים שהכספים הנגבים במסגרת ההיטלים המוטלים על הטמנת פסולת יוכלו לשמש את הממשלה לטובת מטרות נוספות מלבד אלה הקבועות בחוק כיום - בהן קידום טכנולוגיות לטיפול במפגעי פסולת מסוכנת, לשיקום אתרי פסולת, ולחינוך והסברה לשמירה על איכות הסביבה.

ועדת התכנון למען שי אגסי

שי אגסי צילום: אוראל כהן

הנוסח הסופי של החוק כולל גם הצעה של האוצר להרחיב באופן מופלג את סמכויות הוועדה לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), הפועלת תחת משרדו של השר עוזי לנדאו, שנועדה לקדם באופן מואץ פיתוח של תשתיות שכאלה. במסגרת הרחבת סמכויות הוועדה, תוכל מעתה לאשר פרויקטים לאומיים במגוון תחומים: בנייה למגורים של יותר מ־250 יחידות דיור, פרויקטים בתחום התעשייה, המסחר והשירותים בשטח העולה על 15 אלף מ"ר, פרויקטים לתיירות בשטח העולה על עשרת אלפים מ"ר, מתקני גז טבעי ונוזלי, מתקני תקשורת, תשתיות טעינה לרכב חשמלי ופרויקטים בתחום הכרייה והחציבה.

בין כל אלה בולטת במיוחד הסמכות לאשר תוכניות בתחום תשתיות טעינה לרכב חשמלי. הפרויקטים המתוכננים בתחום זה נוגעים לחברת בטר פלייס של שי אגסי, שמתכננת להקים בישראל כבר בשנים הקרובות רשת ארצית להטענת כלי רכב חשמליים. על פי דברי ההסבר של האוצר, "לנוכח הצורך המיידי להאיץ את הפעילות הכלכלית במשק, מוצע להביא לקיצור הליכי תכנון של פרויקטים לאומיים באמצעות שימוש במנגנון הקיים, מעבר לאלה המוגדרים כיום בחוק".

מכשירי ההחייאה יחכו

באוצר מציעים גם לבטל חקיקה פרטית שהתקבלה בכנסת בקדנציה הקודמת. על פי הצעת האוצר, תבוטל הצעת החוק שלפיה מקומות ציבוריים יחויבו בהחזקת מכשירי החייאה (דפיברילטורים). את הצעת החוק, שהתקבלה בשנה שעברה, יזם שר התיירות הנוכחי, סטס מיסז'ניקוב ("ישראל ביתנו"). על פי ההצעה המקורית, קניונים, תחנות מרכזיות, אצטדיונים, בסיסי צה"ל ועוד, היו מחויבים להחזיק מכשירי החייאה למקרה הצורך. באוצר טוענים כעת שהבקשה לבטל את החוק נובעת בדרישה של התמ"ת, שטוען כי החוק כלל אינו בתחום סמכותו. עם זאת, בשל העובדה כי מדובר בהצעת חוק שיזם שר המכהן בממשלה הנוכחית, לא מן הנמנע שייאבק מול האוצר על מנת למחוק אותו מחוק ההסדרים.

בנוסף מציעים באוצר להקדים בשנה את הקמת הרשות הלאומית החדשה לאנרגיה. על פי ההצעה החדשה תחל הרשות לפעול כבר ביוני 2010, במקום במהלך 2011, כפי שהציעו באוצר קודם לכן. מאחורי הקמת הרשות החדשה עומד ניסיון לייעל את הרגולציה על משק האנרגיה, הסובלת כיום מסרבול.

בתחום התקשורת, הצליחו חברות הכבלים והלוויין לשכנע את משרד האוצר לבטל את התמלוגים שהן משלמות למדינה החל מאוגוסט 2012, מועד תחילתה של החבילה הצרה. בפרק הנוגע לרשות השידור נקבע כעת תוואי השקעה בסוגה עילית: על פי התוואי החדש, בשנת 2010 תחויב רשות השידור להוציא לפחות 15% מתקציבה למימון רכישת הפקות מקומיות. עד שנת 2012 תעלה דרישת הסף לשיעור של 25% מההוצאה לשידורים.

כמו כן, הוסיף האוצר לטיוטת החוק סעיף הקובע את פירוקן של חלק מהחברות הממשלתיות המוחזקת בידי המדינה בשיתוף עיריית תל אביב - הכוללת את החברה המנהלת את שטח נמל תל אביב כיום. נוסף על כך, תפורק החברה לפיתוח מזרח ירושלים בבירה.

כתבו: שאול אמסטרדמסקי, גיא מי־טל, מיקי פלד ואמיר טייג