שילוב מלאכותי: מערכות AI רחוקות מאינטגרציה ממשית בעולם העבודה

הצורך של חברות הטכנולוגיה להנפיק חדשנות מתמדת כדי להיחשב לרלבנטיות הפך את התחום לרווי במילות באזז ואופנות. בחמש השנים האחרונות התעשייה קפצה בין מחשוב ענן לביג דאטה ובין סייבר למציאות וירטואלית ומוגברת. בשנה האחרונה קשה שלא להיתקל באופנת הבינה המלאכותית (AI), אותו חלום ישן נושן שרבות מחברות ההייטק טוענות שכעת הוא קרוב מתמיד.

IBM, גוגל ומיקרוסופט מובילות את חזית הפיתוח בתחום עם מחשב העל ווטסון ותוכנת הבינה המלאכותית AlphaGO, שניצחה את אלוף העולם במשחק האסטרטגיה הסיני העתיק גו. מפתחי גוגל אף הוסיפו יכולות AI למנוע התרגום של החברה במטרה לשפר את יכולותיו, וגילו לאחר מספר חודשים שהבינה המלאכותית פיתחה לעצמה שפה חדשה יש מאין שנועדה לסייע בתרגום שפות לא מוכרות.

רובוט מבוסס ווטסון של חברת IBM צילום: בלומברג

אך למרות ההשקעה המסיבית בפיתוח וביחסי ציבור, ולמרות החשש בקרב קהלים מסוימים מפני השתלטות רובוטים ומערכות בינה מלאכותית על שוק העבודה, דו"ח עדכני של חברת המחקר פורסטר מקרר את ההתלהבות. לטענת החוקרים, יעבור עוד זמן רב עד שמערכות AI יוכלו להשתלב באמת בעולם האמיתי, העסקי או התעשייתי באופן ממשי ומועיל שאכן יאיים על עובדים בשר ודם.

מערכות בינה מלאכותית, כפי שמסבירים מחברי הדו"ח, מתוכננות להתמודד עם משימות מפרכות ורפטטיביות שמורכבות או מתישות עבור בני אדם. אך יותר מכך, הן עדיין נדרשות לעבודה בסיוע צמוד של מפקח אנושי. בנוסף, כדי לתפקד היטב הן נדרשות לעבד כמות עצומה של מידע כדי ללמוד איך לבצע את הפעולות הדרושות מהן, אפילו במקרים של פעולות פשוטות ביותר. ובשורה התחתונה, מערכות AI ואוטומציה מסייעות בתעשייה באופן מיטבי כאשר מוטלות עליהן משימות מדויקות ומוגדרות מאוד, שלא מתירות להן יותר מדי חופש פעולה.

לכן, ארגונים צריכים להבין את המגבלות של מערכות הבינה המלאכותית ולהתחשב בהן כשהם מטמיעים אותן בפעילותם. אלה אולי לא הרובוטים שאנשים רואים בעיני רוחם כשהם חושבים על AI, אך הם אלו שיאפשרו לצעוד אט־אט ובבטחה לעולם שבו בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה.