בין האצבעות: המציאות המדומה לא מצליחה לחדור למיינסטרים

החברות המובילות את ענף המציאות המדומה לא חשפו בתערוכת CES, שנערכה בסוף השבוע, דגמי משקפיים חדשים, אבל אחת מהן, HTC, הציגה מוצר חשוב יותר: תוסף חומרה לפלטפורמת המציאות המדומה שלה בשם Vive Tracker שיוכל להתחבר לפריטים כמו אלות בייסבול, מקלות גולף או רובי צעצוע, לעקוב אחר תנועתם בחלל בזמן אמת ולשלב חפץ וירטואלי מקביל ביקום המדומה של המשחק או האפליקציה. זה רכיב משמעותי כי הוא מייצג עוד צעד בדרך לפתרון הבעיה המרכזית שעומדת בדרכה של המציאות המדומה להפוך לטכנולוגיה מיינסטרימית ושימושית באמת: ממשק המשתמש.

טכנולוגיות המציאות המדומה נמצאות כרגע בשלב המעבר שבו היצרניות עדיין מחפשות את הפתרון הנכון לשליטה בעולם הווירטואלי: משתמשי האוקולוס ריפט זכו בחודש שעבר לצמד בקרי הטאץ' שמאפשרים לזהות את תנועת הידיים באוויר, עכשיו HTC מציעה זוג בקרים אלחוטיים משלה וגם גוגל הוסיפה לפלטפורמת דיי־דרים החדשה בקר אלחוטי פשוט יותר. אולם לא בטוח שגם זה יספיק כדי לשכנע את הקהל שמעבר למעגלי הגיימרים הכבדים.

מערכת אוקולוס ריפט עם שלטי טאץ' צילום: בלומברג

את סוג הפתרון שנחוץ אפשר אולי לראות בטכנולוגיות של חברות uSens וליפ מושן — חיישנים שמסוגלים לעקוב בדייקנות אחרי תנועת האצבעות בחזית הקסדה, ולספק למשתמש גרסה וירטואלית של כפות הידיים שלו. גם פתרונות אלו עדיין לא יתנו מענה מספק לתחושת המגע הפיזי בכפתורים וחפצים, אבל אם הם יפעלו היטב הם יכולים להיות המקבילה של מסך המגע עבור תעשיית ה־VR.