לישראל מראש לא היה סיכוי אצל אינטל
אם אינטל לא היתה בוחרת להשקיע כעת בשדרוג המפעל באירלנד היא היתה נאלצת לסגור את פעילותה שם ולפטר את מרבית העובדים. אפילו ההצעה המשודרגת של ממשלת ישראל לא עזרה להפוך את ההחלטה
הקרב על המפעל החדש והעתידי של אינטל היה קרב אבוד מראש. ההודעה הלא רשמית של מנכ"ל אינטל העולמית, פול אוטליני, לפני כשבועיים בכנס משקיעים, כי החברה תקים את המפעל החדש שלה באירלנד, למעשה לא היתה צריכה להפתיע אף אחד בממשלת ישראל, במשרד התמ"ת והאוצר. אינטל תיכננה להשקיע במפעל החדש 5 מיליארד דולר, ממשלת ישראל הסכימה לתת לחברה תמריצים בגובה כמיליארד שקל, אך התנתה את המענק בהקמת מפעל נוסף בצפון הארץ. אינטל התאכזבה מגובה המענק ־ 4% בלבד מגובה ההשקעה אולם גובה המענק לא היה הדבר היחידי שהכריע את הכף נגד ההשקעה בישראל. למעשה, גורמים בכירים בתעשייה ובממשלה טוענים כי הקרב על הקמת המפעל בישראל היה כמעט אבוד מראש כיוון שאינטל העדיפה את אירלנד מלכתחילה משיקולים טכנולוגיים ואסטרטגיים שלה.
אינטל שהחלה את פעילותה באירלנד ב־1989, מעסיקה במפעל העיקרי שלה בלייקסליפ כ־4,000 עובדים. בסך הכל השקיעה אינטל מאז נכנסה לאירלנד כ־7.5 מיליארד דולר. בישראל לשם השוואה השקיעה אינטל עד היום כ־9 מיליארד דולר. אם לא היתה בוחרת להשקיע כעת בשדרוג המפעל באירלנד היתה נאלצת לסגור את הפעילות ולפטר את מרבית עובדי החברה, צעד זה ממנו ניסתה אינטל להימנע לא היה מתקבל ברוח טובה באירלנד בפרט ובאיחוד האירופי בכלל. זו גם הסיבה שאינטל בחרה באירלנד למרות שזו לא הציעה לה מענק כספי במזומן כפי שהציע ממשלת ישראל אלא תמריצים אחרים שבמרכזם הטבות מס. רמז ראשון לבחירה באירלנד ניתן כבר בתחילת 2011 עת הכריזה אינטל על השקעה של 500 מיליון דולר בשדרוג תשתיות והמבנה של המפעל באירלנד. גם לאחר ההשקעה הזו לא יכלה לבצע בחירה שמשמעותה למעשה צמצום משמעותי של הפעילות במדינה.
בניין אינטל בחיפה צילום: אלעד גרשגורן ההצעה ששודרגה
אינטל קיבלה בתחילת 2011 מענק של 740 מיליון שקל בגין שדרוג קודם שביצעה לפעילותה. בהמשך השנה פנתה שוב לממשלה והודיעה כי היא שוקלת להקים פעילות מתקדמת של ייצור בטכנולוגיה של 14 ננומטר בהשקעה של כ־5 מיליארד דולר. אינטל ציפתה לקבל מענק של לפחות 10% מהיקף ההשקעה אולם במשרד האוצר ובמשרד התמ"ת החליטו לאחר בדיקה כלכלית שערכו להסתפק במענק של כמיליארד שקל בלבד ולהתנות אותו בהקמת פעילות נוספת מצד החברה בצפון הארץ עם עדיפות לבית שאן. במקור, הציעה הממשלה לאינטל מענק של 700 מיליון שקל לבניית המפעל בבית שאן ועוד 300 מיליון שקל לשדרוג המפעל בקריית גת לייצור בטכנולוגיה חדשה. אולם ל"כלכליסט" נודע כי לאחר שאינטל החלה לרמוז כי היא עשויה לבחור באירלנד החליטו לשנות את תמהיל ההצעה כך שהחברה היתה אמורה לקבל מענק במזומן של 800 מיליון שקל לשדרוג המפעל החברה בקריית גת ועוד 200 מיליון שקל להקמת פעילות של אינטל בצפון הארץ, בלי התחייבות לבית שאן. 800 מיליון שקל הם כאמור כ־4% מסך ההשקעה שהיתה אינטל אמורה להשקיע מתוך 4.8 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בקריית גת.
במצגת שהציג בתחילת מאי, ציין מנכ"ל אינטל אוטליני, שהחברה כבר החלה בעבודות הראשוניות הקשורות בהקמת שלושת המפעלים באורגון ובאריזונה שבארה"ב, ובלייקסליפ ליד דבלין באירלנד. על פי ההערכה אינטל תשקיע כמיליארד דולר בהקמת המפעל האירי, שייצר בטכנולוגיה של 14 ננומטר, כחלק מהיערכות אינטל לתחרות הייצור הגוברת בעולם.
"מדיניות המס פגעה"
"התמריצים שמציעות אירלנד וישראל אינן שונות באופן מהותי לחברות יצרניות", אומר ל"כלכליסט" רו"ח נדב גיל, מנהל מחלקת תמריצים בחטיבת המס בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "מצד שני, התמריץ שהציעה המדינה לאינטל גם לא היה גבוה במיוחד, היות וניתן על פי החוק להציע עד 20% מעלות המפעל, ובמקרה זה אנו מדברים על תמריצים בגובה 4% ממנו. לדעתי לא נושא התמריצים הוא שגרם לאינטל להחליט את ההחלטה שלה, אלא שורה של נושאים עסקיים אחרים שייתכן שאיננו מודעים אליהם".
אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, קושר בין נושא דיוני המס של אינטל ורשות המיסים לבין התחושה הכללית שמקבלת חברה בינלאומית בבואה לעבוד בישראל. "כשהמדינה שולחת חברות בינלאומיות לפריפריה ומספרת להם שמדובר באפס מס, היא לא מספרת להם שבעצם מדובר בדחייה של מס. הקשיחות של מדיניות המס, זו שבין השאר דורשת מאינטל לשלם קרוב ל־50% מס על הצטברות רווחים מלפני עשור, הוא זה שיכריע בטווח הארוך את מידת נכונותה של אינטל להישאר כאן. נתניהו ושטייניץ יודעים היטב שעיקר המס החשוב הוא לא מס על דיבידנדים, אלא מס ההכנסה שהעובדים משלמים כאן, והמע"מ על הנטו שלהם".
בכיר בענף ההייטק, שביקש להישאר בעילום שם, דווקא לא מוטרד מבחירתה של אינטל: "במידה רבה, החלטתה של אינטל להקים את המפעל באירלנד היא ברכה עבור הענף המקומי. לפי חישוב גס, אינטל לקחה עד כה מענקים בגובה 1.5 מיליארד דולר וייצרה 1,600 מקומות עבודה בקריית גת, כלומר עלות של מיליון דולר לעובד, שהיא יקרה למדי. בהתחשב בעובדה שאינטל דורשת כל שלוש שנים לבנות מפעל חדש בהיקפים יקרים הרבה יותר, עם סבסוד גבוה הרבה יותר, ולראייה מפעל אינטל העתידי בטכנולוגיית 10 ננומטר, שייעלה 7-8 מיליארד דולר, פי 1.5 מהמפעל שהיה אמור לקום בישראל, העסק הופך ליקר מאוד עבור המדינה".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי: "במשרד לא התקבלה הודעה רשמית מאינטל ויש לציין המשרד רואה חשיבות רבה בפעילותה של החברה בישראל, וישמח להרחבת פעילות זו. ההצעה האחרונה שניתנה לאינטל כללה, בשלב הראשון, מענק בסך 800 מיליון שקלים, עבור הרחבת פעילותה בקריית גת בהיקף של 2,450 עובדים לפחות. במידה ותקים החברה בנוסף גם מרכז מו"פ או ייצור באזור הצפון, בהיקף העסקה של 250 עובדים לפחות, יינתן לה מענק השקעה נוסף בסך 200 מיליון שקלים. להצעה זו, שהועברה לחברה בסוף 2011, לא התקבלה כל תגובה.
יש לציין כי צוות הבדיקה, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, אשר כלל חברים מאגף תקציבים, מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים, הגיש את ההצעה הטובה ביותר וזאת לאחר עבודת בחינה כלכלית, יסודית, של הנושא, המשקפת את יחס התשואה לעובד על ההשקעה. יודגש כי מתקיים שיתוף פעולה מלא בין אגף תקציבים למשרד התמ"ת והסכמה מלאה של הדרגים המקצועיים בנושא".
