העשור שבו מדינות יתבצרו ודור ה־Z יוביל מהפכת צריכה

בעשור הקרוב נקנה יותר יד שנייה, ניסע פחות במכוניות פרטיות, נדרוש מוול סטריט קפיטליזם מוסרי ונחזה בהתבצרות של מדינות מאחורי גדרות — אלה הם רק חלק מהטרנדים שחוקרי העתיד בבנק אוף אמריקה מריל לינץ' פרסמו במחקר חדש ומקיף. 

מובילי המהפכות הגדולות יהיו, על פי חזאי הבנק, בני דור ה־Z. הם נחשבים למובילי הדעה בכל הנוגע לשימור הסביבה והמלחמה בהתחממות הגלובלית, והתנהלותם תחייב את עולם הקמעונאות להמציא את עצמו מחדש. בזירה הגיאו־פוליטית, שינויי האקלים יפילו עוד עשרות מיליוני בני אדם אל מתחת לקו העוני, ומדינות יבינו שכדי לשרוד את המחסור, יהיה עליהן לדאוג בראש ובראשונה לעצמן. כתגובת נגד, חברות ומשקיעים יידרשו לפתח מצפון ולהעצים את הקהילה, ולא רק את הדיבידנדים.

הרבה נקודות שיא: הכל מתנקז לגלובליזציה

המחקר של בנק אוף אמריקה מגדיר את העשור הקרוב כעשור של Peaks, כלומר תופעות רבות יגיעו לשיא שלהן. כך, למשל, בין השנים 2027 ו־2030 תגיע צריכת הנפט ומוצריו לשיא. כך גם צריכת המכוניות, כאשר לראשונה, מספר כלי הרכב המונעים בדיזל או במנוע בעירה פנימית ירשום ירידה. גם הצריכה הבלתי מוגבלת בשווקים המפותחים תגיע לשיא, ויתבצע מעבר ממודל של בעלות לכלכלה מעגלית־שיתופית. השיאים כולם יתנקזו אל סוגיית הגלובליזציה, כאשר לראשונה זה עשורים, התנועה החופשית של אנשים, סחורות וכסף כבר איננה מובטחת. 

דליקה באוסטרליה צילום: גטי אימג'ס

"פה הכל מתחבר", מסביר חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ'. "מדינות יודעות כבר היום שהאתגרים שהן הולכות להיפגש איתם בעשור הקרוב הם בלתי נתפסים. דמוגרפיה, כלכלות בריבית אפס, שינויי האקלים — שזו השפעה חברתית לא נתפסת בכלל — ירידה בקצב הילודה. ולא פחות חשוב, צמיחה משמעותית בכל הנושא של ההייטק". לדבריו, המדינות מבינות שהן יהיו חייבות קודם כל לדאוג לעצמן. "כרגע רואים את הדברים האלה קורים", מוסיף ישראל. "אחרי נפילת חומת ברלין היו 15 גבולות פיזיים בעולם. היום יש כבר 77". מאידך, אחד התחומים שרושמים התפתחות מהירה הוא הקפיטליזם המוסרי, כלומר ההבנה ששוק ההון לא יכול לדאוג יותר לבעלי המניות בלבד. "התפקיד של חברות היום הוא להתחיל לדאוג בצורה הוליסטית להכל. חברה נותנת רווחה לבעלי המניות, לעובדים, לספקים, לקהילה ולסביבה. ואם היא לא תעשה זאת, היא תפגר אחרי חברות אחרות". הסביבה המאתגרת תגדיל בעשור הקרוב את רמות אי־השוויון.

חיים ישראל צילום: בועז אופנהיים

האינסטגרם שולט: דור ה־Z מחפש חוויות

העשור הנוכחי יהיה העשור של דור ה־Z — הדור הראשון שנולד לעולם אונליין. "הם מבחינתם סופר־מפוקסים על קיימות, על כלכלה חווייתית, ובגלל זה נושא אגירת החפצים יהיה סופר־קריטי עבורם", מסביר ישראל. "הם מבינים שיש פה השפעה סביבתית, סוציאלית, והם מבינים שהם לא צריכים את זה, שזה לא נותן חוויה. מספיקה תמונה אחת באינסטגרם, וזהו, לא צריך את החפץ יותר". כתוצאה מהשפעת הרגלי הצריכה של דור ה־Z והמודעות שהוא מוביל בנושאים של זיהום סביבתי וההתחממות הגלובלית, הצריכה של חפצים תגיע לנקודת שיא בעשור הקרוב, שממנה תלך ותדעך. במקביל, בני הדור ידחפו אל קצן את החנויות הפיזיות של העולם הישן. "הדור הזה חייב חוויה", מסביר ישראל. "82% מתהליך הקנייה שלו מתחילים אונליין. אם החנויות של הדור הישן לא יציעו חוויה, הן ייעלמו".

פליטים בגבול מקסיקו צילום: איי אף פי

אף שהקניונים משנים בימים אלה את חוויית הקנייה, הם עדיין מכוונים לדורות הבייבי בומרז, ה־X וה־Y, שעדיין מחזיקים את רוב הכסף. 2020 תהיה השנה שבה דור ה־Z יתחיל להיכנס לשוק העבודה, ובתוך חמש שנים מהיום הם יהיו הרבה יותר רלבנטיים. "כל מה שהרשתות עושות כרגע זה לשנות הרגלים כדי לקבל עדיין נתח שוק, משוק שנמצא בירידה", אומר ישראל, ומציג את מותג היוקרה גוצ'י כדוגמה לחברה שהתאימה את עצמה להרגלי דור ה־Z. "הם שינו את המוצרים ל־instagramable. המוצרים מכוונים מאוד לאיך זה ייראה באינטרנט, והם אחד המותגים שמצליחים להחזיק מעמד באופן יוצא מן הכלל. את הדור הזה לא מעניינות פרסומות, אלא איך זה יצטלם באינסטגרם, ועדיף שיהיה יד שנייה ולא מזהם". בהתאם, בנק אוף אמריקה מגדיר את דור ה־Z, דור ה־Difti, ראשי התיבות של Did it for the Instagram.

האקלים נמצא במרכז: גם אנרגיה נקייה מזהמת

אם עד היום ההתייחסות אל סוגיית האקלים התמקדה בהשפעה הסביבתית, הרי שבעשור הנוכחי יעבור הפוקוס אל ההשפעה החברתית, זאת על רקע תחזיות שלפיהן 100 מיליון איש יירדו אל מתחת לקו העוני בגלל שינויי האקלים. "אם בשנים האחרונות היו גלי הגירה בגלל מלחמות, כעת זה יקרה בגלל שינויי האקלים", אומר ישראל. אחת הדרכים לטפל במשבר היא בעזרת אנרגיה בת־קיימא, אך גם כאן קיימים מוקשים. כך, למשל, בטריות למכוניות חשמליות הן מזהמות מאוד, וכדי שיתרמו לסביבה, נדרש להן אורך חיים מסוים. גם הבטון הנדרש להקמת טורבינות רוח הוא מזהם, ויחלפו 36 חודשים מזמן תחילת פעולתה של טורבינת רוח, עד שהיא תתחיל לתרום לסביבה והתועלת תגבר על הזיהום.

השינויים יתרחשו בהדרגתיות. כך, למשל, נורבגיה, שהגדירה לעצמה מטרה להוציא מהחוק מכוניות רגילות ב־2025, האריכה את שנת היעד ל־2029. זאת מתוך הבנה, כי האצת התהליך תדרוש כמויות גדולות של נפט עבור הפעלת רשת החשמל של המכוניות ההיברידיות והחשמליות, והזיהום יגבר על התועלת. השפעת דור ה־Z על הירידה בביקושים למכוניות תורגש היטב. "דור ה־Z לא מאמין ברכבים פרטיים", מסביר ישראל. "בעולם המערבי ישנה ירידה של 50% במספר רישיונות הנהיגה. הם לא רוצים לנהוג, כי זה יקר, זה הורס את הסביבה, זה מבזבז זמן, זה לא חווייתי". במקומות מסוימים הם יעדיפו תחבורה ציבורית, אך האפשרויות מגוונות וכוללות שיתוף, קאר־פולינג, ובעתיד, גם מוניות אוטונומיות.