סין עלתה לליגת המשקיעות המובילות

הוועידה לענייני סחר והשקעות של האו"ם פרסמה בשבוע שעבר את דו"ח ההשקעות העולמי השנתי — המונדיאל של תעשיית ההשקעות הבינלאומית.

לפי ממצאי הדו"ח, בעוד אירופה עדיין מתמודדת עם שיקומה הכלכלי בעקבות המשבר הגלובלי, המשקיעים הסינים ממשיכים בדהירה תוך רכישת חברות מובילות ברחבי העולם.

אף כי רבים יודעים שסין היא מדינת היעד השנייה בגודלה בעולם להשקעות זרות (אחרי ארה"ב), בשנת 2000 היא אפילו לא הופיעה בטבלת 25 מדינות היעד המובילות. מי שחשב אז על השקעה בסין או על איתור משקיע סיני, היה מעורר גיחוך בקרב שותפיו לעבודה.

היום ברור כי שוק ההשקעות הזרות ביצע פנייה חדה לכיוון אסיה. על פי נתוני ועידת האו"ם, כ־30% מההשקעות הזרות מופנות לאסיה (כ־423 מיליארד דולר), וחלק הארי מגיע לסין. לכן, אף שהשקעה באסיה ובסין מורכבת מאוד ומחייבת אורך נשימה, תאגיד בינלאומי החפץ לשרוד חייב לפתח וליישם תוכנית עסקית השמה דגש על אסיה המתפתחת, עם סין במוקד.

הזדמנויות בעקבות המשבר

הצלחתה של סין בתחום ההשקעות הבינלאומיות היא דו־כיוונית, הן כמדינת יעד והן כמדינת מקור. בעוד שלפני עשור השקעה של חברה סינית מחוץ לסין היתה תופעה נדירה, הרי שב־2013 דורגה סין במקום השלישי (אחרי ארה״ב ויפן) בקרב מדינות המקור שהשקיעו כספים בחו"ל.

אף שסין מדורגת שלישית בטבלה, הסכום הכולל של השקעות זרות של סין והונג קונג (שבריבונות סין) מעמיד את סין כמדינת המקור השנייה בעולם.

המשקיעים הסינים עתירי ההון זיהו את ההזדמנויות העסקיות שצמחו במערב בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי — והחלו, בעידוד ממשלת סין, לבצע רכישות גדולות ברחבי העולם. עיון בטבלת המגה־עסקאות (בסכומים של יותר מ־3 מיליארד דולר) מצביעה על השחקנים המרכזים בזירה — ארה"ב, סין, יפן ורוסיה.

הגידול בשנים האחרונות במספר ההשקעות הזרות של משקיעים סינים הוא חסר תקדים בקנה מידה עולמי. בעוד היקף ההשקעות הזרות של חברות אמריקאיות גדל פי שניים (בהשוואה להשקעות הזרות שבוצעו בשנת 2000), היקף ההשקעות הזרות של משקיעים סינים זינק פי 22. זהו מירוץ בין הכלכלה האמריקאית לכלכלה הסינית, מירוץ אשר סין מדלגת בו בדילוגי ענק לעבר הפסגה.

בשר אמריקאי, חלב ישראלי

עם העסקאות הבולטות ב־2013 ניתן למנות את רכישת השליטה בחברת הגז הקנדית Nextel בסכום של 19 מיליארד דולר על ידי CNOOC הסינית, ורכישת חברת הבשר האמריקאית Smithfield בסכום של 4.7 מיליארד דולר על ידי חברת Shanghui. בדומה לביקורת שהופנתה כלפי תנובה, רכישת Smithfield, משווקת בשר החזיר הגדולה בארה"ב, עוררה ביקורת בקרב החקלאים האמריקאים שהתנגדו להעברת אחד מסמלי תעשיית המזון המקומית לידיים סיניות.

זו דרכו של עולם ההשקעות הבינלאומיות: יש המתנגדים מחשש לבאות, ויש התומכים מתוך הבנה של ההזדמנויות. ישראל נמנית עם המדינות שזכו לגל השקעות רציף מסין מתוך הכרה של המשקיעים הסינים בכוחה של התעשיה הישראלית עתירת הידע. מבין ההשקעות הבולטות בשנים האחרונות ניתן לציין את רכישת מכתשים אגם על ידי כימצ'יינה ב־2.4 מיליארד דולר, רכישת תנובה על ידי ברייט פוד ב־960 מיליון דולר, רכישת אלמה לייזרס על ידי קבוצת Fuson ב־221.6 מיליון דולר והשקעתו של איל ההון הסיני לי קא־שינג בטכניון (תרומה של 130 מיליון דולר).

לפי הערכות האו״ם, המגמה תימשך ובתוך שנתיים עד שלוש שנים, היקף הרכישות על ידי חברות סיניות יעלה על היקף ההשקעות הזרות בסין — נתון המעיד על כוחה העולה של סין. מידע זה מהותי לחברות ההייטק הישראליות החפצות במשקיעים זרים.

השנה סין וארה"ב מככבות בראש הטבלה, והקרב במונדיאל ההשקעות צמוד. יש לזכור שכדי לצלוח את הדרך, חובה להביט לכל הכיוונים. מערבה לארה"ב ומזרחה — לעבר סין.