המתמודדים לנשיאות צרפת קבעו: המסים חייבים לעלות

המשבר הכלכלי הפוקד את צרפת עשוי להחזיר לשלטון את המפלגה הסוציאליסטית ובראשה פרנסואה הולנד, אחרי שלושה עשורים של שלטון קואליציות ימניות.

לקראת הסבב הראשון של הבחירות לנשיאות שיתקיים ביום ראשון, הנשיא ניקולא סרקוזי עושה כל שביכולתו כדי לשכנע את ציבור הבוחרים

אף כי סרקוזי מוביל בסקרים בסבב הראשון עם 28% לעומת 27% להולנד, הוא מפסיד לו בהפרש גדול בסבב השני - 45% לעומת 55% מהקולות. כך לפי מכון הסקרים הנחשב Harris.

סרקוזי מסיים את הקדנציה עם 10% אבטלה, שיא של תריסר שנים ופגיעה בדירוג האשראי המושלם של צרפת. לפי הבנק המרכזי של צרפת, הרבעון הראשון יסתיים ללא צמיחה לאחר שברבעון האחרון של 2011 התרחב המשק ב־0.2%.

"אי אפשר לנהל מדיניות תקציבית הדוקה במשך שנתיים ולצפות לקצב צמיחה גבוה במקביל", אמר מישל מרטינס, כלכלן בכיר בבנק סוסייטה ג'נרל לסוכנות רויטרס. הולנד מנצל היטב את המצב לטובתו ובראיון לערוץ טלוויזיה פראנס 2 הבטיח לחזק את הצמיחה במשק. עם זאת, הוא נאלץ להודות כי בדומה לסרקוזי הוא ימשיך ללכת בדרך של צמצום הגירעון לרמה של 3% מהתוצר תוך הקפאת הוצאות. בכוונתו לרפד את קופת האוצר מהעלאות מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות.

אנליסטים אומרים באופן חד־משמעי כי סרקוזי משלם את המחיר של ההידרדרות הכלכלית כאשר מנגד, הבטחותיו של הולנד להטיל מס עשירים נפלו על הרבה מאוד אוזניים קשובות.

הקפיץ את החוב

סרקוזי עתיר הניסיון מנסה לגייס עובדה זו לטובתו ומזהיר את הציבור מפני חוסר הניסיון של הולנד. לטענתו, יהיה זה מהלך מסוכן להעביר לידיו את המושכות בעיצומו של משבר כלכלי. סרקוזי מרבה להשתמש בדוגמה של ספרד השרויה במשבר חריף לאחר שבע שנות שלטון של מפלגת שמאל סוציאליסטית וגם מתריע מפניי עלייה בתשואה על האג"ח הצרפתיות במקרה של ניצחון להולנד, מה שיוביל לאובדן אמון המשקיעים.

הולנד לא נשאר חייב ואומר בראיון לעיתון הצרפתי "לז אשו" (Les Echos) כי אם משהו מדאיג את השווקים הרי זו העובדה שסרקוזי - שהקפיץ את החוב של צרפת ב־600 מיליארד יורו מאז מונה לנשיא - יישאר לקדנציה נוספת. "החוב של צרפת הגיע לשיא של 85.8% מהתוצר ו־S&P הפחיתו את הדירוג המושלם שלנו בינואר", מזכיר הולנד. מנגד, גם לטענות הבחירות של סרקוזי ישנה אחיזה במציאות. בפעם האחרונה שבה נבחר מנהיג המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות (ב־1981) השוק הצרפתי הזדעזע והבורסה צנחה בשיעור דרמטי של 20%.

הן סרקוזי והן הולנד קבעו לעצמם יעד לאזן את התקציב על ידי שמירה על קצב עלייה בהוצאות מתחת לשיעור האינפלציה, כאשר סרקוזי מתכנן לעשות זאת עד 2016 והולנד עד 2017.

דומיניק ברבט, כלכלן ראשי בבנק BNP פאריבה, מצביע על הבדל מהותי בין השניים. בראיון לרשת CNBC הוא מסביר כי בעוד שהולנד מבקש להעלות את המסים באופן גורף, סרקוזי רוצה לפעול בצורה מאוזנת יותר עם הקפאה של חלק מהוצאות והעלאה מוגבלת של מסים נבחרים.

הולנד פועל להקטנת שכרם של הנשיא והשרים ב־30% ולהטלת מס של 75% על הכנסה שנתית גבוהה ממיליון יורו. בעוד שהולנד מעוניין למסות את כל רווחי החברות ולהתנות את גובה המס בגודלה של החברה, סרקוזי מבקש להטיל מס על רווחי תאגידים גדולים. לפי התוכנית של הולנד, תאגידי ענק ישלמו 35%, חברות גדולות 30% ועסקים קטנים 15%.

מומחים לסקרים, שמעריכים כי עבור סרקוזי המצב נראה כעת חסר סיכוי, מזכירים כי למתמודדים יש אויב אחד משותף - האדישות של הציבור הצרפתי.

מס חברות מדורג

על פי הסקרים, שיעורי ההצבעה הפעם יהיו נמוכים במיוחד, כאשר לא פחות מ־29% מהצרפתים יוותרו על זכות הבחירה שלהם. כדי לעורר את הצרפתים מהתרדמת מנסים המתמודדים לשוות חשיבות קוסמית למערכת הבחירות. "לא רק עתידה של צרפת מונח על הכף, אלא הישרדות הציביליזציה", הכריז סרקוזי.

הולנד לא נשאר חייב והצהיר כי מדובר לא בבחירות צרפתיות אלא "בהחלטה שתעצב את ההיסטוריה של אירופה כולה". בינתיים, שיעורי ההצבעה הצפויים צונחים בקצב מהיר יותר מהפופולריות של סרקוזי.