סין נערכת לשנה נוספת של האטה ומלחמה בבועת הנדל"ן

סין מגיעה ל־2012, שנה קריטית של חילופי שלטון בכלכלה השנייה בגודלה בעולם, כשלראשונה זה שנים היא מציגה סימני האטה משמעותיים בדהרה הכלכלית של העשורים האחרונים.

הפערים הכלכליים רחבים מתמיד, וגם גלויים יותר מבעבר, וגורמים תסיסה לא מעטה. הכלכלה מתנדנדת בין חששות מאינפלציה לחרדה מנחיתה קשה, האטה משמעותית ופיטורים המוניים. ההגבלות על ביקורת פומבית הולכות ומתרבות, ושוקי היצוא המסורתיים של סין באירופה ובארה"ב שוב נחלשים. ברקע, מאחורי הקלעים, מתרחש מאבק על השלטון בסין בין האנשים שיקבעו את הכיוון של המשך התפתחותה. אלה יהיו הנושאים שיעסיקו את המעצמה מהמזרח בשנה הקרובה:

"היעד של סין הוא להמשיך בצמיחה יציבה ויחסית מהירה", נאמר בהצהרה שהוציא השלטון בסיום הוועדה השנתית לתכנון הכלכלה אתמול. ההצהרה כינתה את מצב הכלכלה העולמית "עגום ומסובך ביותר". המוטו של כלכלת סין בשנה הקרובה, על פי המסמך שפורסם בסוכנות הידיעות הרשמית שינחואה, יהיה "התקדמות תוך שמירה על יציבות" כאשר הפירוש הסיני ליציבות הוא: "שמירה על מדיניות מאקרו־כלכלית יציבה, עם צמיחה כלכלית מהירה יחסית, מחירים יציבים לצרכן ויציבות חברתית".

החשש מאינפלציה נחלש

סין תשמור על מדיניות מוניטרית זהירה, על פי המסמך, מה שאומר שהבנקים כנראה ימשיכו להיות מרוסנים ביכולתם להעניק הלוואות, וגם שתימשך תזוזה אטית ללא פריצת דרך משמעותית בנושא ייסוף היואן, למרות הלחץ הבינלאומי.

המדיניות הפיסקאלית, אומרים המנהיגים הכלכליים, תהיה "פרואקטיבית", מה שמחזק את ההערכות כי סין תיזום תוכנית תמריצים נוספת כדי לעצור את המשבר האירופי מלהגיע לגבולותיה. הדבר דומה למה שעשתה ב־2008, כשהעבירה לכלכלה המקומית תמריצים בסכום של כמעט חצי טריליון דולר כדי לעצור את המשבר הפיננסי שהחל בארה"ב.

ארגון ה־OECD הפחית את תחזית הצמיחה של סין ב־2012 החודש ל־8.5%, זו תהיה הצמיחה האטית ביותר במדינה זה עשור, לאחר שהצמיחה ב־2011 צפויה לעמוד על 10.4%.

החשש מאינפלציה בסין, שאפיין את 2011, נחלש בחודשים האחרונים לאחר שנראה היה שבועת הנדל"ן מאבדת אוויר במהירות. עם זאת, בכירים סינים אישרו אתמול כי יפעלו בשנה הבאה להוריד את מחירי הדיור באופן אינטנסיבי. מחירי הדירות בערים הגדולות ירדו בנובמבר זה החודש השלישי ברציפות וקבלנים מדווחים על קושי למכור דירות שכבר הושלמו.

התסיסה החברתית מתעצמת

בשנגחאי, מאות רוכשי דירות עוררו מהומות בחודש שעבר לאחר שהתברר להם שדירות בפרויקט חדש נמכרות בהנחות משמעותיות, לאחר שהם, שרכשו דירות מוקדם יותר, שילמו מחיר מלא.

ההיחלשות בשוק הנדל"ן בסין שונה באופייה מזו של ארה"ב ומאיימת בעיקר על הממשלות המקומיות השונות, שרוב הכנסותיהן מגיעות ממכירת קרקע ליזמים. חבילת התמריצים והמדיניות המוניטרית הרופפת ב־2009 גרמה להשקעות יתר ולצבירת הר חובות עצום של ממשלות מקומיות שונות. ההיקף המדויק של החובות האלה לא ידוע, כיוון שרבים מהם אינם מופיעים בספרי החשבונות והלוואות רבות מושגות בדרכים עקיפות.

ביולי הזהירה סוכונת הדירוג מודי'ס כי החובות האלה עשויים להגיע ליותר מחצי טריליון דולר. הבעיות בממשלות המקומיות מאותתות על כך שכלכלת סין, למרות רזרבות המט"ח, הצמיחה הגבוהה והעודף המסחרי, עומדת על יסודות רעועים למדי.

במקביל לבעיית החובות, ההסתמכות של ממשלות מקומיות על הכנסות ממכירת קרקע יוצרת גם בעיה חברתית קשה בסין: הקרקעות הנמכרות מופקעות לעתים קרובות מאיכרים או מתושבים עירוניים שאינם מקבלים פיצוי מספיק, אם בכלל. מאז 2009, הממשל הפסיק לפרסם את הנתון של הפגנות ותקריות המוניות ברחבי המדינה, שעמד אז על 180 אלף בשנה וכנראה גדל בינתיים עוד יותר. הרוב המכריע הוא תקריות מינוריות יחסית, אבל במחוז גואנגדונג השבוע נראתה דוגמה קיצונית לתסיסה החברתית שרוחשת ממש מתחת לפני השטח בסין כולה.

בעיירה ווקאן שבמחוז הדרומי התושבים, שזועמים על הפקעת כמעט כל האדמות החקלאיות שלהם לצורכי פיתוח, פתחו במרד של ממש וגירשו אתמול את כוחות המשטרה מן הכפר אחרי שניסיון להידבר עם השלטונות הסתיים במעצר של מנהיגי המפגינים ובמותו של אחד מהם במעצר. השלטון, בתגובה, הטיל מצור ומונע העברת מזון לתושבים המפגינים.

מהומות דומות צפויות להפוך יותר ויותר שכיחות עם המשך הפקעות הקרקע, בצירוף הצפי להאטה ביצוא הסיני בגלל המשבר באירופה שעלול לגרום לאובדן מקומות עבודה ולאבטלה אצל המעמדות הנמוכים. המשימה שסין מכנה "שמירת יציבות", כלומר המשך צמיחה כלכלית תוך שליטה חזקה יחסית באוכלוסייה, צפויה להמשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות, ולהפוך מורכבת יותר ויותר.

 

הפגנה נגד הפקעת קרקעות בווקאן שבדרום סין צילום: איי אף פי

על חבל דק מעל תהום

שמירת היציבות היא המוטו של המשטר, אבל ההנהגה עצמה יש ויכוח איך להשיג יציבות. ויכוחים בתוך ההנהגה העליונה בג'ונגנאנחאי, המתחם המבוצר במרכז בייג'ינג שבו שוכנים המנהיגים הבכירים, הם נושא לספקולציות רבות, כיוון שהם מתנהלים בחשאיות רבה.

באוקטובר 2012 סין תבצע בפעם השנייה בתולדותיה חילופי שלטון מסודרים. הנשיא חו ג'ינטאו יפרוש מתפקידו כיושב ראש המפלגה הקומוניסטית ויוחלף ככל הנראה על ידי סגן הנשיא, שי ג'ינפינג, שיקבל בתחילת 2013 גם את תפקידי נשיא המדינה והמפקד העליון של הצבא. ראש הממשלה וון ג'יה־באו יוחלף גם הוא, ככל הנראה על ידי סגנו לי קה־צ'יאנג, ובכך יועבר השלטון הסיני לדור הבא של מנהיגים בשנות החמישים לחייהם.

הפרישה של המנהיגים הבכירים פותחת את הדלת לדור חדש של מנהיגים שמתחרים כעת ביניהם על שבעה מקומות פנויים בגוף העליון. הגילוי מי ייבחר לוועדה, שיבוא רק באוקטובר, יאותת על הכיוון הכלכלי והפוליטי שסין תיקח בשנים הבאות. המאבק העיקרי שנראה כרגע הוא בין בו שילאי, מזכיר המפלגה של צ'ונגצ'ינג, העיר הגדולה בסין, ובין וואנג יאנג, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג המתועש בדרום המדינה.

בו התפרסם בניסיונו להחיות "תרבות אדומה", בעוד שוואנג דוגל במדיניות ליברלית בהרבה שרבים מוותיקי המפלגה אינם רואים בעין יפה. בחירה של שניהם עשויה ליצור מצב שבו בפעם הראשונה מאז 1989 יש מחלוקת כמעט גלויה בתוך ההנהגה הבכירה בין שמרנים לרפורמיסטים.

כל התהליך הבלתי שקוף יצטרך להתבצע, בסביבה של כלכלה גלובלית במשבר ודרישה ציבורית גוברת לשקיפות ולאחריות ממשלתית. האיזון העדין שנדרש מסין כדי לצלוח את השנה הבאה נראה מסובך מתמיד, אבל ההנהגה הסינית כבר הוכיחה שאין לה מתחרים בתחום הצעדה על חבל דק מעל תהום, וכנראה שכך היא תעשה גם השנה: בלי רפורמות משמעותיות, עם הרבה איזונים, ובתקווה לא לאבד שליטה.