נגד הזרם: בדובאי מתעוררים למציאות הכואבת

לפני המשבר הגלובלי הנוכחי נהנתה אמירות דובאי משגשוג חסר תקדים שהעלה אותה על מפת העסקים העולמית. אך בחודשים האחרונים מתעוררים בבירת העסקים של המזרח התיכון למציאות חדשה ולא מוכרת. הנחיתה של דובאי כואבת, ויעידו על כך עשרות אלפי העובדים הזרים שכבר נאלצו לעזוב, ושוק ההון המקומי

הצלחה ללא נפט

דובאי הצליחה בתוך כמה עשורים להיהפך מעיר נמל שקטה על חופי המפרץ הפרסי לאחת הערים המשגשגות והמדוברות בעולם. כלכלת דובאי צמחה מאז 2002 בעשרות אחוזים. לדוגמה, ב־2005 שהיתה שנת שיא במשק המקומי הגיע שיעור הצמיחה ל־16%. חרף המשבר ברבעון האחרון של 2008 השיגה כלכלת דובאי בשנה שעברה צמיחה נאה של כ־8%.

בהבינם את מוגבלות משאב הנפט, פעלו ראשי האמירות ללא לאות להפיכת דובאי למרכז מסחרי, נדל"ני, תיירותי ופיננסי.

נדמה כי הקו המנחה של דובאי היה: "שופוני, יא נאס!" (ראו אותי, אנשים!), כלומר, הפרויקטים היו צריכים להיות כמה שיותר גדולים ומנקרי עיניים. לכל אלה הצטרפה אווירה עסקית משוחררת ונטולת פיקוח וביורוקרטיה. זה, בסופו של דבר, מה שהפיל את דובאי. חברות הנדל"ן לוו במשך השנים סכומי עתק כדי לבצע את הפרויקטים האדירים, אך הגולל על חגיגת ההלוואות נסתם עם פרוץ המשבר בוול סטריט.

סוף חגיגת הנדל"ן

כיום יש בדובאי פרויקטים גרנדיוזיים התקועים ללא מימון, חלקם באמצע העבודות. למשל, פרויקט התיירות והמגורים להקמת ארכיפלג "העולם" מול חופי דובאי של חברת הנדל"ן נח'יל נעצר לפני הקמת האי השלישי בו. החברה המבצעת, ואן אורד מהולנד, חתומה על הסכם לבנייה המוערך ב־2.5 מיליארד יורו, אולם היא לא החלה בעבודות המתוכננות עקב היעדר המימון הדרוש. פרויקט שאפתני נוסף שבוטל הוא זה של הקמת מסלול מירוצי מכוניות "פורמולה 1", שהיה אמור לבצר את מעמד דובאי כיעד תיירות עולמי. אלו רק שתי דוגמאות מרשימה ארוכה.

התמונה קודרת למדי, אולם בשורה התחתונה דובאי תשרוד במשבר הנוכחי. היא תעשה את זה עם לא מעט לקחים שיהיו חייבים לעמוד לנגד עיניהם של פרנסיה בעתיד. רגע לפני הנפילה למדרון הפיננסי החלקלק קיבלה לפני כשבועיים דובאי "גלגל הצלה" מהאמירות השכנה והבכירה יותר, אבו דאבי.

מחיר פוליטי לשגיאות

ראשי אבו דאבי, העשירה שבאמירויות בזכות עתודות הנפט האדירות שלה, חילצו את דובאי מהמצר הפיננסי בכך שנתנו הסכמתם לבנק המרכזי של המדינה לרכוש איגרות חוב למשך חמש שנים שהונפקו על ידי ממשלת דובאי. שווי האג"ח 10 מיליארד דולר. בשנתיים הקרובות צפויה אבו דאבי לרכוש אג"ח בשווי דומה ובכך להזרים את הנזילות הדרושה לקופתה של דובאי כדי למנוע את קריסתה ובכך גם למנוע משבר ברמת המדינה. בדובאי מבינים כי הצעד של אבו דאבי לא היה אקראי; דובאי תצטרך לשלם בעתיד את החשבון הפוליטי על ההפקרות הפיננסית של השנים האחרונות.

בדובאי מקווים כי ההימנעות העכשווית ממשבר נזילות חמור תסייע לאמירות להשיג את יעדיה הכלכליים. לשם כך, תקציבה של דובאי לשנה הפיסקאלית של 2009 לא רק לא הוקטן אלא אף הועלה ב־42% להוצאה כוללת של 10.2 מיליארד דולר. כ־45% מסכום זה מופנים לפיתוח מגזר התחבורה הציבורית.

מעבר לכך, בדובאי סבורים כי המצוקה הפיננסית הזמנית לא תמנע ממנה להגשים את יעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית הנמצאת בתוקף עד 2015. לפי התוכנית, כלכלת האמירות צפויה לצמוח בכל שנה בכ־11% (מובן כי השנה יעד זה רחוק מהשגה), ובסופו של התהליך התוצר המקומי הגולמי אמור להגיע לכ־108 מיליארד. זה אומר תמ"ג לנפש של 44 אלף דולר לעומת 33 אלף דולר ב־2005.

היעדר שקיפות

עוד לפני המשבר הבעיה היתה היעדר השקיפות בביצוע העסקים. הדבר בא לידי ביטוי מוחשי, בין השאר, במניעת מידע על מצבה האמיתי של האמירות נוכח המשבר הפיננסי העולמי. העובדה שהנהגת דובאי לא דיווחה בגלוי לתושבי העיר מאז החלו הצרות הכלכליות יצרה גל שמועות על המצב הכלכלי ומצבן של החברות המובילות.

רק באחרונה צוטט גורם רשמי המקורב למשפחת אלמכתום השלטת שהודה כי חובות דובאי נאמדים ב־80 מיליארד דולר. חוב זה אינו מבוטל בהשוואה לתוצר המקומי הגולמי של דובאי המוערך ב־55 מיליארד דולר.

האלם שגזרה עליה המשפחה השלטת אינו טקטי - הוא משקף הלם של ממש מחומרת המשבר. בקרב קהילת העסקים התעוררו בהקשר זה תהיות לגבי היכולות העתידיות של אותה הנהגה להוביל את דובאי בעתיד, אולם ביקורת כזו מושמעת כמיטב המסורת בחדרי חדרים.

"חוויה מתקנת"

בשל הליקויים רבים בקהילת העסקים בדובאי סבורים כי העיר תצא נשכרת מהמשבר הנוכחי. כמו בוול סטריט, כך גם בדובאי, הקיץ הקץ על אותם אנשי עסקים חמדנים וספקולנטים. עתה ברור מי הם השחקנים הרציניים בשוק ששמים מבטחם בעתידה של דובאי ומי היו רק אופורטוניסטים. ואולי החשוב ביותר הוא שרמת החיים הגבוהה שלעתים היתה מלאכותית חלפה לה מן העולם בדובאי.

לפיכך, בדובאי מאמינים כי תהליך החזרה "לגודל הטבעי" העובר על האמירות בימים אלה רק ייטיב עמה בחלוף המשבר העולמי. כשזה יקרה, כך מאמינים שם, ידברו שוב על התשתיות והשירותים המתקדמים ופחות על העלמות העין והלבנת הכספים.

עתיד לא פשוט

בחודשים הקרובים צפויים לדובאי עוד מבחנים לא פשוטים. השנה אמורה דובאי להחזיר חובות של 20 מיליארד דולר, כולל כמה הלוואות המסתכמות ב־4 מיליארד דולר עבור הבורסה המקומית. אולם אם לשפוט לפי תגובת המשקיעים המיידית, נראה כי הם כבר רואים את האור שבסוף 2009. ההתגייסות של אבו דאבי לטובת דובאי עוררה את הבורסה המקומית. לאחר חודשים של ירידות נרשמה בפברואר 2009 עלייה של כ־2 מיליארד דולר בשווי שוק ההון הפיננסי בדובאי. סימן לבאות?

ד"ר גיל פיילר הוא מנכ"ל אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) ודורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר  www.infoprod.co.il