• תפריט
ספורט ישראלי

מכבי תל אביב ומכבי חיפה: ניתוח הדו"חות הכספיים לעונות 2014-2016

נראה שגם במימוש מלא של הפוטנציאל שלהן, מיקום באחד משלושת המקומות הראשונים בטבלה, 20-25 אלף צופים בממוצע למשחק, חוזה שידורים משודרג והשתתפות בשלב בתים אירופי, הקבוצות במבנה הנוכחי שלהן צפויות להמשיך ולשרוף לבעליהן עשרות מיליוני שקלים בשנה. מה שאולי מדאיג יותר זה מבט על דוחות מכבי תל אביב בעונת הצ'מפיונס, שמצביעים על הפסד אפילו בעונה זו

צח קסוטו 12:2309.11.17

מכבי תל אביב ומכבי חיפה פרסמו לאחרונה את דוחותיהן הכספיים לעונות שהסתיימו במאי 2014, 2015 ו- 2016.

 

 

 

 

מכבי תל אביב נגד אסטנה באירופה. דוחות חלקיים מכבי תל אביב נגד אסטנה באירופה. דוחות חלקיים צילום: איי אף פי

 

יש לומר כי ניתוח הדוחות והשוואת הקבוצות זו לזו הינו אתגר מעט מסובך מכמה טעמים – ראשית, הדוחות הינם חלקיים ונמחקו מס' ביאורים אשר היו יכולים לשפוך אור על מדיניות עריכת הדוחות ומה עומד מאחוריהם. שנית, שתי הקבוצות נוקטות במדיניות מעט שונה בסעיפים רבים בדו"ח, כך שלדוגמא בעוד מכבי חיפה מציגה את פעילות מחלקת הנוער, אצל מכבי תל אביב לא ניתן לראות אותה, ולא ברור אם היא נבלעת בתוך כלל מספרי המועדון או שמא לא דווחה כלל. מאידך, מכבי חיפה אינה חושפת כמה עמלות שילמה לסוכנים לאורך השנים בעוד מכבי תל אביב כן חושפת נתון זה. הבדל נוסף – אצל מכבי חיפה כל פעילות המרצ'נדייז מוצגת ב"נטו" (קרי הכנסות בניכוי הוצאות) בעוד שמכבי תל אביב מציגה הן את הכנסותיה בתחום והן את הוצאותיה.

 

הסתכלות על השורה התחתונה מראה כי בשתי הקבוצות, בכל שלוש השנים, נדרשו הבעלים להכניס לחברות סכומים בטווח של 50 ל-60 מיליון שקל כל אחד. הנתון מפתיע למדי אם נזכור שהישגיהן הספורטיביים של שתי הקבוצות בתקופה הנ"ל הינם שונים לחלוטין מחד, ומכבי חיפה עברה בשנת 2015 לאיצטדיון בן 30 אלף מקומות אותו הצליחה לאכלס בצורה מרשימה מאידך. העונה החריגה היחידה לנתון הנ"ל הינה עונת 2014-2015 של מכבי תל אביב, בה נדרש מיץ' גולדהאר להכניס 73 מיליון שקל, כאשר מבט לעומק מגלה שמה שחסר למכבי תל אביב באותה עונה היה הצלחה יחסית בזירה האירופית אליה היא מורגלת בשנים האחרונות. באותה עונה (עונת "צוק איתן") נהנתה מכבי תל אביב מ- 3.6 מיליון שקל בלבד של רווחים מאופ"א, נתון שגרם לגרעון נוסף של כ- 15 מיליון שקל לעומת מה שהקבוצה מורגלת.

 

 

שתי הקבוצות מחלקות את הכנסותיהן לשלוש קטגוריות – הכנסות ממשחקים (בעיקר כרטיסים ומנויים), הכנסות מהשתתפות בגביעי אירופה והכנסות אחרות. שתי הקבוצות מחלקות את הכנסותיהן לשלוש קטגוריות – הכנסות ממשחקים (בעיקר כרטיסים ומנויים), הכנסות מהשתתפות בגביעי אירופה והכנסות אחרות. צילום: עוז מועלם

 

הכנסות

 

שתי הקבוצות מחלקות את הכנסותיהן לשלוש קטגוריות – הכנסות ממשחקים (בעיקר כרטיסים ומנויים), הכנסות מהשתתפות בגביעי אירופה והכנסות אחרות.

 

סעיף הכנסות ממשחקים מגלה את המשמעות האדירה של איצטדיון סמי-עופר עבור מכבי חיפה. מעבר למשמעות הספורטיבית של משחקי בית עם קהל של 30 אלף צופים, הכנסות הקבוצה עלו מאז המעבר לאיצטדיון החדש מ- 6.6 מיליון שקל בשנה לכ- 22 מיליון שקל! מכבי תל אביב מראה יציבות עם כ- 17 מיליון שקל בכל שנה ממכירת כרטיסים ומנויים, כאשר יש להניח שהמעבר לנתניה פגע בה קשות גם במובן זה. יש לציין שלא ברור מדוחותיה הכספיים היכן רשמה מכבי תל אביב את ההכנסות ממכירת המנויים לליגת האלופות (היות ולהכנסות מליגת האלופות קראה "הכנסות מאופ"א").

 

סעיף ההכנסות מגביעי אירופה הינו בעל משמעות כלכלית אדירה, הרבה יותר מכל סעיף אחר – אי העפלה לאירופה כלל משמעה היעדר הכנסות, הדחה מוקדמת משמעה הכנסות של מיליון בודדים, קמפיין נאה בשלב הבתים של הליגה האירופית משמעו 20-25 מיליון וקמפיין בליגת האלופות מניב 90 מיליון שקל. סעיף הכנסות אחרות הינו מטעה במקצת היות והמדיניות החשבונאית של כל קבוצה שונה במקצת. מכבי חיפה רושמת בסעיף זה "הכנסות מאימוץ" בגובה כ- 20 מיליון שקל שהינן תמיכת בעלים של יעקב שחר ותו לא. גם מכירות והשאלות שחקנים נכנסות לסעיף זה, אף שלא בטוח שבמדיניות חשבונאית נאותה ניתן לעשות זאת. סעיפים נוספים בהכנסות אחרות הינם הכנסות מפרסום ומשידורי טלוויזיה, הכנסות מהטוטו ומכירת מרצ'נדייז.

 

 

הכנסות מכבי תל אביב ומכבי חיפה הכנסות מכבי תל אביב ומכבי חיפה

 

סיכום סעיף ההכנסות מראה כי בהיעדר רכיב הכנסות מאירופה (ובנטרול ההכנסות מאימוץ של יעקב שחר), מכבי חיפה מציגה הכנסות של כ- 30 מיליון שקל בשנה, לעומת כ- 35-40 מיליון שקל בשנה של מכבי תל אביב.

 

על המספר הנ"ל יש לציין לטובה כי מכבי תל אביב מצליחה במרבית השנים להעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופית המוסיף לה הכנסה של כ-20 מיליון שקל נוספים, וכשתחזור לבלומפילד המשודרג יש להניחה שתניב הכנסה של כ- 10 מיליון שקל נוספים בשנה ממכירת כרטיסים ומנויים. שתי הקבוצות נהנו גם מהסכם השידורים החדש אותו השיגה המנהלת, אשר לא בא לידי ביטוי בשנים המוצגות להלן, והעלה להן את ההכנסה השנתית בכ- 4 מיליון שקלים נוספים.

 

נראה שהפוטנציאל הכלכלי של שתי הקבוצות, לאחר מעבר של מכבי תל אביב לבלומפילד המופץ בעונה טובה סולידית של מיקום 1-3 בטבלה והעפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית נראה כך:

 

 

. .

 

הוצאות

ניתוח ההוצאות והשוואה בין הקבוצות קשה הרבה יותר מההכנסות. שתי הקבוצות בוחרות לסווג הוצאותיהן בצורות שונות, ולא תמיד בוחרות להציג את הנתונים בצורה השקופה והבהירה ביותר, כאשר בעיקר אמורים הדברים בנוגע לרכישת ומכירת שחקנים.

 

ניסיון להסתכל על הוצאות אשר משמעותן הפעלה ספורטיבית של הקבוצה הבוגרת (בהנחה שמכבי תל אביב לא כללה בהוצאות אלו את מחלקת הנוער) מראה כי הפעלת מכבי חיפה עולה כ- 75-80 מיליון שקל בשנה, בעוד הפעלת מכבי תל אביב עולה כ- 90 מיליון שקל בשנה. ניתן לראות שלהעפלה לליגת האלופות יש משמעויות כבדות גם בשורת ההוצאות, עם קפיצה של 30 מיליון שקל בשנה זו.

 

אם מתעלמים מעונת הצ'מפיונס, סעיף שכר השחקנים בשתי הקבוצות דומה למדי בגובה כ- 45 מיליון שקל, נתון מפתיע למדי לאור הפערים בהישגים בין הקבוצות. מכבי תל אביב, עם זאת, משלמת סכומים אדירים של כ- 16 מיליון שקל בשנה לצוות המאמנים והצוות הרפואי – יותר מסך התקציב של כמחצית מהקבוצות בליגה. מכבי חיפה מוציאה על סעיף זה קצת מעל מחצית מההוצאה של מכבי תל אביב, אם כי יש לזכור שבשנתיים שחלפו מאז הדוחות הכספיים האמורים עברה גם חיפה למודל של מנהל מקצועי, מה שוודאי ישפיע גם על שורת ההוצאות.

 

הפחתת כרטיסי שחקן הינה שיטה חשבונאית לחלק את ההוצאה על כרטיס שחקן שנרכש על פני כלל שנות שהותו במועדון היות והרכישה (לדוגמה רכישתו של פדראג ראיקוביץ') אינה מיועדת רק לשנת הפעילות בה רכשו את השחקן כי אם לכלל שנות החוזה. ניתן לראות ששתי הקבוצות מפחיתות בשנה ממוצעת סכומים של כ- 12 מיליון שקל, כאשר מכבי חיפה מפחיתה מעט יותר. גם כאן הדבר מפתיע למדי הן לאור העובדה שההישגים של הקבוצות שונים מאד, והן לאור העובדה שסגל השחקנים של מכבי תל אביב מתומחר באתר Transfermarkt בכ- 24.2 מיליון יורו בעוד גל השחקנים של חיפה מתומחר בכ- 15.5 מיליון יורו.

 

 

הוצאות הוצאות

 

 

ההוצאות הנוספות אשר רושמות הקבוצות הינן הוצאות שיווק ופרסום, הוצאות הנהלה וכלליות, והפסד נטו בגין הפעלת מחלקת הנוער במכבי חיפה. מבט על הוצאות אלה מגלה כי מכבי תל אביב מחזיקה מנגנון שמן ביותר אשר עולה לה בשנה ללא ליגת האלופות, כ- 20 מיליון שקל. יש לזכור שלמועדון שדרה ניהולית רחבה ביותר, לאין שיעור רחבה יותר מכל מועדון אחר בישראל, הכוללת גם מנהלים בכירים מחו"ל, וכן מערך של מספר חנויות ברחבי הארץ. מכבי חיפה מסתפקת בהוצאות של כ- 6 מיליון שקל בשנה, בתוספת סכום דומה על מחלקת הנוער. 

 

 

הוצאות נוספות הוצאות נוספות

 

העברות שחקנים

 

כאמור, חלקים נרחבים בדוחות הכספיים של הקבוצות נשמטו מהדו"ח המפורסם, וביניהם תיאור המדיניות החשבונאית לגבי הצגת רכישות שחקנים. ניסיון להגיע בקירוב לתזרים ההעברות מגלה כי הקבוצות גרעוניות בתחום זה בכל שנות פעילותן. יש לזכור כי בשנתיים האחרונות נשברו כל שיאי ההעברות עם עסקאות דוגמת ערן זהבי, טל בן-חיים, ראיקוביץ' ווידאר קיארטאנסון כך שמבט על השנים 2014-2016 נותן לנו תמונה מתונה בהרבה מהמציאות הנוכחית. 

 

 

 

תזרים העברות שחקנים תזרים העברות שחקנים

 

הזרמות בעלים

 

כאמור, בעלי שתי הקבוצות נדרשים בכל שנה להזרמות גבוהות ביותר של כספים לקבוצות.

 

בטבלה למטה, הזרמות הבעלים בשתי הקבוצות בשנים 2014-2016:

 

 

תמיכת בעלים תמיכת בעלים

 

 

נראה אם כן שדו"ח נורמטיבי של מועדון מסדר הגודל של הקבוצות הנ"ל אמור להיראות כך, בשנה סבירה:

 

טבלת הוצאות מועדון גדול טבלת הוצאות מועדון גדול

 

הניתוח מעלה תמונה לא נעימה למדי – נראה שגם במימוש מלא של הפוטנציאל שלהן, מיקום באחד משלושת המקומות הראשונים בטבלה, 20-25 אלף צופים בממוצע למשחק, חוזה שידורים משודרג והשתתפות בשלב בתים אירופי, הקבוצות במבנה הנוכחי שלהן צפויות להמשיך ולשרוף לבעליהן עשרות מיליוני שקלים בשנה, וזה עוד בשנים טובות (ולראיה, בפועל הן שורפות הרבה יותר). מה שאולי מדאיג עוד יותר זה מבט על דוחות מכבי תל אביב בעונת הצ'מפיונס, שמצביעים על הפסד אפילו בעונה זו.

 

בהנחה שבעלי הקבוצות הנ"ל כל זאת אינם עושים זאת על מנת להינזק מדי שנה, נראה שעל מנת להצדיק החזקה של מועדון כזה הם צריכים לראות ערכים מוספים אשר אינם כלכליים-ישירים (דוגמת יוקרה, פרסום, פתיחת דלתות וכדומה), או שמא ישנו בכל זאת חזון ארוך טווח כיצד ניתן להפוך קבוצת כדורגל ישראלית לעסק, דוגמת פיתוח ושיווק שחקנים לעולם, מסחור נוסף של הפעילות בדרכים שונות וכדומה. דבר אחד בטוח לחלוטין – את הפסדי העבר לא ניתן יהיה לכסות לעולם.

 

הכותב הוא שותף מייסד במשרד הייעוץ הכלכלי בטא פייננס
בטל שלח
    לכל התגובות
    x