• תפריט
ספורט ישראלי

10 הערות על סיום קמפיין מוקדמות המונדיאל 2018

נבחרת ישראל עדיין מחפשת זהות, ההתאחדות לכדורגל מתעסקת יותר מדי בסמליות ו"לא התבזנו" נהפך להישג

אוריאל דסקל 23:5509.10.17

1. לפי מספר סקרים שנערכו בשנים האחרונות (אחד בכלכליסט, אחד באופ"א, ואחד על ידי חברת Davnis Sports) ברצלונה היא הקבוצה האהודה בישראל. בין 29% ל-35% מהישראלים רואים את עצמם כאוהדי ברצלונה. בין 9% ל-15% הם אוהדי ריאל מדריד. לשם השוואה, בין 14% ל-17% הם אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל. בין 14% ל-17% הם אוהדי מכבי חיפה. כל שאר הקבוצות עם פחות מ-12%. פחות מברצלונה וריאל מדריד. בין 3% ל-8% הם אוהדים הפועל באר שבע. פחות מ-4% אוהדים את הקבוצה הרביעית הכי אהודה בישראל, הפועל תל אביב.

 

הנתונים הללו מסבירים מדוע היו יותר דגלי ספרד וחולצות של ברצלונה וריאל מדריד מאשר חולצות של נבחרת ישראל או אחת מהקבוצות האהודות בישראל. בגלל זה הנבחרת הספרדית קיבלה יותר קריאות עידוד מאשר הנבחרת הישראלית בחימום למגרש. הכדורגל בינלאומי יותר מתמיד. הכוכבים הגדולים מופיעים בטלוויזיה של כולם מדי שבוע - פעמיים בשבוע - בסצנות וסיטואציות מושכות ומעניינות יותר מאשר המגרש בעכו או משחק מול רעננה. היום הילדים בוחרים גיבורים באינטרנט, היכן שהאפשרויות בלתי מוגבלות. חולמים להיות אסנסיו. לא אלמוג כהן. מובן.

 

סרחיו סנטוס מ"אס" אומר שאהדה לספרד מחוץ לספרד אינה מפתיעה. "אנחנו נתקלים בזה הרבה. אנשים כל כך אוהבים את ברצלונה וריאל מדריד - ליד בית המלון צועקים 'ראמוס, ראמוס' כל הזמן".

 

2. במדינה עם נטייה מאוד לאומית (למרות שזהות הלאום עדיין מתגבשת) ניתן היה לצפות שהנבחרת המקומית תהיה הקבוצה האהודה ביותר. בתיאוריה זה אמור לעבוד. במציאות, אמש מאות אם לא אלפי ישראלים הגיעו למשחק של נבחרת ישראל עם דגלים של היריבה.

 

3. הנבחרת הספרדית באה לטיול אחרי שהבטיחה את מקומה ברוסיה 2018. ההרכב היה משני ולמרות "ששחקנים רצו להרשים את המאמן כדי להגיע למונדיאל" לפי סנטוס, המשחקים במדי הקבוצות בסוף השבוע הקרוב חשובים להם יותר.

 

4. לנבחרת ישראל המשחק היה חשוב יותר. השחקנים, אחרי השפלות ביתיות מול אלבניה ומקדוניה, רצו להוכיח משהו. שיחקו עם קוף על הכתף שרצו להוריד. וחייבים להעריך אותם על זה. עם זאת, "לא ביזינו את עצמנו מול ספרד" זו באמת לא שאיפה לגיטימית לנבחרת לאומית עם שאיפות מקצועיות כלשהן. זה לא הישג בשום צורה להפסיד "רק" 1-0. לא בעולם בו איסלנד, מדינה קטנה יותר מלוקסמבורג, עולה למונדיאל.

 

 

שחקני נבחרת ישראל (ארכיון) שחקני נבחרת ישראל (ארכיון) צילום: ראובן שוורץ

 

 

5. במשחק עצמו, הסגנון הלוחמני של נבחרת ישראל - שנראה היה שלשחקנים שלה איכפת יותר מהמשחק הזה - גייס את הקהל מאחורי הנבחרת, שהיה מרוצה מחבורת האנדרדוגים שמקשים על החיים של כוכבי ריאל מדריד וברצלונה. אולי זו צריכה להיות הזהות שסביבה ניתן יהיה לגבש את הנבחרת - אנדרוגים שעושים חיים קשים לשחקנים בעלי הכישורים המובחרים יותר. הרי העתיד, לפי הקמפיין האחרון, מורה על מצב שבו לקבוצה היריבה, כמעט תמיד, יהיו שחקנים טכניים ואיכותיים יותר.

 

6. אבל זהות זה רק הדובדבן. הבעיה של הכדורגל הישראלי ושל כל מוקדמות מונדיאל/יורו זה שפשוט אין מספיק שחקנים בישראל. ונראה שבהתאחדות לכדורגל סוף סוף הבינו זאת.

 

"ישבתי ליד יו"ר ההתאחדות הכדורגל של וויילס ודיברנו", סיפר עופר עיני. "הוא אמר שיש לו 350 אלף ילדים שמשחקים במסגרת ההתאחדות הוולשית. וויילס אפילו לא חצי מישראל ויש לה בסיס פירמידה רחב יותר פי 10 מאשר ישראל. אצלנו רשומים רק 35 אלף ילדים בהתאחדות לכדורגל. מרחקים נמוכים". זאת הבעיה. וצריך לחזור עליה משחק אחר משחק.

 

7. אסייר אייארמנדי, כובש שער הניצחון של ספרד, היה קשר נבחרת ספרד הצעירה שזכתה ביורו הצעירות שנערך בישראל ב-2013. איתו זכו גם איסקו, שגם שיחק הערב בטדי. את הנבחרת אז אימן ז'ולן לופטגי, מאמן הנבחרת הספרדית גם היום. בנבחרת ספרד, באופן כללי, יש 6 שחקנים מהנבחרת הצעירה של 2013. ההמשכיות הזו היא אחד מהסודות הלא שמורים של נבחרת ספרד. השחקנים מכירים אחד את השני מהנבחרות הצעירות. מגיל 14 הם במערכת של ההתאחדות. נפגשים כל כמה שבועות במסגרת הנבחרות. משחקים את אותו סגנון, בערך באותו מערך. מדברים את אותה השפה. לא משנה אם הם מקטלוניה או אנדלוסיה. מדריד או ויגו. ההיכרות הזו מסייעת לנבחרת הספרדית להישאר מגובשת גם כאשר הרוחות הפוליטיות הרעות מובילות למשברים לאומיים ופילוג בין המחוזות והאוטונומיות. "נבחרת ספרד היא משפחה" אומרים העיתונאים הספרדים שמסקרים אותה. "ולכן כשג'רארד פיקה היה במרכז מהומה פוליטית ואמר שאם מפריע למישהו שהוא בעד משאל העם בקטלוניה, כולם אמרו לו שהוא ממשיך וימשיך עם הנבחרת, עם המשפחה, עד שיחליט להפסיק בעצמו".

 

8. אלישע לוי נבחר לאימון הנבחרת בגלל סמנטיקה, לא בגלל שהיה מוכשר יותר מהמועמדים האחרים. הוא אימן בכל הליגות, התחיל בבית שאן, טיפס במעלה הליגות והעבודות. הוא סמל לתופעה מבורכת של השתלבות של אדם שהגיע מהפריפריה למרכז הכדורגל הישראלי, ובמקום שבו החשיבה תופסת את מרכז תפקידו. אבל מסתבר שהוא לא התאים לתפקיד. התוכניות המקצועיות והחזון המקצועי לא ממש הוכתבו מההתאחדות לכדורגל והוא לא ממש מזוהה עם כדורגל כלשהו או חזון ברור. מבחינת תוצאות, הטובות היו מקריות. הרעות היו המשך של מגמת דעיכת הנבחרת והכדורגלן הישראלי. מבחינת שילוב צעירים או דור עתיד, לוי נכשל. מבחינת שילוב טכנולוגיות או מציאת יתרון ישראלי יחסי הוא נכשל. מבחינה תדמית הנבחרת בשפל. מבחינה חברתית הנבחרת מפוזרת. מבחינה טקטית - השחקנים לא התרשמו וגם לא גובשה שום דרך מקצועית שאפשר ללכת איתה קדימה. האם הנבחרת התקדמה בצורה כלשהי מהמוקדמות הקודמות? לא. האם היה ניסיון לבנות איזשהו שלד? לא - הוזמנו 38 שחקנים שונים לנבחרת. בערך 15-18 יותר מאשר נבחרות ממדינות בסדר גודל ישראלי. אבל אלישע לוי סיפור יפה. סיפור סמלי על מאמן מהפריפריה שהגיע למרכז הכדורגל בישראל. והרבה בגלל זה נבחר לתפקיד.

 

 

אלישע לוי. סיפור יפה, אבל נכשל בתפקידו אלישע לוי. סיפור יפה, אבל נכשל בתפקידו צילום: ראובן שוורץ

 

 

9. יוסי בניון הוא אחד מגדולי הכדורגלנים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. קשה לראות ישראלי משחזר את הישגיו: להיות שחקן מרכזי בקבוצה בלה ליגה, לככב בקבוצה בינונית בפרמיירליג, לשחק בהרכב של ליברפול, לכבוש בסנטיאגו ברנבאו, להיות שחקן רוטציה בארסנל וצ'לסי וגם לעשות כאב ראש לנבחרת שווייץ, צרפת ועוד. אבל בגיל 37 הוא שחקן מחליף בליגת העל. בטוח שהוא יכול להוסיף המון לשחקנים הצעירים יותר בנבחרת אבל למה להזמין אותו על חשבון אחד כזה? אז הזמינו אותו כדי להיות שיאן ההופעות בנבחרת. עניין סמלי. הוא קיבל מחיאות כפיים מכל האצטדיון כשעלה לשחק בדקה ה-74. מבחינה סמלית זה היה נחמד.

 

10. טדי הוא אצטדיון גרוע לאירוח נבחרות מחו"ל. המתקן בינוני, התנועה אליו בלתי אפשרית, האינטרנט קורס, תא העיתונאים מחייב את העיתונאים לעשות קרוס קאנטרי בין החדר עבודה שלהם ליציע שלהם והעיר עסוקה מדי במיליון דברים אחרים, במיוחד בחגים (מי בכלל ידע שיהיו חגים באוקטובר, אה?), בשביל אירוח משחק כדורגל בינלאומי. בהתאחדות לכדורגל מודעים לבעיתיות של טדי ומדברים על זה בפתיחות. ואולם חשוב להתאחדות ולמשרד הספורט "לשחק בבירה". שוב, הסמליות משחקת חלק חשוב מדי בהליך קבלת ההחלטות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x