• תפריט
ספורט ישראלי

כדורגל ישראלי חי על כסף ציבורי

הציבור בישראל מממן לפחות 20% מההכנסות של הכדורגל המקצועני,אבל אין לו באמת מושג מה עושים בליגת־העל עם הכסף שלו. הגיע הזמן לשקיפות

אוריאל דסקל 07:2914.09.17

בתקנון ההתאחדות לכדורגל יש סעיף הנוגע לשקיפות. על פי הנוסח שלו - שעליו הומלץ בשלוש ועדות שונות (זליכה, שטרוזמן ודודי כהן): "תאגיד, כהגדרתו בתקנון העברת זכויות, יפרסם בכל שנה, במועד שייקבע על ידי הנהלת ההתאחדות, דו"ח רווח והפסד ותזרים מזומנים, כדי להביאם לידיעת הציבור", נכתב בתקנון. אלא שב־2016 נוסף על ידי ההתאחדות להגדרת התאגיד גם הסעיף "שלמעלה מ־10% מהכנסותיו מורכבות מכספים שהם כספי תמיכה ציבורית", כך שתאגידים בהם אחוז התמיכה הציבורית נמוך לא מחויבים בפרסום דו"חות כספיים.

 

בהתאחדות לכדורגל הסבירו שכספי תמיכה ציבורית הם "כספים המתקבלים מכספי תמיכות והקצבות מהמדינה, מרשויות מקומיות ומהמועצה להסדר הימורים בספורט ושאינם כספים המשולמים במסגרת הסכמי שיווק או הסכמים אחרים שבמסגרתם משולמים לתאגיד תשלומים כנגד תמורה מסחרית. הכנסות לרבות הלוואות בעלים".

 

 

 

 

הפועל באר שבע חוגגת. גם אלופת ישראל נתמכת במיליונים על ידי הציבור הפועל באר שבע חוגגת. גם אלופת ישראל נתמכת במיליונים על ידי הציבור צילום: ישראל יוסף

 

היועץ המשפטי של מכבי תל אביב מורן מאירי וצבי ויצנר, איש מכבי חיפה, היו אלו שפנו ליושב ראש ההתאחדות לכדורגל עופר עיני בבקשה לשנות את התקנון. הסיבה? "אנשי עסקים מחו"ל בודקים אפשרות להשקיע בכדורגל הישראלי ונרתעים מהשקיפות הנדרשת מהם - שתחשוף את ההשקעות הפרטיות שלהם במסמכים רשמיים". ההסברים נוספים הם שצריך "לשמר" את הבעלים הקיימים, והשקיפות פוגעת בהם ובעסקים שלהם.

 

עכשיו, השקיפות הנדרשת מהמועדונים הללו היא מינימלית. ועדת שטרוזמן המליצה על פרסום הדו”חות מאחר שהכדורגל הוא באופיו עסק חברתי ללא מטרות רווח. בתי המשפט, לאורך השנים, קבעו שקבוצת כדורגל היא גוף דו־מהותי, ולכן חייב בשקיפות ציבוריות, ורוב הקבוצות הן עמותות, שגם כן מחויבות בפרסום דו”חות. לא שזה קורה. הדו”חות המתפרסמים לציבור חלקיים וארגון האוהדים, היציע, בהליך משפטי על כך. העניין הוא שמבחינת העברות הכספים הציבוריים לקבוצות הכדורגל עולה כי כמות הכספים הציבוריים שמוזרמים - בדרכים כאלו ואחרות לכיסי הקבוצות - מחייבת התנהלות שקופה הרבה יותר בכדורגל הישראלי. גם הקבוצות אשר בבעלות פרטית כבר שנים רבות נהנות מכספים ציבוריים שמאפשרים להן להכניס סכומים אדירים. מכבי חיפה זו דוגמה קלאסית לאיך הציבור מכניס את ידו לכיס ומסייע לקבוצה להרוויח מיליונים מדי שנה.

 

 

שחקני מכבי  תל אביב חוגגים.  11 מ־14 קבוצות  בליגת העל מקבלות תמיכה ציבורית  כלשהי שחקני מכבי תל אביב חוגגים. 11 מ־14 קבוצות בליגת העל מקבלות תמיכה ציבורית כלשהי צילום: עוז מועלם

 

האצטדיונים על חשבוננו

 

למשל עלות הקמת האצטדיון בחיפה עומדת על 543 מיליון שקל, שרוב רובם מגיעים מכספים ציבוריים - טוטו, קרנות של העירייה ותרומה של משפחת עופר. עלות התפעול של האצטדיון עומדת על כ־11.95 מיליון שקל על פי הדו”חות האחרונים, כשההכנסות מהאצטדיון - כולל תשלום השכרת המתקן - עומדות על כ־5 מיליון שקל. הציבור מכסה את ההפסדים. מכבי חיפה והפועל חיפה, שמשתמשות במתקן, לא מכסות את העלויות שלו וגם לא מימנו בשום צורה את בנייתו - אך נהנות מהאפשרות להכניס סכומים גבוהים מאוד ממכירת מנויים. מכבי חיפה חוותה עלייה כבירה

בהכנסות ממכירת מנויים וכרטיסים (מסביבות 6,000 מנויים בעונה בקריית אליעזר לסביבות 17 אלף מנויים בעונה) - בזכות התשתית שנבנתה מכספי ציבור.

 

בקשות חופש המידע שבמסגרתן התקבלו הנתונים הוגשו על ידי עמותת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת באמצעות עו"ד אלעד מן.

 

בסקלות קטנות יותר ניתן לראות שמיליוני שקלים ציבוריים עוברים לקבוצות הכדורגל המקצועניות בישראל, אפילו כאלו עם בעלים חזקים מאוד. למשל הפועל באר שבע - מופת לניהול פרטי על ידי אלונה ברקת שהשקיעה יותר מ־100 מיליון שקל במועדון לאורך השנים. אך עם ההשקעה הגדולה של אלונה הגיעה גם השקעה לא קטנה מצד הציבור. לפי הדו"חות, הפועל באר שבע (א.א. החברה לקידום הספורט באר שבע) קיבלה 3.7 מיליון שקל ב־2016 מהעירייה. עלייה ניכרת מ־1.98 מילון שקל ב-2015.

 

 

ליגת העל. סך תקציבי ליגת העל בעונת 2016/17 עומד על 580 מיליון שקל. עלייה מ־538 מיליון שקל בעונה שלפני ליגת העל. סך תקציבי ליגת העל בעונת 2016/17 עומד על 580 מיליון שקל. עלייה מ־538 מיליון שקל בעונה שלפני צילום: אורן אהרוני

 

לצד הסכומים הללו העירייה - עם כספי הטוטו וכספים ציבוריים ותמיכות ממשלתיות - בנתה את אצטדיון טרנר, בו משחקת הפועל באר שבע. עלות הבנייה עמדה על כ־225 מיליון שקל. הבניין החדש מאפשר לקבוצה של ברקת למכור כ־11 אלף מנויים ואלפי כרטיסים לקבוצות האורחות (צמיחה של מאות אחוזים). ממכרז שיצא ב־2015 עולה כי עלות תחזוקה שנתית עומדת על יותר מ־1 מיליון שקל בשנה (הנתונים המדויקים לא הועברו). בפתח תקווה יש אצטדיון חדש ורווחי (הכנסה של 13.18 מיליון שקל והוצאות של 8.6 מיליון שקל, לא כולל משכורות שעשויות להגיע לכ־1 מיליון שקל). ההכנסה מהקבוצות שמשתמשות במתקן עומדת על 3 מיליון שקל, נכון ל־2015/16, וככל הנראה עלתה לאור השימוש הרב באצטדיון על ידי קבוצות שאינן מפתח תקווה. בנוסף מכבי פתח תקווה, קבוצת ליגת־העל, קיבלה ב־2015 ו־2016 יותר מ־2 מיליון שקל ויותר מ־1.2 מיליון שקל בצורת "שימוש באצטדיון".

 

לפי הפרוטוקולים של עיריית אשדוד, מ.ס אשדוד קיבלה בעונה שעברה כ־4 מיליון שקל מהעירייה ועוד סכומים בצורת שעות אימון ומשחק מסובסדים. הפועל רעננה קיבלה כ־1 מיליון שקל מהעירייה. בעכו קיבלה הקבוצה תמיכה נרחבת במשך שנים מהעירייה, תמיכה שהורדה מעונת 2016/17 האחרונות ממגוון סיבות. התמיכה עמדה על יותר מ־2 מיליון שקל בשנה, והקבוצה משחקת באצטדיון שהוקם עבורה על ידי העירייה ב־48 מיליון שקל, ומתאמנת במגרש אימונים בעלות 5.46 מיליון שקל.

 

עיריית אשקלון לא העבירה פרטים מלאים לגבי תמיכה בקבוצה המקצוענית של העיר, אך ההערכות הן שעלות ניהול הקבוצה עומדת על 8 מיליון שקל לפחות, שרבים מהם מגיעים ככספי תמיכה של העירייה. סכום דומה מעבירה עיריית סכנין לקבוצה המקצוענית שלה דרך גורמים כאלו ואחרים, ביניהם גם קטאר, שמימנה את בניית אצטדיון דוחא. בדו"ח השנתי של סכנין מדווח על הכנסות של 2 מיליון שקל בלבד ממשחקים ו־12 מיליון שקל "הכנסות אחרות". בית"ר ירושלים מקבלת כ־1.3 מיליון שקל מהעירייה - כך לפי אנשי מחלקת הספורט בעירייה. הסכום לא כולל תחזוקת אצטדיון טדי ומימון/ סבסוד של דמי שימוש בו. כמו כן לא ידוע על סכומים שאיתוראן קריית שמונה מקבלת מהעירייה (בצורת ויתור על דמי שימוש במתקנים ו/או העברות בנוסף לשיפוצים ושידרוגים של האצטדיון). מכבי נתניה קיבלה 2.3 מיליון שקל מהעירייה ומשחקת באצטדיון שנבנה בכספי ציבור (לפחות 250 מיליון שקל). גם במתקני האימון מושקעים כספים ציבוריים רבים.

 

מיליון שקל סך תקציבי הליגה הלאומית בעונת 201/17 עוד על 111 מיליון שקל. עלייה מ־103 מיליון שקל בעונה שלפני מיליון שקל סך תקציבי הליגה הלאומית בעונת 201/17 עוד על 111 מיליון שקל. עלייה מ־103 מיליון שקל בעונה שלפני צילום: אורן אהרוני

 

78% מהקבוצות נתמכות

11 מ־14 קבוצות בליגת העל מקבלות תמיכה ציבורית. כשלא ברור כמה, אם בכלל, מקבלות 3 קבוצות אחרות. לפי ההתאחדות לכדורגל, סך תקציבי ליגת־העל ב־2015/16 עמדו על 538 מיליון שקל. סכום זה עלה ל־580 מיליון שקל ב־2016/17. מתוך הנתונים שיש לגבי תמיכות, מתוך ה־538 מיליון שקל ב־2015/16, לפחות 10% הגיעו היישר מכספי תמיכה ציבוריים מהעיריות והמועצות המקומיות. כ־10% הגיעו מהטוטו, בין 15% ל־20% מההכנסות הגיעו ממכירת כרטיסים לציבור. עד 15% מגיעים ממכירת זכויות שידור וכספים נוספים שהמנהלת גייסה ומגייסת. כ־2% מגיעים ממשרד הספורט בצורת תמיכות כאלו ואחרות, ביניהן כסף לאבטחה.

 

כלומר לפחות 50% מההכנסות של הליגה המקצוענית הבכירה בישראל מגיעות מהציבור, באופן ישיר או עקיף. וזו הערכה קונסרבטיבית. בליגה הלאומית, שם התקציבים נמוכים בהרבה (103 מיליון שקל ב־2015/16 ו־111 מיליון שקל ב־2016/17) שיעור ההכנסות מהציבור עוד יותר גבוה. למשל יותר ממיליון שקל להפועל פתח תקווה, יותר מ־1 מיליון שקל למכבי הרצליה, שדרוג אצטדיון ראשון לציון ביותר מ־2 מיליון שקל. את הסכומים המלאים שמשקיע הציבור בקבוצות כדורגל מקצועניות בישראל, קשה מאוד להשיג. בגלל חוסר שיתוף פעולה של העיריות, שלא תמיד מוכנות להעביר מסמכים מסודרים לגבי העברת הכספים לגופים שאמורים להיות מלכ"רים. הקבוצות, שלפי התקנון אמורות להיות מוסדות ללא רווח, גם כן לא ששות לחשוף את הדו"חות הכספיים המלאים. אבל בסופו של דבר הציבור בישראל הוא אחד מהממנים הראשיים של הכדורגל בישראל. הוא צריך לדעת בדיוק לאן הכסף הולך.

 

בטל שלח
    לכל התגובות