$
ספורט עולמי

הנסיכה הגדולה

מונאקו, שבבעלות האוליגרך הרוסי דמיטרי ריבולובלב, מייצגת בהצלחה רבה נסיכות של כ־37 אלף תושבים, ש־84% מהם זרים. הקבוצה עושה זאת גם בזכות שנים של השקעה חכמה באקדמיית הכדורגל של המועדון

אוריאל דסקל 08:1613.03.17

ספורטיב דה מונאקו הוא מועדון כדורגל שמשחק בליגה הצרפתית ואחראי לטיפוח חלק מהשחקנים החשובים בתולדות הכדורגל הצרפתי — זאת למרות שבכלל לא צרפתי. ויש אומרים שהוא בכלל לא מועדון כדורגל לגיטימי. מונאקו היא נסיכות הממוקמת בחוף הדרומי של צרפת עם כ־37 אלף תושבים — 84% מהתושבים הם עשירי העולם, שבאו למונאקו בשביל השמש, הנופים ובעיקר בשביל שיעור המס הנמוך. הנסיכות חייבת את חייה ואת ההיסטוריה שלה לבית גרימלדי — שבמשך שנים ניהלו אותה בתחכום פוליטי. כדורגל הגיע לנסיכות מצפון צרפת בשנות העשרים המאוחרות של המאה הקודמת וקבוצת הכדורגל של מונאקו הצטרפה לליגות הצרפתיות ב־1953. ורק בשנות השבעים נהפכה לקבוצת פאר.

 

 

 

 

מונאקו בשוק העברות מונאקו בשוק העברות

 

רנייה השלישי היה זה שהפך את מונאקו למקום שמושך אליו מיליונרים ובני אצולה מרחבי העולם. רנייה, עם אינטלגנציה, כריזמה והלוק הנכון, התחתן עם גרייס קלי, כוכבת הקולנוע האמריקאי ומשך תשומת לב אדירה לנסיכות שנהפכה לכוח גלובלי של ממש. רנייה השקיע בבניית קזינו, להקת בלט מובילה וגם בסרטי תעודה ותדמית. הוא גם מימן את סרטיו של ז'אק קוסטו — חוקר הים ובמאי סרטי הטבע. במקביל, רנייה — חובב הכדורגל — השקיע לא מעט כסף במועדון הכדורגל של הנסיכות, ואשתו קלי עיצבה בעצמה את חולצת הקבוצה המפורסמת. הוא עשה הכל כחלק מאסטרטגיה כללית לפיתוח הנסיכות מבחינה כלכלית וחברתית.

. .

 

עם השנים רנייה ובנו פרינס אלבר ניצלו את המס המופחת כדי למשוך לקבוצה את מיטב הכישרונות בצרפת, מה שלא פעם עורר את זעמן של היריבות ואף הוביל ל"קנסות" ופעולות נגד מונאקו. יש לציין שהשנאה למונאקו לא היתה תחומה לכדורגל בלבד. ב־1962 רבים בצרפת גם איחלו ליום שגנרל דה גול המפורסם "ישלח את הטנקים לתוך מונאקו".

 

בשנות השבעים — לאחר שנשיא המועדון ז'אן לואיס קאמפורה, דרש להקים אקדמיית כדורגל במונאקו, ולשם כך הביא את מי שהקים את האקדמיה הראשונה לכישרונות בצרפת, ג'רארד באנדיד — מונאקו נהפכה לכוח עצום שגם השפיע על הכדורגל הצרפתי והאירופי. באנדיד בנה את מגרש האימונים והאקדמיה של הקבוצה במחצבה לשעבר וכסף רב הושקע בפיתוח אקדמיה. ב־1987 ארסן ונגר, מאמן צעיר משטראסבורג עם רעיונות מתקדמים, הגיע למועדון עם שלוש ראשי מקלחת פועלים ועזב מועדון עם אקדמיה מפוארת, מגרש אימונים מפנק וקבוצה בעלת ניסיון באירופה, שמייצרת שחקנים ברמה הכי גבוהה כגון תיירי הנרי, דויד טרזגה, ליליאן תוראם ואחרים.

 

האקדמיה הזאת היתה גם אחת מהסיבות לכך שב־2011 דמיטרי ריבולובלב, המיליארדרד הרוסי, החליט לרכוש את מונאקו ולהשקיע בה כספים אדירים ברכישת שחקנים. לאחר הליך גירושים היקר בכל הזמנים של הבעלים החדש ואובדן הון משמעותי, האקדמיה היא זו שגם הותירה את מונאקו בפסגת הכדורגל הצרפתי. כוכבים גדולים כגון חאמס רודרגיס וג'ופרי קונדוגביה עזבו ואת הסגל התחילו למלא שחקנים צעירים ומבטיחים כגון תומאס למאר, קיליאן מבאפה, טימאו באקאיוקו, אבדו דיאלו, אנתוני מרסיאל לייבין קורזאווה, יאניק פריירה קארסקו ־ חלקם כבר נמכרו, וחלקם לא גדלו באקדמיה של מונאקו, אך כולם נכנסו לסגל הקבוצה הבוגרת כחלק מהאסטרטגיה החדשה של המועדון.

 

כוכבים אאוט, ילדים אין

 

"ריבולובלב תמיד רצה לרכוש שחקנים מגיל מסויים בשביל שאפשר יהיה להרוויח מהם בשוק העברות השחקנים"" סיפר טור־כריסטיאן קרלסן, המנהל הספורטיבי הראשון של ריבולובלב לניו ,יורק טיימס. עם זאת, ואדים ואסילייב, המנהל של הקבוצה, אמר לטיימס ש"זו לא היתה התוכנית", אבל בגלל שהכסף הגדול של ריבולובלב לא הצליח להביא יותר חסויות או אוהדים היה צריך לייצר הכנסה ממכירת שחקנים והתבססות על שחקני אקדמיה ושחקנים צעירים. זאת בשביל לעמוד בתנאים של הפייר פליי הפיננסי. "מכירת השחקנים, הפיכתנו למועדון שמוכר שחקנים, מאפשרת לנו לעמוד בתנאים של הפייר פליי הפיננסי" אמר ואסילייב.

 

ההסתמכות על צעירים לא אפשרית רק בזכות הכסף אלא בעיקר בזכות עבודה נהדרת שעושים בקבוצה. כבר שנים. ברטנרד רזו, שהגיע לנהל את האקדמיה במונאקו בשנה שעברה לאחר שנים בפריז סן ז'רמן, הסביר לגרדיאן מה מיוחד באקדמיה של מונאקו. "הכל היה כאן במקום כשאני הגעתי". את כל "שחקני הבית" מביאים בגיל 14 — כי אי אפשר להביא צעירים יותר — ובהרבה כסף. וזו "מסורת" מונאקואית מ־1975 — להביא מקצוענים צעירים, מבושלים יחסית, בני 14 (שעושים עליהם סקאוטינג מגיל 10) בהרבה כסף ולהפוך אותם לשחקני על בתנאים אולטימטיביים. תיירי הנרי הוא אחד כזה. קיליאן מבאפה בן ה־18 יהיה אחד כזה.

 

"מה שלמדתי מתקופתי במונאקו זה שלמועדון יש את רשת הסקאוטינג הטובה בצרפת" אמר קרלסן ל"גרדיאן". "הם מכירים שחקנים מגיל 11־12 ועוקבים אחריהם. יש להם סקאוטים הכי טובים בצרפת ומכירים כל מחוז ואזור לעומק. תהליך הסקאוטינג הוא התהליך הכי חשוב במועדון". כאמור, בגלל שאין למונאקו קבוצות ילדים — בקושי יש ילדים במונטה קרלו או באזור — אז כל הכסף הולך על סקאוטינג ושיוף השחקנים מגיל 14 למקצוענות. עוזר מאוד גם להביא שחקנים מבטיחים בני 21־23 מרחבי צרפת בזכות מס מופחת, שמאפשר לקבוצה לשלם להם נטו גבוה יותר מאשר היו מקבלים במקומות אחרים בצרפת או אירופה. המגן ג'יבריל סידיבה, למשל היה מבוקש על ידי ארסנל אך בחר במונאקו, גם בגלל שבנטו הוא היה מרוויח יותר בנסיכות.

 

 

הבעלים של מונאקו. שינה אסטרטגיה הבעלים של מונאקו. שינה אסטרטגיה צילום: רויטרס

 

שומרים על הצעירים

 

באקדמיה בונים את השחקנים להתאים לסגנון משחק פשוט — משחק החזקת כדור בסיסי, מתפרצות ומשחק מעבר — לא משחק מסירות מתוחכם מדי. ורק בגיל 16–17 מתחילים להתמחות בעמדה אחת על המגרש. עד אז כולם משחקים במספר עמדות, כדי שיוכלו להתאים ליותר תפקידים בקבוצה הבוגרת. ויש גם שימוש נרחב בביג דאטה. ברטנרד רזו: "למועדונים רבים יש דאטה על שחקנים שלהם אבל אנחנו שונים בגלל שאנחנו חושפים הכל לשחקנים שלנו. בוגרי האקדמיה מספקים לנו פידבק חזרה על האימונים. אנחנו נותנים להם ניתוח טכני של המשחק שלהם דרך אפליקציה מיוחדת בסמארטפון. הכל שקוף כדי לשפר את היכולות של כולם".

 

מועדונים כמו מונאקו, שחיים מגידול שחקנים — ע"ע פורטו, אייאקס, פרטיזן בלגרד ואחרים — נוטים לאבד שחקנים מוקדם מדי לקבוצות שמוכנות לשלם כסף לא קטן ולהמר על שחקנים בני 18–19. איך מונאקו מנעה ממבאפה, מלמאר ואחרים לעזוב מוקדם — אף שהקבוצות הגדולות באירופה הביעו עניין בהם? "אנחנו מראים להם סטטיסטיקות של שחקנים שעזבו מוקדם מדי לאנגליה", אומר רזו ל"גרדיאן". "זה בדרך כלל מונע מהם לעבור". בין אם מונאקו תצליח או לא תצליח לעבור את מנצ'סטר סיטי ואם תצליח או לא לזכות באליפות, היא צפויה למכור נכסים רבים בקיץ. ואפשר להיות בטוחים שיהיו "נכסים" שיחליפו אותם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x