$
ספורט עולמי

ברגוע

אתלטיקו מדריד חיה על הטירוף והריכוז של דייגו סימאונה, אך המנכ"ל מיגל חיל, הבן של הבעלים הכי מופרע שהיה לקבוצה הכי מופרעת בספרד, מצליח לנהל את המועדון בשלווה והיגיון קר

אוריאל דסקל 08:1727.04.16
חסוס חיל, נשיא אתלטיקו מדריד מ־1987 ועד מותו ב־2004, נכנס פעם למרכז העיר מדריד כשהוא רכוב על פיל. ככה חגג את הדאבל של הקבוצה ב־1996. זה היה האיש — "צבעוני" בלשון המעטה. גזען, הומופוב, מפטר מאמנים סדרתי, מתראיין בג'קוזי כשהוא מוקף בבחורות עירומות וגם עבריין מורשע, פוליטיקאי מושחת ומאמין בתיאוריות קונספירציה.

 

 

 

חזוס חיל בפוזה אופיינית. הבן בכלל לא במגרש בזמן משחק חזוס חיל בפוזה אופיינית. הבן בכלל לא במגרש בזמן משחק צילום מסך: יוטיוב

 

חיל נקבר עם דגל המועדון על ארונו והותיר את המועדון בקבר של חובות. במשך שנים הכניס טירוף של ממש למערכת, טירוף שחלקו נשאר גם היום, כאשר מוזיקת רוק כבד מקבלת את פניהם של שחקני אתלטיקו כשהם נכנסים למגרש.

 

זו האישיות של המועדון מארגנסולאה, שכונת פועלים במדריד. זו התדמית שהוא רוצה. המופרעים העניים שמדי פעם "תוקעים" את הגדולות אך מתגאים במורשת הלוזרית שלהם (כינוי הקבוצה הוא El Pupas — "חסרי המזל"). "כשאין לך 23 שחקנים שכל אחד מקבל לפחות 4 מיליון יורו בשנה, אתה הסיאט וברצלונה וריאל מדריד הן הפורשה והפרארי", הסביר פרננדו טורס, אוהד שהפך לשחקן בקבוצה. "אנחנו אוהבים לעצבן אנשים", הוסיף המאמן דייגו סימאונה. "אנחנו רוצים לעצבן בליגת האלופות כמו שאנחנו מעצבנים בלה ליגה. רוצים להרוס את המסיבה של הגדולות".

 

ההצלחה של אתלטיקו מדריד נזקפת לזכותו של סימאונה שקבוצתו משחקת עם סגנון שמותאם באופן מושלם למועדון ולערכיו, אבל הרבה מאוד קרדיט מגיע לניהול הכי לא אתלטיקו. הניהול של בנו של חסוס חיל, מיגל אנחל חיל מרין.

 

 

פיטר קניון. סייע בניית מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ואתלטיקו מדריד פיטר קניון. סייע בניית מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ואתלטיקו מדריד צילום: בלומברג

 

תשוקה וחוסר היגיון

מיגל הוא ההפך המושלם מאביו. הבעלים והמנכ"ל מתנהל בשקט, בנימוס ובחליפות צנועות. הוא עזב את המשרד הענק שהיה לאביו בוויסנטה קלדרון, עבר למשרד צנוע וקטן (המשרד של חסוס הפך לחדר גביעים של המועדון) ואף שהוא בעלים של 57% מהקבוצה, החלטות מתקבלות עם הדירקטריון ומקבלות את אישור בעלי המניות. מיגל עובד במועדון מאז שנות התשעים, אחרי שהשיג דיפלומה כווטרינר, ומעולם לא האמין בדרך הניהול האקסצנטרית של אביו. "כעובד מועדון, זה לא קל לעבוד תחת אדם עם אישיות כמו של אבא שלי", אמר ל"פייננשל טיימס". "זה אולי סגנון שיכול לעבוד עבור אנשים כמו סילביו ברלוסקוני ורומן אברמוביץ', אבל זה לא קל". לפי מיגל, "הדבר החשוב ביותר למנהל בכדורגל זה להכיר את חדר ההלבשה ולדעת איך אנשים מרגישים בקשר לכדורגל — בתשוקה ובחוסר היגיון".

 

אבל חוסר היגיון זה הדבר האחרון שיכול לאפיין את אתלטיקו מדריד של חיל הצעיר. הוא המנכ"ל/בעלים שמנהל את הקבוצה שלו הכי הרבה זמן בליגה וזה משמעותי. "מיגל ראה זמנים טובים וראה זמנים רעים ויודע שבעשור הבא יהיו הרבה זמנים גרועים והרבה זמנים טובים", הסביר פיטר קניון, לשעבר מנכ"ל מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי וכיום יועץ של אתלטיקו. "וזו התפיסה כאן. ריאלית, הגיונית" אמר ל"דיילי מייל". 

 

חיל, בשביל לשמור על "היגיון בריא", לא מגיע למשחקים של אתלטיקו מדריד, וכשהקבוצה משחקת, הוא מבלה בחוות המשפחה מול הטלוויזיה, בדומה לבילי בין, הג'נרל מנג'ר האגדי של אוקלנד אייז מליגת הבייסבול של צפון אמריקה, שעושה אימוני כושר עם רדיו באוזניות בזמן שקבוצתו משחקת. "זו דרך טובה מאוד לראות ולהבין את ההופעה של הקבוצה שלך. לראות איך כל שחקן שיחק, איך הוא קיבל החלטות, איך המאמן קיבל החלטות. אתה רגוע. אתה לא כמו אוהד". חיל הצעיר גם לא נכנס לחדר ההלבשה של הקבוצה. "למדתי מהטעויות של אבי", סיפר ל-FT. "אף פעם אל תיכנס לחדר הלבשה לפני ואחרי משחקים בגלל שהלב פועם מהר וקשה לקבל החלטות טובות".

 

 

מיגל חיל, בשביל לשמור על "היגיון בריא", לא מגיע למשחקים של אתלטיקו מדריד, וכשהקבוצה משחקת, הוא מבלה בחוות המשפחה מול הטלוויזיה מיגל חיל, בשביל לשמור על "היגיון בריא", לא מגיע למשחקים של אתלטיקו מדריד, וכשהקבוצה משחקת, הוא מבלה בחוות המשפחה מול הטלוויזיה צילום: אי פי איי

 

בית משוגעים

 

הרוח הזו היא שינוי אדיר מהמועדון שכונה "בית משוגעים" על ידי מאמן המועדון ב־2009, אבל רוסינו. ב־2010 המועדון היה בחובות של יותר מ־452 מיליון יורו, כחצי לרשויות, וחיל כתב מכתב פתוח לאוהדים שבו דרש "לשמור על הערכים", "להיות ביחד" ולהיות סבלניים וסובלניים. המכתב הוציא את האוהדים להפגנות, וזאת מאחל שחיל עצמו והנשיא אנריקה קרסו היו מעורבים בתשלומים לא חוקיים לרכישת המועדון ורבו זה עם זה על מה שנראה אז כחורבות המועדון.

 

אבל חיל שינה פאזה, הוריד את להבות הריב עם קרסו והשניים החלו לעבוד יחדיו לעתיד טוב יותר עבור אתלטיקו. השגת יציבות היתה המטרה המשותפת הראשונה. אמנם סימאונה הוא לא המאמן הראשון שהשניים מינו אך הוא מאמן הקבוצה כבר ארבע שנים וחצי, "ללא תאריך תפוגה" לפי קרסו. זה הישג רציני עבור מועדון שב־25 השנים שלפני סימאונה החליף 52 מאמנים. המטרה השנייה היתה כסף. לשם כך גויס פיטר קניון, שבילה שנים בפרמיירליג והיה נציג שחקנים ב־Creative Artists Agency.

 

קניון אחראי לשיתופי פעולה גלובליים רבים, כולל חסויות מישראל (500 plus) ומאזרבייג'ן, ושיתופי פעולה עם גורמים בהודו (לאתלטיקו קבוצת בת בקולקטה וכפועל יוצא מיליוני אוהדים מתת־היבשת), מקסיקו וסין (וואנג ז'אלין, האיש העשיר ביותר בסין, הוא כיום בעלים של 20% מהקבוצה אחרי שרכש אותם בכ־45 מיליון יורו). הכסף שהוזרם סייע להעלות הכנסות באופן משמעותי ולכסות את החובות. בארבע שנים מאז 2009 כ־ 78% מהחובות כוסו והרווח הנקי קפץ ליותר מ־13 מיליון יורו. למרות ההצלחה הכבירה ותחזית של חברת הייעוץ מקינזי שההכנסות העונתיות של המועדון יטפסו ליותר מ־300 מיליון יורו עד 2020, התקציב של אתלטיקו לעונת 2015/16 עומד על 240.5 מיליון יורו, והוא אמנם השלישי בגובהו בליגה הספרדית, אך התקציבים של ברצלונה וריאל מדריד יחצו העונה את רף 600 מיליון היורו.

 

 

סימאונה. מושלם למועדון סימאונה. מושלם למועדון צילום: איי אף פי

 

גורם שלישי

 

איך באתלטיקו מצליחים להתמודד עם הפערים? גם לכאן נכנסים קניון וקשריו עם עולם ה־TPO, רכישות שחקנים מגורם שלישי שכיום נחשבות ללא חוקיות. אתלטיקו נעזרה בחברות השקעות של סוכנים כגון ג'ורג' מנדס כדי להביא כוכבי־על בזול ולגזור קופון ממכירתם. סימאונה הוכיח את עצמו כמטפח שחקנים מצוין והרבה בזכותו אתלטיקו הצליחה למכור 24 שחקנים ביותר מ־284 מיליון יורו, שלפחות 40% מהם הלכו למשקיעים.  

. . צילום: אימג'בנק, Gettimages

 

חלק ניכר מהכסף הנוסף שיש לאתלטיקו כיום הולך לבניית אצטדיון בעלות 220 מיליון יורו ועם 70 אלף מקומות (עלייה מ־20 אלף).

הכנסות אתלטיקו מדריד מזכויות שידור צפויות גם הן לצמוח בעונה הבאה — לאחר שלה ליגה הסכימה לחלק הכנסות מזכויות שידור באופן שוויוני יותר. בעונה הבאה תקבל אתלטיקו בסביבות 90 מיליון יורו מזכויות שידור, הרבה יותר מ־45 מיליון היורו שהיא מקבלת כיום אך עדיין פחות מ־140 מיליון היורו שמקבלות ריאל מדריד וברצלונה.

 

יותר כסף יאפשר לאתלטיקו לשמור על שחקניה ומאמנה יותר זמן, אך במועדון עדיין מסרבים לדון על פעילות בשוק העברות השחקנים. אין ספק שהוא עדיין תלוי בפעילות רווחית בשוק הזה. ההערכות הן שגם זכייה באליפות אירופה לא תמנע מאתלטיקו למכור את הנכסים העיקריים שלה — כפי שעשתה מדי שנה. קוקה וסאול ניגס, הקשרים המצוינים, מבוקשים על ידי חצי אירופה וכך גם אנטואן גריזמן, החלוץ הצרפתי. ההערכות הן שאתלטיקו תייצר לפחות 100 מיליון יורו ממכירת שחקנים. אמנם, לפי חיל, יש רק "שלושה שחקנים של מנדס באתלטיקו", אבל קניון שם ומייצג משקיעים.

 

חיל אומר שאתלטיקו מדריד צריכה להזכיר התנהלות עסקית של מועדון אנגלי. אין פלא, אם כך, שהביא את קניון לחדר ההנהלה, מכר מניות לאיש העשיר ביותר בסין ובדרך לבנות אצטדיון משלו, שאותו יממן ממכירת השטח של האצטדיון הישן והאהוב לכרישי נדל"ן. ההתנהלות של חיל היא נכס משמעותי לאתלטיקו כמו סימאונה. המסגרת שנתן למועדון, התנאים שנותן לקבוצה, הרוגע שאינו קשור לרוח המופרעת של המועדון הזה — אלו דברים שיעזרו לו לזכות בתארים ואולי אפילו בליגת האלופות. אם לא העונה, אז בעונות הבאות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x