$
עסקי ספורט

האם שחקני ה-NBA שווים את הכסף?

בליגה שמשלמת 4.2 מיליון דולר בממוצע לכל שחקן, כנראה שאין סופרסטאר שהוא גם יעיל כלכלית, אבל גם בעלי הקבוצות ב-NBA לא פראיירים

אסף רותם 09:3516.04.09
האם בליגה שמשלמת 4.2 מיליון דולר בממוצע לכל שחקן, יש דבר כזה סופרסטאר שהוא יעיל כלכלית לקבוצה? הנה משהו שלא תשמעו הרבה מפי פרשני ה־NBA: לקובי בריאנט משלמים יותר מדי. וגם לקווין גארנט ולפול פירס. עוד ברשימת היקרים מדי: כרמלו אנתוני, שהוא פשוט שחקן בינוני, ואפילו חביב התקשורת - אמארה סטאדומייר.

 

אז איזה סופרסטאר יכול להיות יעיל כלכלית על המגרש, בלי לחשב את מכירות הטי שירטס? המלך המשיח לברון ג'יימס, חברו מניו אורלינס כריס פול, וגם שני חמורי המשיח - כמו דיוויד לי מניו יורק ופול מילסאפ מיוטה.

 

על סטטיסטיקה ויעילות

 

ואיך הגענו לזה? חשבנו שתחילת הפלייאוף היא הזדמנות מושלמת להזכיר לבעלים הקבוצות המסכנים - שרוב עסקיהם סובלים במיתון - שהם גם משלמים יותר מדי עבור רוב הכדורסלנים שהם מעסיקים. אבל בשביל שנוכל לומר להם שהם פראיירים בלב שלם - צריך לתת לאקסל להצדיק את 100 הדולרים שעולה האופיס.

 

הליגה, יש לזכור, צריכה להאכיל גם את אנשי הסטטיסטיקה, ואלו מפתחים מעת לעת מדדים שמצדיקים את קיומם ובשנים האחרונות גם נהפכו למרכיב חשוב בשכר השחקנים. ישנם כמה מדדי יעילות - הפופולריים הם מדד היעילות של הסטטיסטיקאי ג'ון הולינג'ר (המדד שמורכב על נוסחה מתמטית מעיקה). ויש גם מדד יעילות שמפרסמת הליגה עצמה והוא מבוסס על נוסחה די פשוטה.

 

כריס פול, שחקן ניו אורלינס הורנטס, היעיל ביותר. מדד יעילות כלכלית: 15, שכר: 4.6 מיליון דולר, מדד יעילות סטטיסטי: 30.3 כריס פול, שחקן ניו אורלינס הורנטס, היעיל ביותר. מדד יעילות כלכלית: 15, שכר: 4.6 מיליון דולר, מדד יעילות סטטיסטי: 30.3 צילום: MCT
השחקנים הכי יעילים לפי מדד הולינג'ר הם לברון, דוויין וייד ממיאמי, כריס פול, דווייט האווארד מאורלנדו וקובי בריאנט. לפי מדד היעילות של הליגה, תמצאו במקום הראשון את לברון, ואחריו את כריס פול, וייד והאווארד. קובי נדחק מעט אחורה, אבל התמונה שעולה מכאן ברורה: חמישיית המצטיינים של הליגה עושה את הדברים גם על הנייר - אין כאן שחקן מצטיין שתרומתו נעלמת מעיני הסטטיסטיקה.

 

ואולם, כאשר חושבים על יעילות, צריך לחשוב על המשק כולו - כלומר לא רק על השחקן אלא גם המעסיקים, אלה שמשלמים לו שכר ממוצע של 4.2 מיליון דולר בעונה, השכר הממוצע הגבוה בספורט. ולכן, גם אם מדובר בשחקנים הטובים ביותר, יש שחקנים שהם טובים מעט פחות - אבל מרוויחים הרבה פחות.

 

במילים אחרות, יש לבדוק את התפוקה שלו מול התפוקה והשכר של קבוצת הביקורת שלו - 50 הסופרסטארים של הליגה.

 

אז מה המתודולוגיה?

 

הנה! השתמשנו במילה הזו, והוכחנו שוב כי יש תמורה לשנות הלימוד באוניברסיטה. בואו נסתכל על 50 השחקנים היעילים ביותר בליגה בתור שוק עצמאי, שוק הסופרסטארים, ולו חוקים משלו - שכר ממוצע ודירוג יעילות ממוצע. אז, נבדוק את ההבדל בין שכר השחקן לשכר הממוצע של שוק הסופרסטארים ואת יעילות השחקן ביחס ליעילות הממוצעת. ההפרשים הללו יוצרים את חוקי השוק, ובו משתכרים בממוצע חצי מיליון דולר על כל נקודת יעילות שמשיגים (נקודות היעילות נבנות מסטטיסטיקות כגון נקודות, ריבאונדים ואסיסטים, ומהן מחוסרים איבודים, החטאות וכדומה).

 

התקן של שוק הסופרסטארים הוא תרומה של 21.6 נקודות יעילות, ושכר ממוצע של 11 מיליון דולר בשנה.

 

אז למה נטפלנו לקובי כאילו היינו התובע במשפט האונס שלו? בריאנט תורם 24 נקודות יעילות במשחק, שזה 15% מעל ל־49 עמיתיו. במילים אחרות, גם הסטטיסטיקה יודעת שבריאנט הוא סופרסטאר, אפילו ביחס ל־50 השחקנים הכי טובים בעולם. אבל ביחס לכסף שהוא מקבל הוא לא כל כך יעיל. קובי פי שניים מהשכר הממוצע שמשלמים בשוק הזה. ג'ראלד וואלאס משרלוט, למשל, תורם 21 נקודות יעילות, שזה בדיוק הממוצע, ומרוויח 9.5 מיליון דולר, שזה 14% מתחת לממוצע – ולכן הוא יעיל יותר לבעלים.

 

הצד של הבעלים

 

פלאשבק לשיעורי מתמטיקה - שם המרצים מדברים תמיד על אסתטיות, ניקיון וחוסר משוא הפנים של המספרים, כאילו מדובר ביצורים שמיימיים, שקידשו אותנו בנוכחותם על דפינו. הם צדקו: כאשר מדדנו את הפרש היעילות בקרב הקבוצה מול הפרשי השכר, הופיעה הספרה אפס. זה אומר שלא רק שהבעלים אינם פראיירים, הם פשוט לא מפספסים: סטיות יש, תמיד יהיו, אבל לפי מדגם 50 השחקנים היעילים ביותר בליגה - הבעלים משלמים על הסנט עבור התמורה אותה הם מקבלים.

 

וכך, חמישיית העונה מבחינת הבעלים היא כריס פול מניו אורלינס וברנדון רוי מפורטלנד כגארדים; דני גריינג'ר מאינדיאנה וקווין דיוראנט מאוקלומה פורוורדים; ואת עמדת הסנטר מייאש דיוויד לי מהניקס, שמוכיח שגם הקבוצה שתמיד משלמת יותר מדי יכולה פעם בעשור ליהנות ממציאה בשוק. לברון ג'יימס, למי שדאג, הוא השחקן התשיעי בקבוצת היעילות שלנו.

 

קווין גארנט מבוסטון סלטיקס, הכי לא יעיל. מדד יעילות כלכלית: 14.3-, שכר: 24.7 מיליון דולר, מדד יעילות סטטיסטי: 21.1 קווין גארנט מבוסטון סלטיקס, הכי לא יעיל. מדד יעילות כלכלית: 14.3-, שכר: 24.7 מיליון דולר, מדד יעילות סטטיסטי: 21.1 צילום: אי.פי.אי

 

קווין גארנט – היקר ביותר ביחס לתפוקה שלו מבין ה־50 – יוסב לתפקיד נערת המים.

 

משלמים יותר - יעילים יותר?

 

ואחרי שלעגנו לכל אוהדי הסלטיקס והלייקרס, צריך לזכור שיש כאן משהו נוסף: הסלטיקס הם האלופים. במילים אחרות, אולי הם משלמים יותר מדי לגארנט, אבל אלה שחקנים עם ערך מוסף. ל־NBA יש גם תקרת שכר מינימלית - זה לא שקבוצה יכולה להעמיד סגל ב־10 מיליון דולר. וכך, המשחק של המנג'רים הוא בספקטרום קטן הרבה יותר: קבוצות ישלמו בין 50 מיליון דולר ל־90 מיליון דולר עבור הסגל שלהן בכל מקרה.

 

ומכיוון שכולם משחקים תחת אותם תנאים, וגם מתלוננים עליהם, קל לראות מי מהמנג'רים הוא טוב: הוא פשוט ידע למצוא את המרכיב הסודי בין כל הפרמטרים הידועים. וכיוון כשהמוצר של הקבוצות הוא ניצחונות - הג'נרל מנג'ר האלוף, דני איינג' מהסלטיקס, משלם כ־1.3 מיליון דולר עבור כל ניצחון. זה לא מעט אבל זהו יחס מהטובים בליגה.

 

וכאן יש שתי גישות: אפשר לשלם לכמה סופרסטארים בקבוצה שתדרוס את הליגה, או להרכיב קבוצה טובה, אם כי לא דומיננטית, מסופרסטאר יחד ושחקנים בשנים הראשונות שלהם בליגה – לפני שהוותק מתחיל לדבר בדולרים.

 

שתי הקבוצות היעילות מבחינת השקעה על כל ניצחון הן מיאמי, שהיא בעלת התקציב הנמוך בליגה (50 מיליון דולר), ופורטלנד, הבאה אחריה (56 מיליון דולר). שתיהן קבוצות צעירות שמשלמות מעט יותר ממיליון דולר עבור כל ניצחון, ויעופו מהפלייאוף בתום סיבוב או שניים.

 

הגרועה ביותר היא דווקא לא ניו יורק. הניקס אמנם משלמים יותר מ־3 מיליון דולר עבור כל ניצחון, אבל השיאנית היא סקרמנטו, שמשלמת כ־4.5 מיליון דולר עבור כל ניצחון. אחריה וושינגטון, שמתקרבת ל־4 מיליון דולר. גם כאן מדובר בקבוצות דומות, בעלות תקציב של 70 מיליון דולר.

 

קל לראות שזה לא שלקבוצות האלה חסר כישרון או כסף להנחית סופרסטארים. הן פשוט שילמו את הכסף לסופרסטאר הלא נכון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x