תחזיות 2016
העיר החכמה: כשמערכת הביוב יודעת לדבר עם רשת הרמזורים
מודל העיר החכמה, שמחבר את כל המערכות העירוניות לפלטפורמה טכנולוגית אחת, מייעל בזמן אמת טיפול בליקויים ומקצץ בעלויות התפעול של העיר. יותר ויותר ערים בעולם מאמצות את המודל, אך ישראל עדיין נשרכת הרחק מאחור
20:4824.12.15
צריכת אנרגיה גבוהה, פליטה מסיבית של גזי חממה, עומסים בכבישים ותפקוד לקוי של רשויות מקומיות שקורסות תחת הלחץ - על רקע הכשלים העירוניים הללו שהולכים ומחריפים משנה לשנה ערים בעולם הולכות ומאמצות את מודל העיר החכמה, שמייעל בזמן אמת טיפול בליקויים וחוסך בעלויות תפעול בזכות הכנסת כל המערכות העירוניות לתשתית טכנולוגית משותפת אחת.
הצורך בערים חכמות הולך וגדל ככל שיותר שטחים בעולם הופכים לעירוניים, ואוכלוסיית הערים הולכת וגדלה. תהליך האורבניזציה תופס תאוצה בחלקים נרחבים בעולם, וערים חדשות מוקמות במהירות הבזק יש מאין כדי לאכלס מסות של בני אדם, עד מאות מיליונים, כמו שקורה בסין. נכון להיום, לפי דו"ח של האו"ם, מחצית מאוכלוסיית כדור הארץ חיה בערים, ועד 2050 צפוי השיעור לזנק ל־70% עם המעבר של 2.5 מיליארד איש נוספים לעיר.
גם הודו כבר בדרך לאמץ את מודל הערים החכמות. אמנם יש לה עוד הרבה בעיות לפתור לפני יישום המודל החכם, כמו הררי אשפה שמאיימים למוטט ערים, אספקת מים בלתי סדירה ושירותי ממשל קורסים, אבל הממשלה הפדרלית והמקומית בהודו כבר החלו בסקר תושבים ענק בהיקפו לבדיקת צורכי התושבים בדרך להפוך כמה ערים מרכזיות, כגון פונה וקוהימה, לערים מודרניות, חכמות ודיגיטליות לחלוטין.
מזהה אדם שלוקה בלבו ומזמינה לו אמבולנס
"עיר לא תוכל לקצץ במידה ניכרת בעלויות התפעול שלה ללא מעבר לתשתיות חכמות", אומר פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, המתמחה בפיתוח רשתות אנרגיה חכמות ‑ שישתתף בוועידת התחזיות 2016 של "כלכליסט", בנק הפועלים ופסגות, ב־30 בדצמבר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב.
ברצלונה, ספרד. מובילה בתשיות חכמות צילום: בלומברג "הניו יורק טיימס" כתב באפריל האחרון כי ערי אירופה ממהרות לאמץ טכנולוגיות של ערים חכמות כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי המתמשך, המתיחות בגוש היורו, האוכלוסייה המזדקנת, הסתמכות היתר על אנרגיית גז ונפט מרוסיה ועמידה בסטנדרטים השאפתניים של אנרגיה ירוקה. חברת התשתיות והתקשורת סיסקו מעריכה כי ערים יכולות לחסוך 500 מיליארד דולר בשנה על ידי אימוץ טכנולוגיות חדשות, ולפי חברת המחקר גרטנר, ערים יכולות להוריד את עלויות תחזוקת הבניינים, צריכת האנרגיה והשירותים לציבור ב־30% על ידי המעבר למה שמכונה "האינטרנט של הדברים" (IOT), המציין חיבור של חפצים ותשתיות לרשת האינטרנט כדי לקבל מידע על פעילותו ולייעל את השימוש בו.
התשתיות החכמות מיועדות להקל את המצוקות העירוניות ההולכות ומחמירות ככל שהזמן עובר והערים גדלות: להקל על פקקים ועומסי תנועה, לייעל את השירות הציבורי ולשפר את איכות החיים. ערים חכמות אפילו יודעות למצוא חניה פנויה לנהגים ולזהות אדם שסובל מהתקף לב ברחוב ולשלוח אליו אמבולנס עוד לפני קבלת פנייה רשמית. לפי גרטנר, כבר היום יש כ־1.2 מיליארד חיישנים ואלמנטים המחוברים לרשת האינטרנט.
אבל בישראל לא ממהרים להצטרף למהפכה העולמית הזאת. אמנם לפני כשנה זכתה תל אביב בתואר היוקרתי "העיר החכמה בעולם", שניתן בכנס הערים החכמות המתקיים בכל שנה בברצלונה, אך התואר ניתן לה בזכות השירותים הדיגיטליים שלה, ולא בזכות התשתיות, שעדיין מדשדשות הרחק מאחור.
"עיר חכמה יעילה יותר ומסוגלת להגיב למה שקורה בה באופן מיידי", אומר ברמי. לטענתו, ערים חכמות יכולות לחסוך 40% מצריכת החשמל והמים שלהן בעזרת פתרונות שקיימים כבר כיום. כך, טפטפות חכמות בברצלונה, שמנטרות את לחלוחיות האדמה ומופעלות רק בשעת הצורך, הפחיתו את צריכת המים העירונית ב־25%. בייג'ינג, למשל, שיפרה את מערכת טיהור השופכין שלה והעלתה את שיעור המים המטוהרים מ־54% ל־95%.
"הדגש שלנו הוא שימוש מושכל באנרגיה", אומר ברמי. "הערים צורכות 70% מהאנרגיה בעולם ואחראיות ל־80% מפליטת גזי החממה". רשתות אנרגיה חכמות חיוניות בעידן שאין בו עוד נקודת ייצור אנרגיה מרכזית אחת ומשתמשים במידה הולכת וגוברת במקורות מתחדשים כגון סולארי ורוח, שלרוב מספקים כמות אנרגיה משתנה לאורך היום. המערכת צריכה להתמודד עם שיאים בייצור ובצריכה ולאחסן אנרגיה עודפת.
"עיר היא מערכת של מערכות שלא בהכרח יודעות לדבר ולעבוד זו עם זו", מסביר ברמי. כדוגמה למערכות חכמות הוא מציג מקרה שבו מערכת הביוב מסוגלת לדבר עם מערכת הרמזורים, כדי לזהות ולהתריע בזמן אמת מפני הצפה ואז לנווט מחדש את התחבורה בכבישים.
"לא מספיק להחליף מערכת אחת כגימיק", הוא אומר ברמיזה למצב הקיים ברוב הערים בארץ. "עיר חכמה צריכה לכלול פלטפורמה שבה כל המידע משותף לכל המערכות. בעולם עשינו יותר מ־200 פרויקטים רחבים של הקמת ערים חכמות, בארץ אפילו לא אחד שמשתווה לזה".
סכנה לדמוקרטיה ולייחוד התרבותי
אבל לא הכל ורוד בעולם הערים החכמות. יש הרואים במירוץ אחר ההתייעלות את סופו של הייחוד התרבותי והחברתי של הנוף העירוני במקומות שונים בעולם. הממשל המקומי במומבאי למשל התלונן כי המעבר לעיר חכמה יגרע ממעמדו של הממשל הפדרלי והרשויות המקומיות ואף יפגע בשלטון הדמוקרטי, שכן העיר תתנהל באופן אוטומטי, והטכנולוגיה היא שתחליט החלטות שעד כה התקבלו בידי נבחרי ציבור. אחרים טענו כי הטכנולוגיה של הערים החכמות תדרוס את המנהגים המקומיים ואת הייחוד של שכונות.
"בסופו של דבר, ערים חכמות יהרסו את הדמוקרטיה", הזהיר הסופר והחוקר ליאו הוליס בראיון מקיף בנושא זה ב"גארדיאן". "כמו גוגל, הן ידעו עליך כל כך הרבה שהן לא יצטרכו לשאול את רשותך לעשות כלום".
