• תפריט
חדשות נדל"ן

תיקון לא מוכר שמחייב שימור של עצים נדירים מסבך את היזמים

מאות פרויקטים שכבר אושרו בישראל עלולים להתעכב במשך שנים בגלל סעיף לא מוכר בחוק שמחייב יזמים לקבל אישור לבנות ליד עצים נדירים. אף שכולם מסכימים שהסעיף חשוב, ברקע נשמעת ביקורת על הדרך שבה הוא מיושם, הגורמת לבזבוז מיותר של כספים על חשבון הציבור

דותן לוי 09:2503.01.13

אל רשימת המטלות הבירוקרטיות שנכללות בהליכי התכנון שנדרשים יזמים לעבור מרגע רכישת המגרש ועד לעלייה על הקרקע התווסף בשנים האחרונות הליך. מדובר בהליך שנועד להגן על עצים בשטח המיועד לבנייה ונוגע לא רק לתוכניות בנייה חדשות, אלא גם לתוכניות בנייה שאושרו כבר בוועדות התכנון, אך טרם קיבלו היתר בנייה.

על פי ההליך, שנגזר מתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, כל יזם שמגיש תוכנית לוועדות התכנון נדרש לקבל מהן אישור, אם קיים בשטח התוכנית עץ המוגדר על פי החוק כ"עץ בוגר" (עץ שגילו יותר מ־13 שנים, גובהו עולה על 2 מטרים וקוטר הגזע שלו עולה על 10 ס"מ).

רחובות: האקליפטוסים הפריעו לרכבת. 5 אקליפטוסים בני למעלה מ-80 שנה הועתקו ממקומם ביוני 2012 במסגרת פרויקט של ביצוע פרדה מפלסית בין רכבת לכביש שביצעה נתיבי איילון רחובות: האקליפטוסים הפריעו לרכבת. 5 אקליפטוסים בני למעלה מ-80 שנה הועתקו ממקומם ביוני 2012 במסגרת פרויקט של ביצוע פרדה מפלסית בין רכבת לכביש שביצעה נתיבי איילון צילום: דני אלמליח

 

עצים כאלה לא ניתן לכרות או להעתיק ללא אישור, ויזם שנוהג כך חושף את עצמו לסנקציות פליליות חמורות (ראו מסגרת). כדי להעניק את האישור, מתייעצות ועדות התכנון עם "פקיד יערות", גורם מקצועי מטעם משרד החקלאות שקובע מה ייעשה בעץ ויכול לעצור את תוכנית הבנייה.

 

הבשורה שמביא עמו החוק היא שנגמרו הימים שבהם יזמים סיימו את מלאכת התכנון ויכלו "לנקות" מיד את השטח מעצים מיותרים. בעקבות התיקון, הופכים העצים לחלק בלתי נפרד מהפרויקט - ועשויים להפוך לאבן הנגף שלו. בדיוק כפי שנדרשת חתימה של חברת החשמל, העירייה וגופים נוספים המלווים את הליכי התכנון, נדרשת כעת גם חתימה של פקיד יערות.

 

"פרויקטים שכבר אושרו יתעכבו לפחות בעשור"

השינוי הגדול שיצר התיקון עורר תגובות מכל הכיוונים. היזמים טענו כי התיקון מוביל לעיכוב בביצוע פרויקטים ומייקר אותם, וארגוני הסביבה נרתעו מהאפשרות שלפיה תשלומי כופר יאפשרו כריתת עצים נדירים.

 

"החוק עשה מהפכה, אבל הוא תפס אותנו באמצע עם מאות פרויקטים שנמצאים בצנרת ואושרו לפני כניסתו לתוקף", אומר האגרונום דני אלמליח המתמחה בנושא. לדברי אלמליח, "יש תוכניות רבות שכבר אושרו בוועדות התכנון, ושעכשיו מאוחר מדי לשנות אותן. עד שנפתור את נושא העצים שנמצאים בשטחן זה ייקח לפחות עשר שנים".

 

מתברר שהתיקון מדיר שינה לא רק מעיני יזמים שמבקשים לקדם תוכניות בנייה, אלא גם ממינהל מקרקעי ישראל. בפגישה עם מערכת "כלכליסט", שהתקיימה לפני כמה שבועות, התייחס לעניין מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן. לדבריו, "פינוי בסיסים של צה"ל מתעכב גם בגלל העצים". ליברמן נתן כדוגמה את פינוי הבקו"ם בתל השומר, "שם רק הטיפול בצמחייה ארך חודשים ארוכים".

 

רמת ישי: אלוני התבור ירדו מהכביש. 18 עצי אלון תבור, זית וחרוב עתיקים, במשקל 50 טונות כל אחד, הוזזו ממקומם בין 2011-2012 במסגרת הפיכת כביש 75 לדו-נתיבי בקטע שבין רמת ישי להלל רמת ישי: אלוני התבור ירדו מהכביש. 18 עצי אלון תבור, זית וחרוב עתיקים, במשקל 50 טונות כל אחד, הוזזו ממקומם בין 2011-2012 במסגרת הפיכת כביש 75 לדו-נתיבי בקטע שבין רמת ישי להלל

 

במקרים רבים מי שאינם מרוצים מההתנהלות בנושא הם דווקא התושבים. כך אירע למשל בכרכור, כאשר רגע לפני בניית מתחם במזרח היישוב נזעקו התושבים נגד התוכנית לאחר שגילו כי היא "מוחקת" חורשת אקליפטוסים בני יותר מ־50. התוכנית אושרה זמן רב קודם לכן והיזם חשב שפעל כחוק, היות שהחזיק היתר בנייה. בסופו של דבר, לאחר מאבק ממושך שונו התוכניות. "רוב העצים נכרתו ובמקומם נבנו בניינים", אמר אחד התושבים, "מבחינתנו זו תוצאה גרועה".

 

"המהות של החוק היא באוריינטציה שלו לשימור, כל הכוונה היא שיראו את העצים לפני התכנון", מסביר אלמליח. "אם בעבר פקיד היערות לא השפיע על התכנון וניצב בפני עובדה מוגמרת, היום זה לא יקרה כיוון שהוועדה רואה מראש את העצים ומקבלת את המלצת פקיד היערות".

 

היזמים שחווים פגיעה בכיס בעקבות התיקון טרם הפנימו אותו באופן מלא ולא מודעים מספיק לכוח הרב שניתן בידי פקידי היערות. בתחילת הדרך רבים מהיזמים זלזלו בהמלצות אנשי המקצוע והתעקשו שלא לשנות תוכניות בנייה.

"עד לאחרונה יזמים לא הבינו שיש כאן עוד מעצור", ממשיך אלמליח. "ברגע שהם קלטו שיש כאן גורם שעלול לעלות להם עוד כסף הם התחילו להתנהג אחרת. לאחרונה התקשרו אליי יזמים שביקשו לרכוש קרקע בחדרה. בשטח גדלים אקליפטוסים והם רצו לדעת לפני הרכישה כיצד לתמחר את עלות העתקתם או את הפגיעה בזכויות הבנייה ולהפחיתה ממחיר הקרקע".

 

לניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ וקבלן ותיק, יש בטן מלאה על התיקון: "קידמתי פרויקט של צמודי קרקע בתל בנימין ברמת גן. פקיד היערות הגיע לשטח וטען שיש עצים שלא ניתן להעתיק ממקומם. ביקשו ממני תנאים בלתי אפשריים עד שהחלטתי לוותר ולמכור את הקרקע בפעם הראשונה בקריירה שלי".

 

לדברי בובליל, "הבעיה היא לא שימור העצים, גם אנחנו דואגים לסביבה לא פחות מפקידי היערות, אלא שבדרך שוכחים לא פעם את בני האדם. אני מכיר יותר מפרויקט אחד שבגלל עץ לא הוקם. במקרים אחרים היו עיכובים של שנה וחצי ויותר בגלל הליך קבלת ההחלטות של פקיד היערות". בובליל טוען כי התיקון גורם לעיכוב גם בבניית פרויקטים לאומיים. כך למשל, בניית בית החולים ברזילי באשקלון שהתעכבה בגלל עצים נדירים.

 

הפיקוסים גרמו ליזמים להשקיע 6 מיליון שקל

אחד מאותם מקרי קיצון שעליהם מדבר בובליל הוכרע ביוני האחרון על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של תל אביב, שדחתה את התוכנית לפינוי־בינוי במתחם הלביא בגבעתיים, וקבעה כי יש לשמר את המתחם ולהעדיף את חיזוקו על פני הריסתו. בעין הסערה עמד נושא שימור הבתים עצמם, אך לדברי יזם הפרויקט נסים אסייג, מבעלי חברת נאסא, הפיקוסים הענקיים סביב המבנים הם שהציתו את המאבק לשימור.

 

"כשהבנו שצריכים לפנות גם לפקיד היערות אף אחד לא התייחס לכך ברצינות. הקונוטציה היתה של 'יערן זקן', אבל 'הפונקציה' התחילה לתקוע פרויקטים. במתחם הלביא זה מה שעצר את הפרויקט. קיבלתי מכתב שבו היה כתוב שיש לשמר את הפיקוסים ולא להעתיק אותם ממקומם, וזאת למרות אישור שהבאנו מראש העיר ומאגרונום שניתן להעתיק אותם לפארק הלאומי".

 

בנצי ליברמן: "פינוי בסיסים של צה"ל מתעכב גם בגלל העצים" בנצי ליברמן: "פינוי בסיסים של צה"ל מתעכב גם בגלל העצים" צילום: דודו גרישנפן

 

לדברי אסייג, "השקענו בפרויקט 6 מיליון שקל (הפרויקט בוצע בשותפות עם נווה - ד"ל), והמדינה השקיעה 3 מיליון שקל נוספים. יש לנו חוות דעת על כך שדווקא השארת הפיקוסים היא זו שגורמת נזקים כבדים למבנים בעקבות חדירת השורשים אליהם".

 

במקרה אחר, הפנים היזם אלון עמרם תוך כדי תנועה את השינוי שחל בחוק והחליט שלא להילחם בפקיד היערות. עמרם רכש קרקע להקמת 12 קוטג'ים בפרדס חנה שעליה מספר אלונים עתיקים. הוא העריך כי ניתן יהיה להעתיקם, אך פקיד יערות שהגיע לשטח חשב אחרת והבהיר שיש לשנות את תוכניות הבנייה.

 

פרדס חנה: עצי האלון הפריעו לבנייה. שני עצי אלון תבור עתיקים שגילם מוערך ב-250 שנה גרמו לשינוי תוכניות הבנייה של בתים צמודי קרקע בפרדס חנה של היזם אלון עמרם. הפרויקט נמצא בבנייה פרדס חנה: עצי האלון הפריעו לבנייה. שני עצי אלון תבור עתיקים שגילם מוערך ב-250 שנה גרמו לשינוי תוכניות הבנייה של בתים צמודי קרקע בפרדס חנה של היזם אלון עמרם. הפרויקט נמצא בבנייה צילום: דני אלמליח

 

"אחרי הביקור שלו עשינו הערכת מצב והחלטנו לשנות את התוכניות למרות העלויות הכרוכות בכך. הבנתי שאם נילחם בהחלטה זה יתקע את הבנייה לחודשים ואף לשנים".

 

לדברי אלמליח, רוב היזמים לא נוהגים כמו עמרם: "לצערי יש יזמים שמתקדמים בוועדות התכנון, ורק בוועדה המחוזית אחרי שבזבזו הרבה זמן וכסף מבינים שיש להם בעיה".

 

חוסר ההבנה הזה אינו רק מנת חלקם של היזמים, אלא גם של המדינה. לדברי אלמליח, גם אחרי מאי 2009, מועד כניסת התיקון, המשיך המינהל למכור קרקעות שבשטחן חורשות אקליפטוס ואלונים. "בשלב מסוים הם הבינו שהם חשופים לתביעות מצד הרוכשים וכיום מיידעים אותם על עצים שיש בשטח".

 

חברות גדולות ישלמו יותר מיזמים קטנים

לטענת המומחים, אין עץ שלא ניתן להעתקה, הכל תלוי בזמן ובכסף. הסכומים הנדרשים להעתקה מתחילים בכמה מאות שקלים לעצים קטנים ויכולים להגיע עד למיליון שקל ואף למעלה מכך במקרים מורכבים. ההעתקה היקרה ביותר עד כה בישראל בוצעה בצומת חולון, שם הרחבה של הצומת ובניית גשר הצריכה להעביר את עץ השקמים המיתולוגי של העיר כ־200 מטרים מערבה. ההעתקה היתה כה מורכבת עד שכדי לבצע אותה הוזמנה במיוחד חברת ייעוץ אמריקאית.

 

צומת חולון: השקמה עברה דירה. עץ שקמה בן מאות שנים הועתק ממקומו למרחק של כמאה מטר כדי לאפשר בנייה של גשר במקום. ההשבוצעה באמצעות שני מנופי ענק נחשבת ליקרה שנשעתה בישראל ועלתה כ-2 מיליון שקל צומת חולון: השקמה עברה דירה. עץ שקמה בן מאות שנים הועתק ממקומו למרחק של כמאה מטר כדי לאפשר בנייה של גשר במקום. ההשבוצעה באמצעות שני מנופי ענק נחשבת ליקרה שנשעתה בישראל ועלתה כ-2 מיליון שקל צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

אלא שזה לא יהיה המקרה בפרויקטים פשוטים יותר. לטענת אלמליח, פקידי היערות מודעים ליכולות הכלכליות של היזמים וסביר להניח שלא יטילו הוצאות כבדות מדי על אדם פרטי שרכש קרקע של חצי דונם, זאת לעומת יזמים מסחריים גדולים ופרויקטים ציבוריים שבהם הקופה גדולה. עובדה זאת הופכת באופן טבעי את מעצ (נתיבי ישראל) ל"קבלנית ההעתקות" הגדולה בישראל.

 

בין הפרויקטים הבולטים שביצעה החברה בתחום אפשר למנות פרויקט שביצעה בכביש 77, שבו נדרשה להעתיק עצים רבים ממקומם ופרויקט בכביש 735 שבו פוצלו הנתיבים כדי לשמור על עצי שיטה נדירים.

 

"למעצ מערך שלם שמטפל בנושא העצים שנים מראש", אומר מנהל תחום אדריכלות נוף בחברה אבינועם אבנון. "אנחנו מדברים על מיליונים שצריך להשקיע בכל כביש ולעתים אף יותר. בנוסף אנחנו משלמים כופר עבור כל עץ שנכרת או ששותלים עץ חלופי בערך דומה. זה הפך להיות נושא רגיש וכמובן שזה גם אינטרס שלנו. אנחנו לא רוצים לפגוע בעצים עתיקים ונדירים. לכן, אנחנו נדרשים לקחת את זה בחשבון משלב התכנון ועד לשלב הביצוע".

 

אבנון מסכים עם הטענה שמעצ כגוף ציבורי גדול משלמת יותר: "כולם יודעים שהפרויקטים שלנו עתירי ממון, אבל הבעיה שלנו מתחילה כשיש עיכובים בפרויקטים שהם ברמה הלאומית. אנחנו משתדלים שלא להגיע למצב שבו נצטרך לערער על החלטה מסוימת".

  

23תגובות
בטל שלח
  • עקירת עצים בוגרים המחיר של העתקה או כופר מגיע לעיתים לסכומים אדירים של מאות אלפי ש"ח לעץ, היזמים מוצאים דרך להיפטר מהעץ בצורה של ה"מתת חסד", ואז כולם יוצאים ניפסדים, עם הכופר היה במחירים סבירים, או תמורת העקירה ישתלו מס' עצים צעירים בני 6- 8 שנים. כולם היו משתפים פעולה.
    אלי, (23.01.13)
  • מדינה שמכבדת את עציה הבוגרים-מתחילה להיות תרבותית (ל"ת)
    כתבה מגמתית לשנות את החוק-פוי, (04.01.13)
  • אני מעריך את יופיים של עצים עתיקים ונדירים ורוצה שיישמרו אבל שמעתי מהורי שגרים במושב סיפור שגרם לי לשנות קצת את דעתי על החוק הזה.

    לרוע המזל החוק לא באמת מבחין בין עצים עתיקים ונדירים ובין סתם עצי אורן חסרי ייחוד שהמושבניק נטע בזמנו בחצר ועכשיו העץ מפריע לו, ממלא את החצר במחטים שמתחתן לא גדל כלום, חוסם את השמש וכו', והמושבניק חושב שהגיע הזמן לעשות שינוי בחצר.

    מישהו במושב רצה להוריד עץ אורן כזה שהפריע לו.
    עבר שם אחד שמסוכסך איתו ומייד הזמין פקחים כדי לנקום בו.
    למרבה המזל הראשון ידע על החוק והקפיד מראש להצטייד ברישיון.
    אבל כל הסיפור מכוער בעיני.

    המטרה של הגנה על עצים עתיקים ונדירים היא נעלה אבל נוצרה כאן ביורוקרטיה הרסנית ונפגעה הזכות של הבנאדם לחיות את חייו כרצונו על אדמתו - ועוד מדובר בעץ אורן פארש שאותו אחד נטע בעצמו.

    תנו לחיות בשקט.
    שי, (04.01.13)
  • יש המון עצים פה ללא שום תוכן.הם מפרעים יותר ממה שהם מועילים. להעתיק עץ זה לא כ"כ פשוט.כי הקליטה שלהם שוב בקרקע היא לא 100% לכן זה עלול להרוג את העץ.ויותר מזה זה עלול ליבש את העץ מבפנים ואף אחד לא ידע. עד שחורף אחד ביום סוער במיוחד העץ הזה נופל והנזקים חמורים ביותר.
    רועי, (04.01.13)
לכל התגובות