ניצחון לרשות העתיקות: לא יוקמו וילות על חוף הים בקיסריה
ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור של החברה לפיתוח קיסריה וקבע כי הוא מקבל את העמדה המקצועית של רשות העתיקות שאוסרת לפתח את הקרקעות
מכה לחברה לפיתוח קיסריה ולקרן קיסריה המחזיקות בקרקעות ביישוב. בתום 7 שנים של מאבק בערכאות משפטיות קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי לא יוכלו להקים את שכונה 1 בקיסריה. מדובר בשכונה הצפונית ביותר שבשל מיקומה בסמיכות לחוף הים ולאמת המים של קיסריה הייתה צפויה להיות השכונה היקרה ביותר ביישוב.
- עשו עסקה: בית בקיסריה נמכר ב-2.5 מיליון שקל
- החברה לפיתוח קיסריה תקים שני מבני תעשייה בעלות של 40 מיליון שקל
התוכנית לשכונה אושרה במסגרת תוכנית מתאר מקומית שיצאה בשנת 1963 אך הותנתה בהסכמתו מראש של מנהל אגף העתיקות.
במהלך שנות השישים (של המאה הקודמת) הוקמה ביישוב שכונה 2, זאת למרות התנגדות של אגף העתיקות ומספר ממצאים אשר העידו כי במקום היה בית קברות. בשנות השמונים ביקשו בחברה לפיתוח קיסריה אישור להמשך פיתוח היישוב לצורך הקמת כפר נופש כאשר דוח של ארכיאולוג מרחב מרכז ד"ר יוסף פורת ציין כי למעט מספר הגבלות אין מניעה מפיתוח הקרקע.
אמת המים העתיקה (האקוודוקט) בקיסריה צילום: אירית קוטונה
עם זאת, בשנת 2003 פרסמה רשות העתיקות דוח נוסף אשר אינו מאפשר את פיתוח אזור זה ובשנת 2005 הגישה החברה לפיתוח קיסריה את תוכניתה לפיתוח הקרקעות. העתק התוכנית נשלח במקביל גם לרשות העתיקות וזו הגיבה, כי התוכנית תישקל בהתאם לעבודות חפירה שיבוצעו במקום ויבחנו את הממצאים. אלא שהפעם הדוח שנכתב בעקבות ממצאי העבודות המליץ שלא לאפשר את הפיתוח.
בעקבות החלטת רשות העתיקות, החברה לפיתוח קיסריה טענה כי החלטתו של מנהל רשות העתיקות נגועה בחוסר סבירות קיצוני המחייב את ביטולה. כמו כן טענו, כי הרשות שינתה את עמדתה מאז הדוח שנכתב על ידי ד"ר פורת. טענה נוספת שעלתה היא כי מדובר באפליה שכן ממצאים דומים לא מנעו את פיתוחה של שכונה 2 בישוב.
מנגד, ברשות טענו כי מדובר בהחלטה מקצועית אשר התקבלה לאחר דיונים מעמיקים והתרשמות מהממצאים בשטח. לגבי הדוח של פורת נטען ברשות כי היה חלקי ומאז התגלו במקום ממצאים רבים ונוספים.
כאמור, בית המשפט קבע כי אין מקום לקבל את הערעור, "במרוצת השנים נתנה רשות העתיקות את אישורה לפיתוח מקרקעין נוספים שבבעלות המערערות בקיסריה, והן אכן פיתחו ובנו על קרקעות "אתר העתיקות". משכך לא ניתן לומר כי רשות העתיקות נהגה כלפי המערערות במדיניות מפלה", לשון פסק הדין.
עו"ד רדואן בדחי, שייצג את רשות העתיקות בערכאות המשפטיות: "מדובר בתקדים משפטי חשוב ביותר, שכן לראשונה קובע בית המשפט כי בהתנגשות בין ערכים חשובים של פיתוח הארץ ושמירת נכסי התרבות ועתיקות הארץ, ידו של האחרון היא על העליונה. החלטה זו של בית המשפט אף מאפשרת לרשות העתיקות להשפיע על תהליכי התכנון כאשר מדובר באתר עתיקות: ביהמ"ש אימץ את עמדתנו, לפיה מעורבות רשות העתיקות כבר בשלבי התכנון באתרי עתיקות "תסיר מכשול בפני עיוור" ותחסוך הוצאת כספים וזמן מיותר מהיזמים בשלב מאוחר יותר. הפסיקה מעניקה בידי רשות העתיקות כלים משפטיים חשובים, כדי לפעול למניעת פגיעה בעתיקות הארץ ובנכסי התרבות החשובים שלה".
מהחברה לפיתוח קיסריה נמסר כי "החברה קיבלה לידיה את פסק הדין לפני מספר ימים. החברה בוחנת את פסק הדין ותגיב בהמשך".
