• תפריט
נדל"ן

הדיור המוגן התייקר ב-5% בשנה שחלפה

מנתוני BDI עולה כי ההון העצמי הממוצע הנדרש כדי להיכנס לבית דיור מוגן עומד על 820 אלף שקל, בנוסף לתשלום חודשי של כ-6,400 שקל בחודש. מספר הדיירים הכולל בשוק: כ־15 אלף

שי פאוזנר 08:1822.03.12

מתברר שעליית מחירי הדירות לא פסחה על שוק פתרונות הדיור לגיל הזהב בשנה שחלפה. אולם בדומה להתמתנות בעליית מחירי הדירות בשוק המגורים כולו, גם העלייה בשוק הדיור המוגן הסתכמה ב־2011 בשיעור צנוע יחסית. מסקירה חדשה על ענף הדיור המוגן עולה שהתשלום החודשי הממוצע ליחידת דיור מוגן בענף ב־2011 עמד על כ־6,400 שקל, עלייה של 5% בהשוואה ל־2010. הכנסות הענף כולו הסתכמו ב־2011 בכ־1.9 מיליארד שקל - עלייה של כ־6% ביחס ל־2010, כך עולה מנתוני מחקר השוק השנתי של חברת המידע העסקי BDI.

 

עוד עולה מהנתונים כי היקף פיקדונות הדיירים בשוק זה כולו הסתכם בכ־11 מיליארד שקל. על פי הנתונים צפוי גובה הפיקדון הממוצע ליחידת דיור מוגן בעלת 2 חדרים, שהיא הנפוצה בשוק זה, לעמוד על 820 אלף שקל. בחברה ציינו כי מחירי הפיקדונות משתנים בהתאם למיקום והיצע השירותים של בית הדיור המוגן. הם מוסיפים כי קיים בשוק זה מספר שולי של יחידות בעלות חדר אחד.

 

דיור מוגן של רשת משען בנאות אפקה דיור מוגן של רשת משען בנאות אפקה צילום: יובל טבול

 

הכסף נגמר בתוך 12 שנה

 

גובה הפקדון החודשי הנפוץ ביותר בשוק הדיור המוגן בישראל עמד בשנה שעברה על תשלום ממוצע של 8,000 שקל, ושולם על ידי 40% מכלל הדיירים בענף.

 

בענף הדיור המוגן בישראל מקובלים שלושה מסלולי תשלום עיקריים: מסלול פיקדון, מסלול דמי כניסה ומסלול דמי שכירות חודשיים. במסלול פיקדון, שהוא הנפוץ ביותר, מפקיד הדייר מראש בידי החברה המפעילה את בית הדיור המוגן סכום פיקדון הנותר בידיה לכל תקופת שהותו. סכום זה מחולט מדי שנה בשיעור שנקבע מראש, כלומר בכל שנה שבה חי הדייר בבית המוגן עובר סכום של כ־3% מגובה הפקדון המקורי לידי המפעילים. לאחר תקופה של כ־12 שנים בממוצע, מפסיק הדייר "לאבד" מסכום הפיקדון.

 

במרבית המקרים, הסכום הכולל הניתן לחילוט הוא 36% מסך הפיקדון, גם במקרים בהם הדייר מתגורר ביחידת הדיור לתקופה העולה על 12 שנים. נוסף על כך, על הדייר לשלם דמי אחזקה חודשיים. הדייר בוחר את היקף השירותים ומשלם בהתאם. במקרה של עזיבת בית הדיור המוגן או פטירת הדייר, מוחזרת יתרת הפיקדון לידי הדייר או ליורשיו.

 

בית דיור מוגן בירושלים בית דיור מוגן בירושלים צילום: גיא אסיאג

 

במסלול דמי כניסה הדייר משלם פיקדון המהווה דמי כניסה שהינם לרוב נמוכים מהסכום המשולם במסלול הפיקדון, אולם אחוז החילוט של חלקים ממנו גבוה משמעותית ונע בין 20% ל־25% ותקופת החילוט עומדת בממוצע על כחמש שנים, כאשר סכום הפיקדון מחולט במלואו. במסלול דמי השכירות החודשיים הדייר אינו נדרש לשלם פיקדון מראש עבור הזכות למגורים ביחידת הדיור, אלא משלם דמי אחזקה חודשיים בלבד. דמי האחזקה נעים לרוב בין 8,000 ל־15,000 שקל לחודש.

 

בנוסף, דמי האחזקה כוללים סלי שירותים שונים בהתאם לבית הדיור המוגן. במקרים מסוימים, גובה דמי האחזקה יחשבו לנמוכים יחסית, אך לא יכללו תשלומים שונים, כגון: ארנונה, חשמל וכבלים. במרבית המקרים, דמי האחזקה צמודים למדד המחירים לצרכן, אך לעיתים החברה המפעילה את בית הדיור המוגן מוסיפה סעיף לחוזה ההתקשרות בו היא מציינת כי באפשרותה לעדכן את דמי האחזקה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

 

יש להבדיל בין שוק הדיור המוגן לשוק בתי האבות. בבתי האבות מספר דיירים חולקים לרוב חדר אחד, בעוד שבבתי הדיור המוגן הדייר גר ביחידות דיור נפרדות ועצמאיות. כמו כן, בבתי הדיור המוגן, הדיירים מנהלים סדר יום נפרד ועצמאי, תחת מסגרת המציעה להם השגחה רפואית ופעילויות חברתיות שונות. בבתי אבות לעומת זאת סדר היום מוכתב לכלל הדיירים וכולל בתוכו פעילויות מרכזיות. השוק הציבורי של בתי האבות המיועד לאוכלוסיה מבוגרת שזכאית לסיוע מהמדינה, בעוד שהשוק הפרטי מיועד לאוכלוסיה מבוגרת המבוססת כלכלית. השוק הציבורי והשוק הפרטי נבדלים אחד מהשני בסל השירותים, בסטנדרט המבנה ויחידות הדיור ובגורם המממן. בדיור הציבורי לרוב ניתן סל שירותים מצומצם, והוא ממומן על ידי משרד הבריאות, ואילו בדיור הפרטי סל השירותים הינו רחב וממומן על ידי הדיירים.

 

רוב הבתים נמצאים בשרון ובמרכז

 

על פי נתוני BDI, מספר הדיירים בענף הדיור המוגן בישראל ב־2011 הסתכם בכ־15,300. מדובר בעלייה של כ־5%

בהשוואה ל־2010. 75 בתי דיור מוגן פועלים בכל הארץ ומספר יחידות הדיור בשוק הסתכם בשנה שעברה בכ־12.5 אלף. פעילות בתי הדיור המוגן ממוקדת בעיקרה באזור המרכז והשרון: מספר הבתים המוגנים באיזור זה עמד אשתקד על 52, כלומר כ־69% מכלל בתי הדיור המוגן בענף. לשם ההשוואה, מנתוני הלמ"ס עולה שב־2010, אוכלוסיית בני 65 ומעלה באזור המרכז והשרון מנתה כ־361 אלף תושבים, שהיוו 48% מכלל אוכלוסיית בני ה־65 ומעלה בישראל.

ב־BDI חושפים כי שיעור התפוסה הממוצע בענף הינו גבוה יחסית: בשנת 2011 הוא נאמד ב־92%. שיעור התחלופה הממוצע (כאשר דייר עוזב או נפטר) בענף נאמד בכ־10% בשנה. מספר הנשים מקרב דיירי שוק הדיור המוגן הסתכם ב־2011 ב־10,710 נשים, שמהוות כ־70% מכלל הדיירים בענף. מספר הדיירים החיים ללא בני זוג בשוק זה עומד על 11,169 דיירים, כ־73% מהדיירים בענף.

 

"העלייה העקבית בתוחלת החיים באוכלוסיה בארץ, לצד העלייה במודעות הצרכנים ליתרונות הדיור המוגן שתרמה לגידול במספר העסקאות שנחתמו, הן בין הסיבות העיקריות לגידול בהכנסות הענף", אומר אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב־BDI. לדבריו, לענף הנדל"ן השפעה ישירה על היקף הפעילות בענף הדיור המוגן: "בשנים האחרונות נמצא גובה הפיקדון הממוצע לדייר בענף בעלייה מתמדת, בין היתר, כתוצאה מעליית מחירי הדירות בישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x